אל תשאלו אם הדברים נרשמו בפרוטוקול - "זה מעצבן את השופט"

"מה אני מצפה מעורכי הדין? אל תשכחו שאנחנו לא חיים בשיטה של מושבעים" - כך אמרה נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת דבורה ברלינר, בערב עיון של מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין, שבו השיאו שופטים וליטיגטורים מובילים עצות לעורכי דין בשאלה כיצד לנהל חקירה נגדית טובה. המנחה של יום העיון היתה עו"ד אפרת רוזבלט, יו"ר ועדת בתי המשפט במחוז תל אביב והמרכז.

לנשיאה ברלינר מפריעה ההתנהלות של עורכי דין שמעדיפים את הרמת הקול הבוטה על פני החקירה המתוחכמת: "אנחנו רוצים משפט שאתם תצאו ממנו בתחושה שלקליינט היה את יומו בבית המשפט. אני צריכה את שיתוף הפעולה של עורכי הדין. חקירה נגדית נחשבת לספינת הדגל של השיטה. לא הגיעו לשיטה יותר טובה כדי לחשוף את האמת. התחושה של שופט שנמצא בחקירה נגדית טובה היא שאני נמצאת בהצגה הכי טובה בעיר", פתחה ברלינר.

"אני אישית וכמוני חבריי לא מתרשמים משאלה דרמטית עם ביטויים מאוד קשים. התפקיד שלי הוא למנוע חקירה נגדית שמטרתה לבלבל ולהתיש את העד. מילת המפתח היא הכנה. חקירה נגדית ממוקדת מטרה. מותר לי להבין מהו קו החקירה, לאן היא הולכת. אני לא אוהבת חקירה שבה עורך דין שנכנס לחקירה לא יודע לאן הוא הולך - אם אראה חקירה של דקות ארוכות של עורך דין שנתפס לנקודה ורוצה להתיש את העד, מתפקידי לעצור את החקירה הזאת", אמרה הנשיאה.

לדבריה, "חקירה נגדית טובה תיבנה באמצעות שאלות חכמות שבונות נדבך אחרי נדבך. מה התשה יכולה להשיג? רק מילה מקרית שאמר העד. כשאני כותבת את פסק הדין, אני לא אבסס אותו על אמירה מקרית. כששואלים אותה שאלה שוב ושוב, אתם חושבים שאני לא רואה את זה?"

"בית המשפט לא ייתן להשתלח בעד"

ברלינר המליצה לעורכי הדין לשמור על כבודם של העדים: "בית המשפט לא ייתן להשתלח בעד, ולצערי אני רואה גם את זה. מניסיוני, בזה שאתם מטיחים בו מלים בוטות אתם מכניסים אותו לעמדת התגוננות". ועוד עצה מפיה, "אל תיגררו אחרי הקליינטים שלכם. אם הקליינט כוחני ורוצה לראות כוחניות, אתם לא משרתים את המטרה. הניסיון להתנגח עם השופטים אינו מניב תוצאות".

בערב העיון השתתף גם השופט המחוזי גלעד נויטל, שבלט באחרונה בפסק הדין שבו זיכה את פרקליט הצמרת יעקב וינרוט מאשמת מתן שוחד. נויטל וברלינר התייחסו לשאלה עד כמה ראוי לשופט להתערב בחקירה הנגדית של עורכי הדין המופיעים בפניו. לדעת ברלינר, "התפקיד של השופט הוא לא להראות כמה שהוא חכם ולשאול שאלה שעורך הדין התכוון לשאול. אתה לא הכוכב פה, העד הוא הכוכב". גם לדעת נויטל, "התערבות צריכה להיות במשורה. שתהיה לך סבלנות. תן לעורך הדין לבנות את זה. אתה לא יודע את מלוא הראיות בתיק, אתה יודע אחרון".

ברלינר הוסיפה דימוי מעולם המוזיקה: "שופט הוא כמו מנצח על תזמורת. לא צריך להראות כמה הוא חכם. שופטים שמתערבים בחקירה, השאלות שלהם צריכות להיות חסרות צבע כך שלא יגלו עמדה כלפי מי מהצדדים". ובכל זאת, ברלינר מתלבטת: "אותי מטריד אם לשאול שאלה קריטית שהצדדים לא שאלו. אין כללי ברזל, אך אם יש שאלה שמטרידה שופט, כדאי שישאל אותה. אולי כדאי שישאל אותה כמה שיותר בסוף. כשאני כותבת פסק דין, אני רוצה לדעת שלא כתבתי תעלומה".

השאלה טרדה גם את מנוחתם של עורכי הדין שהשתתפו בערב העיון. עו"ד איל רוזובסקי, ממשרד צלרמאיר פילוסוף רוזובסקי צפריר טולידאנו, טוען כי "אם אתם רואים שמשהו מעניין שופט, גם אם חשבתם שזו לא נקודה קריטית, דעו לכם שאם הוא שואל - זה קריטי. אל תתעלמו מזה". לדעת עו"ד בעז בן צור, "במידת ההתערבות של בית המשפט צריך להפריד בין הליכים אזרחיים לפליליים. בית המשפט בהליכים פליליים לא יכול לעשות מלאכה של אחד הצדדים".

