העיתונאי מסביר: היה פה שקט ארוך אבל הנה זה קרה

העיתונאי עמיחי אתאלי המשמש ככתב הכנסת של 'ידיעות אחרונות', בוגר ישיבות דתיות כתנועת בני עקיבא והמכינה הקדם צבאית 'עוצם', מתייחס בטור מיוחד שפרסם בעיתון וגם בדף הפייסבוק שלו לסוגיית התחבורה הציבורית בשבת שלאחרונה פשה בכמה הערים ברחבי הארץ. 

וכך הוא כותב בטורו:

באופן אישי אני לא מתנייד לשום מקום ביום השבת. אחרי שישה ימים של שיטפון טכנולוגי אני גם לא מסוגל לחשוב על זמינות. בשבילי השבת היא יום של משפחה, של שיחות פנים אל פנים, של חברים, וגם קצת של בית כנסת. אבל יש מי, והם כנראה רוב אזרחי ישראל, שחושב, חי ורוצה אחרת. ההמונים הללו ישבו וחיכו במשך 71 שנה, ובשבועות הקרובים הסבלנות הממושכת שהיתה להם עומדת לפוג במפץ אינטרגלקטי. שש ערים מרכזיות, שבהן גרים המוני בני אדם, יתחילו לספק בעוד זמן לא רב, שירותי תחבורה ציבורית בשבת.

רון חולדאי לא מחכה יותר. שנים שרוב אזרחי ישראל מתחננים לתחבורה ציבורית בשבת. מיליוני אנשים שרוצים לזוז ממקום למקום בלי רכב פרטי, לא יכולים לעשות זאת, כי זה לא מתאים לבצלאל סמוטריץ' ולמשה גפני.

שמעתם את זה? היה פה שקט ארוך אבל הנה זה קרה. היה באוויר צליל כזה של בום, הסבלנות החילונית פגה. 71 שנה של סטטוס קוו עומדות להתנפץ בעוד שבועות ספורים וזו עוד הוכחה שהעקשנות החרדית-חרד"לית היא נזק עצום לצביון היהודי של מדינת ישראל.

סמוטריץ' בכלל גר בקדומים, גפני בבני ברק, שני מקומות שאם אין בבעלותכם אמבולנס, לא תוכלו להיכנס אליהם בנסיעה בשבת. אבל לשניים האלה חשוב מאוד שגם בהרצליה וברמת השרון לא יסעו ביום השביעי. זה כמובן לא קורה, כי אנשים רוצים לזוז, אז הם לפחות דואגים שתזוזה כלשהי תהיה אירוע מורכב.

לפני בערך אלפיים שנה, לקיסר הרומי אספסיאנוס היתה משום מה סימפטיה לרבי יוחנן בן זכאי. האיש הזה שנחשב לאחד מגדולי הצוררים שקמו לעם היהודי, היה בקשר אישי עם רבי יוחנן ובשלב כלשהו שאל אותו מה הוא יכול לעשות למענו. רבי יוחנן הבין את המציאות, הוא ידע שאין מצב לבקש את הסרת המצור על ירושלים או את ביטול החורבן הצפוי.

בתוך העיר הנצורה היו אלפי יהודים קנאים שהרגו זה את זה בזעם קדוש על זוטי דברים. הם שרפו מצבורי מזון של מי שלא היה צדיק בדיוק בדרך שלהם. אבל רבי יוחנן נמלט מהעיר, ואמר לקיסר "תן לי את יבנה וחכמיה". הוא הסתכל קדימה והבין שהישג אחד קטן יכול לשנות את העתיד הרבה יותר מעקשנות אינסופית. ההישג הזה כלל גם ויתור זמני על ירושלים, הערך העליון שבשמו נלחמו היהודים איש ברעהו.

במהרה הקנאים הדקדקנים נעלמו לגמרי והעיר עלתה באש. מאידך, כל העולם התורני היהודי, זה שעליו גם מתבססות הישיבות של גפני וסמוטריץ', ניצל בזכות בית המדרש שהוקם ביבנה.

ומה שמבאס מאוד כלפי הצביון היהודי של מדינת ישראל, זה שהפתרונות היו מונחים על השולחן. הרב יעקב מדן, איש אורתודוקס לחלוטין, אבל כנראה דומה יותר לרבי יוחנן בן זכאי, הבין כבר בשנות התשעים שהסבלנות החילונית תפקע מתישהו.

הוא ישב עם פרופ' רות גביזון וניסח את אמנת כנרת שקבעה שורת כללים אוטופיים לניהול יחסי דתיים-חילונים במדינת ישראל. סמוטריץ' וגפני יכולים לחלום עכשיו על סעיף התחבורה הציבורית באמנת כנרת שמתחשב באזורים שבהם גרים דתיים, בשעות שבהם בתי הכנסת פועלים, ובאינסוף פרמטרים אחרים.

במקביל, האמנה מסדירה גם את עניין המסחר בשבת: הדתיים יאפשרו תחבורה ציבורית אזורית, אבל החילונים יימנעו ממסחר בשבת בעוד מוסדות תרבות ומסעדות כן יהיו פתוחים.

גפני הגדיר השבוע את מיזם התחבורה הציבורית בשבת כ"אסון בסדר גודל לאומי", וסמוטריץ' אמר שהעיריות מתחכמות, מנצלות פרצה בחוק ועושות מחטף, אבל האוטובוס כבר יצא מהתחנה.

אמנת כנרת הוצעה אלף פעם לפוליטיקאים החרדים והחרד"לים, אבל הם התעקשו להיות קנאים. לכן המסחר בשבת כבר משגשג ועוד רגע גם תהיה פה תחבורה ציבורית. סמוטריץ' וגפני יכלו להיות רבי יוחנן בן זכאי, אבל הם בחרו להיות קנאים, ועוד רגע השבת עולה להם באש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!