סקר: האם יש לישראלים אמון במוסדות החוק

בגלובס מציינים, כי "הנוסח שבו הוצגה למשיבים שאלה זו התמקד בעצם הפעלת שיקול-דעתם של גורמי אכיפת החוק בעבודתם, ולא בשאלה אם שיקול-דעתם מוטה משיקולים אישיים, או חלילה כתוצאה משחיתות. הנחת יסוד היא שגורמי אכיפת החוק מפעילים בעבודתם שיקול-דעת - אך אם הדבר מתבצע באופן שמפלה ללא הצדקה עניינית בין מקרים בעלי מאפיינים דומים, הרי שזו ההגדרה של אכיפה בררנית".

בדומה לאיתות למשבר האמון שהתקבל בשאלה הראשונה, גם כאן התשובה "אף אחת מהם" הייתה הרווחת ביותר. גם כאן הימין, והימין המתון גם כן, השיבו כך בשיעור גבוה יותר באופן מובהק ביחס לאחרים. כמו כן, גם כאן קיים קשר בין דתיות והשקפת עולמם של המשיבים לבין אמונם במערכת המשפט, ובמקרה זה בנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. חילונים בעלי אמון בנשיאה נמדדו בשיעור גבוה יותר (48%) באופן מובהק ביחס למשיבים שהגדירו עצמם "חרדים", "דתיים", "מסורתיים דתיים" ו"מסורתיים לא כל-כך דתיים" (8%, 20%, 18% ו-24% בהתאמה).

פרקליט המדינה שי ניצן זכה באופן לא מפתיע לאמון בשיעור גבוה יותר בקרב השמאל המתון והמרכז (25% ו-20% בהתאמה), אולם כצפוי, ככל שנעים ימינה ושמאלה לעבר הקטבים האידאולוגיים - האמון בו יורד.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, זוכה לרמת אמון כמעט זהה בין כל המשיבים בפילוח עמדתם הפוליטית. 

הסקר של מכון המחקר "שילוב", בראשות ישראל אוליניק, נערך בקרב מדגם כלל-ארצי מייצג של הציבור בישראל, הכולל 600 משיבים בגילאי 18 ומעלה. השאלון הופץ בתאריכים 23-24 באוקטובר 2019, לפני הגילויים האחרונים בעניין עד המדינה ניר חפץ, באופן אינטרנטי על-ידי iPanel. טעות סטטיסטית מרבית למדגם בגודל 600 היא 4% +.