הנתונים נחשפים: בנציבות לא יודעים מיהו חרדי; ח"כ גפני זועם

למעלה משנתיים מאז חוקקה הכנסת ביוזמתם של חברי הכנסת מסיעת 'דגל התורה' את חוק ייצוג הולם, שקבע כי חובה על כל משרד להעסיק לפחות 7% חרדים, לצד אוכלוסיות מוחלשות נוספות, היום התקיים דיון בנושא בוועדת הכספים, במהלכו התגלו פרצות ביישום החוק.

על פי הנתונים שהוצגו בוועדה, נציבות שירות המדינה מתקשה לפרסם נתונים של מספר החרדים המועסקים במשרדי ממשלה, כך שבמחצית השנייה של שנת 2018 לא הוצגו כלל, כשבנציבות טוענים כי קיים "קושי להגדיר מיהו חרדי".

בנוסף פורסם כי בקרב כ-70 עובדים הממונים במשרדי הממשלה על הגיוון התעסוקתי, מועסקים 5 ממונים חרדים, 4 ערבים, ממונה אחד עם מוגבלות ואף לא אחד יוצא אתיופיה.

בניגוד להוראות החוק, לפיו במשרדי הממשלה אמורים להיות מיוצגים לכל הפחות 7% חרדים, אנשי נציבות שירות המדינה הצביעו רק על 3.5% המשתייכים לציבור החרדי וזאת כאמור בשל הבעיה שאי אפשר להגדיר מיהו חרדי. כשבמהלך הדיון הטיחו הנציגים החרדים האשמות כלפי נציג שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ על תפקוד הנציבות.

ח"כ מיכאל מלכיאלי מסיעת ש"ס, הציג בדיון בעיה כי משרות רבות ומכרזים רבים דורשים תואר שני, אלא שהחרדים מתקשים לעבור את התואר, היות ואין לימודים בהפרדה בתואר השני, "לצערינו", אמר מלכיאלי, "הנציבות ממשיכה להערים קשיים בקליטת עובדים מהמגזר החרדי. אני קורא לך להגמיש את תנאי הסף עד שהמל"ג יאפשר לחרדים לימודים כמו אורח חייו והשקפתו".

ל'בחדרי חרדים' נודע כי יו"ר וועדת הכספים, ח"כ משה גפני הטיח בנציב שירות המדינה ואמר לו: "אתה מחזיק במשרה שמשליכה באופן ממשי על הציבור בישראל. המציאות היא, שהחברה החרדית לא משתלבת במשרות בשירות המדינה, בניגוד למה שנאמר כל הזמן. התנגדו לאפליה מתקנת לחרדים בעבר, אבל גם כעת, עומדים אנשים עם תארים, ולא משתלבים. רואים פה ושם איזה מישהו אבל לא יותר".

ח"כ אורי מקלב אמר לנציב בעיה נוספת כי, "רואים תפיסה פתוחה יותר מאז מוניתה. שאנחנו מדברים על מגוון תעסוקתי, זה לא רק מגוון אנושי ותרבותי, אלא גם מגוון של תפקידים. גם בנציבות יש מגוון תפקידים, ובתפקידים הבכירים יש פחות גיוון. יש לעשות בדבר הזה הרבה יותר. הנציבות זה משק סגור שקשה לחדור אליו. חרדים שהשתלבו בשוק הפרטי לאחר קורס סייבר יוקרתי, לא התקבלו דווקא לשירות המדינה בטענה של חוסר ניסיון".

נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ השיב לטענות שעלו בפניו ואמר, "בימים אלה מלאו שנה לכהונתי. הנושא שהכי בוער בעצמותיי הוא שוויון תעסוקתי ושוויון מגדרי בתעסוקה. כשאני פועל למען גיוון תעסוקתי, בכל אחת מהקבוצות שנזכרו, אני לא עושה טובה למישהו, אני עושה טובה למדינת ישראל. השירות חייב להיות מגוון מטבע הדברים. לא ייתכן שבין נותני השירות יהיה ייצוג לכולם, מדובר בשפות שונות, תרבויות שונות. יש קודים חברתיים שונים".

יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון במתקפה; "החברה הישראלית כשלה בשילוב אנשים במערכות שונות בישראל - אנשים עם מוגבלות, יוצאי אתיופיה, ערבים וחרדים. על כל דבר יש תשובות ולא בכל דבר אתם אשמים, אבל אני מבקש תשובות על כל השאלות שנשאלו כאן. לא משנה איזו ממשלה תהיה או שנלך לבחירות", גפני קבע כי הוועדה תתכנס בעוד ארבעה חודשים פעם נוספת וביקר בחריפות, "חברה מודרנית לא יכולה להמשיך להתנהל בצורה שכזאת. זו מציאות שהיא כתם על החברה".

הרשקוביץ מצידו אמר, "הבעיות הן קשות, אבל לומר שאפשר לתקן 70 שנה בזבנג וגמרנו זה להוליך שולל. אנחנו משקיעים מאמצים רבים ומתעדפים זאת בעדיפות עליונה, שירות המדינה הוא נושאת מטוסים ענקית, וכדי להזיז מעלה אחת נדרשת המון אנרגיה. הדברים האלה הם בנפשנו ובעזרת ה' נעשה לילות כימים כדי לקדם אותם. ייקח זמן עד שנוכל להגיע למצב שנהיה מרוצים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!