באחרונה נסערה הקהילה המשפטית בשאלת הדיוק של הרישום בפרוטוקול בעקבות טענות שהעלה עורך דין שהופיע בפני השופטת המחוזית ורדה אלשיך, כאילו זו ביצעה תיקונים בפרוטוקול שלא שיקפו את הדברים שנאמרו באולמה. אמנם שמה של אלשיך לא עלה בערב העיון וגם התלונה נגדה לא עסקה כלל בתיעוד דברי עדים בחקירה, אך קשה להימנע מהתחושה כי הפרשה היתה בתודעת הדוברים כאשר עלתה סוגיית תיעוד החקירה בפרוטוקול.

חילופי הדברים בנקודה זו החלו כאשר המנחה העלתה את הנושא. הנשיאה ברלינר העירה הערה שנשמעה כמעט אקראית לגבי תיעוד דברי העדים, ואמרה כי אין צורך לשאול אם זה נרשם בפרוטוקול - "זו שאלה שמעצבנת את השופט". בכיר הדוברים מבין עורכי הדין, עו"ד אלי זהר, ראש משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן ופרקליטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, הידוע כמיודד עם השופטת אלשיך, ציין כי "אתה מסתכל מצד אחד על העד ומצד שני על הקלדנית והשופט, ובסופו של דבר מוודא שזה נמצא שם".

לדברי הנשיאה ברלינר, "הקלדנים הם מצוינים וכותבים כל מילה, המציאות ששופט מכתיב לאט לאט נעלמת מבתי המשפט. אם היא קיימת, מצבך יותר טוב כי אתה יודע מה נכתב", הסבירה ברלינר. כאשר השופט אינו מכתיב את הפרוטוקול, היא ממליצה: "תעבור על הפרוטוקול בסוף כל יום. אם יש עד שהוא קריטי, בקש מבית המשפט לשמוע אותו בהקלטה. מניסיוני במרבית המקרים תיענה בחיוב. אולי יפילו את ההוצאות על הצדדים". "רבותי, תאטו", הציע השופט נויטל וסיכם את הסוגיה: "אתם רואים את הקלדנית מקלידה, אז תאיטו. אם לא תאיטו - לא יירשם".

"כתוב את החקירה הנגדית מאל"ף ועד תי"ו"

כיצד ממליצים עורכי הדין לנהל חקירה נגדית?

"תשתדל לא לשאול שאלות שקיים צפי שתהיה להן התנגדות אמיתית", המליץ למאזיניו עו"ד זהר, שהסביר כי "הדרך היא להכין את כל השאלות כתובות - אל תאלתר, אל תכתוב תזכורות. כתוב את החקירה הנגדית מאל"ף ועד תי"ו. כשהצד השני קם להתנגד, אתה צריך להבין מהי המטרה שלו: אם הוא רוצה להדריך את העד או להטריד ולעצבן אותך".

זהר מייעץ: "אם המטרה היא להוציא מהכלים, אתה צריך להגיד: 'סליחה, חברי רוצה להדריך את העד, שהעד ייצא החוצה'". לעומת זאת, אם הצד המתנגד חושש מהשאלה, "אתה צריך לשאול את עצמך למה השאלה הזאת מדאיגה אותו. אולי לא נתת לשאלה הזאת את החשיבות המספקת".

זהר מציג את רגעי השיא של החקירה הנגדית כך: "הריכוז העיקרי צריך להיות כשהגעת לנקודה חשובה. אתה מסתובב בשדה מוקשים של הצד השני, והעד נמצא בסכנה לגבי איך תתפתח העדות שלו. מעבר להכרת החוק, התיק ודיני הראיות אתה צריך להיות קשוב ומרוכז למה שקורה באולם - לכל דבר שנאמר יש תפקיד, ואת זה אתה צריך לאתר מההתנגדות לשאלה".

עו"ד רוזובסקי מזהיר: "אסור לפעול לפי שטנצים". לפי עצתו, "הכלל שאומר 'אף פעם אל תשאל שאלה שאתה לא יודע את התשובה שלה' - לא הייתי מאמץ אותו לחקירה נגדית. נכון שיש סכנה שנקבל תשובה שנרצה לנשוך את הלשון בגללה, אבל אני ממליץ להשתמש באינטואיציה".

עו"ד בן צור ממליץ "לשאול שאלות קצרות ובעברית פשוטה, ולא לשאול שאלות שיש בהן רטוריקה עורך-דינית. אין צורך בארמית. בהליך פלילי הסיפור שמסופר הוא בדרך כלל הסיפור של התביעה, ולכן לטעמי יש חשיבות דרמטית לספר את הסיפור דרך החקירה".

השופט נויטל דורש מעורכי הדין לשוב ולשנן את דיני הראיות. לדבריו, "רצוי שמי שבא לחקור נגדית יידע דיני ראיות. אם מדובר בעורך דין בתחילת הדרך, שילמד דיני ראיות בערב לפני שהוא רואה את 'האח הגדול'. עריכת דין זה מקצוע. זה לא משהו על הדרך. תקרא את הספרים. תקרא את הפסיקה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!