זיהום עברונה: קצא"א תשלם פיצויים בסך 100 מיליון שקל

היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה הגיעה להסכם פשרה במסגרת הליך גישור שהתקיים בין חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון), לבין המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, המועצה האזורית חבל אילות, ועד באר אורה וקבוצות תובעים ייצוגיים. זאת, בגין הנזק הסביבתי והאקולוגי שנגרם על ידי קצא"א מזיהום שמורת עברונה בסוף 2014.

במסגרת הסכם הפשרה הוטל על קצא"א, הגורם המזהם, לשאת בעלות תוצאותיו של האירוע ולהעמיד סכום כולל של כ-100 מיליון שקל כפיצוי לציבור, לטבע ולתובעים ולשם שיקום השמורה ומניעת נזקים עתידיים. זאת בעיקר בשל הפגיעה בשמורת עברונה ובסביבתה, ובשל הנזק שנגרם לציבור עקב מניעת ההנאה מהשמורה נוכח הפגיעה בסביבה הטבעית ובשירותי המערכת האקולוגית שסיפקה השמורה.

חלק ניכר מסכום הפיצוי שהוסכם עליו ישולם לרשות הטבע והגנים ומיועד לשיקום השמורה ולמניעת נזקים עתידיים, אך לראשונה הוקצה גם סכום כסף משמעותי לפיצוי בגין הנזק הבלתי הפיך שנגרם לטבע, כמו גם לציבור, מכך שנמנעה ממנו יכולת ההנאה מהשמורה. כל זאת, מבלי להגביל את המשרד להגנת הסביבה בהגשת הליכים פליליים בקשר עם האירוע ולרבות בקשה להטלת סנקציות במסגרת הליכים אלה.

בקשה לאישור ההסכם הוגשה לבית המשפט והצדדים ממתינים להחלטתו. ב-3.12.2014 דלפו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי מקו הצינור של חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ לעבר שמורת ערבת עברונה, הנמצאת כ-10 ק"מ צפונה מאילת.

בדצמבר 2014 הוגשו מספר בקשות לתביעות ייצוגיות נגד קצא"א וגורמים נוספים לרבות בעלי תפקידים במדינת ישראל, בעקבות נזקי הזיהום. הבקשות כללו דרישה לפיצוי עבור כלל תושבי מדינת ישראל, וכן עבור תושבי מועצת חבל אילות וסביבתה, תושבי באר אורה, ובעלי המקרקעין ביישוב וקבוצות אזרחים נוספות. הבקשות אוחדו ונדונו יחד והובלו טרם העברתם לגישור על ידי פרקליטות מחוז דרום.

בהליך הגישור שנוהל על ידי המגשרים עורכי הדין עמוס גבריאלי, ורד אלקבץ וטל ויזנגרין, השתתפו נציגי קבוצות התובעים, נציגי המועצה האזורית חבל אילות, וכן נציגי מדינת ישראל באמצעות המחלקה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, נציגי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. רשות הטבע והגנים הצטרפה להליך הגישור מתוקף מעמדה כמי שמופקדת על שיקום השמורה, ועל מנת לתרום מהידע המקצועי והמדעי הנוגע לפגיעה האקולוגית והסביבתית שנגרמו, הטיפול הראשוני שבוצע לשיקום השמורה ותהליך הניטור, והכול בתיאום ובשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה שהוביל את העבודה לכימות הנזק הסביבתי.

במסגרת הליך הגישור שנמשך 3 שנים, מונה מומחה בלתי תלוי בעל שם עולמי לפתרון משברים סביבתיים, ד"ר רוברט חדד, שאליו התלווה צוות מומחים מטעמו, אשר בחנו את הטענות הסביבתיות, הטענות למפגעים זמניים וקבועים בשמורה וההשלכות הכלכליות הנגזרות מכך.

במסגרת הסכם הפשרה הוסכם כי קצא"א תישא בתשלום בסכום כולל של 65,200,000 שקל, זאת נוסף על סכומים שהוציאה לפי הצהרתה עוד קודם להסכם, בסך של כ- 32 מיליון שקל, לטובת פעולות לשיקום השמורה ולמחקר. סכום הפשרה כולל מימון פעולות נוספות לשיקום השמורה שישולם לרשות הטבע והגנים (20,000,000 שקל) ופיצוי לטובת כלל הציבור והקבוצות הפרטניות (24,052,000 שקל) עבור נזק אקולוגי לכלל הציבור.

בין היתר, 14.9 מיליון שקל יופקדו בקרן לחלוקת כספים שנפסקו כסעד בתובענות ייצוגיות, בניהול האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים לשורת מטרות סביבתיות כגון מחקרים לשיקום אקולוגי באזורים צחיחים, פרויקטים המחזקים את המודעות והעשייה הסביבתית, חינוך סביבתי ועוד. סכום נוסף מהסך האמור יועבר למועצת חבל אילות (בסך 6,830,000 שקל) וישמש לפרויקטים סביבתיים וקהילתיים לרווחת תושבי באר אורה ומועצת חבל אילות. סכום נוסף מהסך האמור, בסך 1.5 מיליון שקלים יועבר ישירות כפיצוי לתושבי באר אורה.

עוד הוסכם כי קצא"א תקצה מתוך תקציב פעילותה הכולל סכום של 9,700,000 שקל לשדרוג בטיחות קווי הדלק לפי תכנית שאושרה על ידי המשרד להגנת הסביבה וחלקה יוכל לשמש לשיקום מקורות מים בשמורה ככל שימצא בעתיד זיהום.

הפיצוי המוסכם בגין הנזק הלא ממוני אקולוגי לציבור הוא הגבוה ביותר שהוסכם בהליך בתחום המפגעים הסביבתיים, והפרקליטות והמשרד להגנת הסביבה רואים בו אבן דרך משמעותית לקידום המשפט הסביבתי בכלל, ואכיפה אזרחית מטעם המדינה בפרט, בכובעה כנאמן הציבור.

השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין: "הנחישות שלנו יצרה תקדים חשוב למאבק הסביבתי, וקצא"א תישא במחיר הנזק לסביבה שהם אחראיים לו. הטבע שייך לציבור, ומי שיזהם אותו יצטרך לשלם ולתקן את הנזק שגרם. נמשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותנו למניעת נזקים לטבע ולסביבה".

אופיר ברטל, היועץ המשפטי ברשות הטבע והגנים, אשר לקחה חלק בקידום ההסכם והליך הגישור ויוצגה על ידי עו"ד ירון אלון ממשרד הורוביץ, אבן, אוזן ושות' מציין כי "מדובר בהסכם פורץ דרך ומשמעותי ברמה המעשית והמשפטית. ראשית מאחר ומבטא את הצורך בשיקום השמורה למען מיני החי והצומח הייחודים המאפיינים אותה, זאת תוך יישום שיטות חדשניות ומתקדמות וניטור ארוך טווח הנדרש לשם כך. שנית מאחר ומבטא באופן ברור את העונש והפיצוי , הכספי במקרה זה, שיש להשית על אלו שגרמו לנזקים משמעותיים לטבע בישראל ועל עוגמת הנפש שנגרמה לבעלי העניין ולציבור בעקבות זאת".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!