שברולט אורלנדו: משביע רצון, בטוח וחוסך דלק

שברולט אורלנדו, הוא מיניוואן עם מנוע דיזל בנפח 2000 סמ"ק טורבו (מורגש היטב), ותיבת הילוכים אוטומטית עם 6 הילוכים.

העיצוב שלו מוזר ומעניין - מעין שילוב של כמה כלי רכב, וקווי מתאר חדים ומרובעים. קשה שלא לבהות להתרשם, ולהביע דעה. ואכן, בנסיעת המבחן, הרבה נהגים לטשו מבטים, כולל נהג שהגדיל לעשות ועצר אותי בצד הדרך כדי שיוכל להתרשם ולהחליט אם 'לקחת אותה' בליסינג. זהו מיניוואן עם שבעה מקומות, שאמור לתת 'פייט' גם לרכבי שטח עם שבעה מקומות, כמו ניסאן קשקאי + 2 (חלש, אך נוח ומפנק), ומיצובישי אאוטלנדר (מבחן דרכים בתכנון), וכמובן האורלנדו בעיקר מתחרה ברכבי מיניוואן כמו סיטרואן C4 גרנד פיקאסו, טויוטה ורסו, רנו גרנד סוניק ומאזדה 5.

אבזור פנים וחוץ: עשיר למדי, מחשב דרך שלא הספקתי ללמוד, בקרת שיוט, בקרת אקלים טובה, עם פתחי מיזוג אחוריים, שפע תאי אחסון ו שלושה שקעים - 12 וולט (קדמי, אחורי ומטען).

מערכת השמע MP3, עם שישה רמקולים אפקטיביים, לפחות לאלה היושבים בשתי השורות הראשונות (על השורה השלישית ארחיב בהמשך), שליטה על המערכת מההגה (למי שמוצא בזה יתרון), שקע AUX וספציפית ברכב שבחנתי הותקן גם USB. בחוץ, חיישני חניה ש'אוכלים את הראש' (מקווה שזה ככה רק ברכב הדגמה), פנסי ערפל קדמיים, מסילת גג, ואופציה לגג שמש (sun roof).

ניתוח:

יצאנו לדרך: תיבת הגיר האוטומטית משביעת רצון, הרכב זריז (דיזל טורבו), ומאיץ ובולם באופן מרשים. רעש מנוע הדיזל לא מעיב/מעצבן כמצופה מרכבי דיזל, ורעשי הדרך מינימאליים. בנוסף, שני דברים שמתחברים לי יחד - האחיזה של הרכב בכביש וההגה, הרכב מרגיש יציב, אך ההגה מעט "משוחרר", ומצד אחד, הרכב מרגיש פחות יציב בסיבוב (כי ההגה קצת "מטייל" לך בידיים), מאידך, הרכב מרגיש יותר קליל וספורטיבי, בהתייחס למיניוואן מאסיבי.

צריכת דלק: סיטרואן פיקאסו זו דוגמא מצוינת למיניוואן שצריכת הדלק שלו סלחנית יחסית (10-10.5 קילומטר לליטר בנסיעה משולבת), ובכן, צריכת הדלק של האורלנדו עדיפה - עם ממוצע של 12.7 קילומטר לליטר בנסיעה עירונית (11.7 ק"מ לליטר), ובינעירונית.

בטיחות: חמישה כוכבי ריסוק, 6 כריות אוויר, בקרת יציבות, מערכת למניעת נעילת גלגלים בבלימה - ABS. עיגוני ISOFIX.

מרחב ומרווח במושבי הנוסעים: בזמן שהכל נעים ונוח בתא הנהג ובשורה השנייה, השורה השלישית לא להיט: הנוסעים בשורה השלישית חייבים להיות ילדים, המושבים נמוכים ולנוסעים מעל גובה 1.40 לא יהיה מקום לרגליים, ולכן יאלצו לשבת בחוסר נוחות. בנוסף, לא מוקמו רמקולים בסוף הרכב, אז הנוסעים בסוף המיניוואן לא ישמעו היטב חדשות/מוזיקה. וחלונות השורה השלישית קטנים, ומרגיש קצת בעונש.

בכל אופן, קיפול המושבים מתבצע בקלות על ידי משיכות ידית קלילות, תוך כדי, משענות הראש מתקפלות גם הן.

תא המטען: פתח רחב ומעט גבוה. עם קיפול המושבים תקבלו 1594 ליטר להטענת ציוד קמפינג/ עגלות/קניות משפע שוק. וללא קיפול המושבים, כמה שקיות או אולי טיולון.

שורה תחתונה: האורלנדו מאסיבית מהמתחרות - וכבדה ב166 קילו, מטויוטה ורסו ומאזדה 5 ו60 קילו מסיטרואן C4 גרנד פיקאסו. אבל מפצה בכוח שהיא מספקת - 163 כוח סוס, ומנוע טורבו דיזל

בגזרת רכבי השטח/פנאי אין לה ממש סיכוי, ואני לא חושבת שראוי להשוות את הביצועים של שני הסגמנטים, בזמן שהאאוטלנדר, יונדאי סנטה פה יכולות להתמודד בשטח באומץ, האורלנדו לא שם. והמחירים בהתאם, רכבי השטח כולל קשקאי +2 מקומות מטפסים גבוה גבוה עם 200 אלף ש"ח עד 235 אלף לסנטה פה, מול האורלנדו המעוצבת כרכב פנאי וחזקה לא פחות, אך מיועדת לכביש ולשבילים בלבד, במחיר 169,900 ש"ח.

התחרות היא בעיקר בצריכת דלק שפויה יחסית למיניוואן, עם חוויית נהיגה טובה וביצועים מהנים בכביש.

למה כן V - צריכת דלק, חווית נהיגה, אבזור עשיר.
למה לא X - שורת מושבים שלישית מופלית לרעה, שימושית יותר כמקום למטען, ומחיר - האורלנדו יקרה מהמתחרות, מלבד פיג'ו 5008 (Premium Pack).
למי כן V - לנהגים עם משפחה ענפה, המעריכים גם את הנסיעה/הדרך.
למי לא X - רכב הסעות ל-7 מבוגרים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!