העיתונאי שהותקף: אותנו לא מפחידים עם איומים ומכות

כתב 'ישראל היום' דניאל סיריוטי שהותקף במוצאי השבת האחרונה כשמילא את תפקידו בעיר קרית אתא ונזקק לטיפול רפואי בבית חולים, מפרסם הבוקר (שני) טור מיוחד בעיתון 'ישראל היום', בו הוא מספר את אשר חווה ומהן התובנות שלו מהמקרה.

"התקיפה הברוטלית שחוויתי במוצאי שבת בקריית אתא, כאשר חבורת צעירים התנפלה עלי, דקרה אותי בכף היד וחבטה בי עד זוב דם תוך שבירת חלק מהשיניים שלי, הדגישה עבורי עד כמה אלימה החברה בישראל", פותח סיריוטי את טורו.

"חדשות לבקרים אנו מדווחים על אירועים אלימים עד כדי רצח בגלל ויכוח טיפשי על מקום חניה או התלהטות יצרים רגעית שבגינה חפים מפשע משלמים בחייהם ומשפחות שלמות נהרסות, ועדיין נערים צעירים שעתידם עוד לפניהם יוצאים מהבית חמושים בסכינים בידיעה ברורה שיעשו בהן שימוש בעת הצורך ולעזאזל ההשלכות החמורות. העובדה שאותם צעירים שתקפו אותי זיהו שאני עיתונאי, רק דרבנה אותם לנהוג בבריונות", מציין העיתונאי החבול.

לדבריו בטורו הבוקר ב'ישראל היום', "כפי שאני רואה זאת, אותם צעירים חיפשו במי לכלות את זעמם. זה היה יכול להיות כל אחד אחר ש"לא בא טוב בעיניים" לאותה חבורה. כחברה, עלינו להקים קול זעקה בכל אירוע אלים ולהקיא מתוכנו את אותם אלה שקדושת החיים שווה בעינם כקליפת השום, ולא רק כאשר מדובר בעיתונאים. לאותם צעירים שתקפו אותי כלל הזיז שאני איש תקשורת. עבורם כולנו "בוגדים בעם ישראל ובמדינת ישראל".

"ויש לי גם מסר לחבריי בתקשורת", כותב דניאל סיריוטי, "די. מספיק עם הפלגנות המטורפת הזו. "עיתונאי שמאל" ו"עיתונאי ימין". כולנו רוצים לעשות את עבודתנו ותפקידנו על הצד הטוב ביותר ולהביא פרנסה הביתה".

"כאשר קוראים לפטר עיתונאים מימין ומשמאל רק בשל אג'נדה פוליטית, יש מי שמפרש זאת ככרטיס חופשי לפגוע באנשי תקשורת, ולא משנה היכן הם עובדים".

"אתמול בבוקר כאשר שבתי לביתי מבית החולים, חבול, חבוש, כואב ומזועזע מהחוויה הטראומטית שעברתי, הדבר הראשון שראיתי כשנכנסתי הביתה היו אשתי ושני ילדיי הקטנים שהמתינו לי".

הוא מספר לקוראיו כי "אלו היקרים לי אשר למענם אני קם בכל בוקר ויוצא לעשות את עבודתי על הצד הטוב ביותר. הבנים שלי יהלי וינאי שאלו אותי: "אבא, אתה מפחד להיות עיתונאי? כי אנחנו כן מפחדים שאתה עיתונאי וחוששים שיקרו לך עוד דברים כואבים".

"הבטתי לילדים שלי בעיניים והבטחתי להם וגם לעצמי שלמרות הקושי, הכאבים והטראומה הנפשית, כל עוד נשמתי באפי אמשיך לשרת את הציבור, לסקר ולהביא ידיעות חדשותיות לציבור הרחב", מצהיר העיתונאי בגאווה, "כי אנחנו עיתונאים ואותנו לא מפחידים עם איומים ומכות. עיתונות היא שליחות ציבורית מהמעלה הראשונה ואת המנגינה הזו אי אפשר להפסיק".

ומה באמת קרה שם?

בראיונות שהעניק לאורך יום האתמול, סיפר העיתונאי דניאל סיריוטי, "אתמול בערב הלכתי לבית משפחה של הרוגה בתאונת דרכים. הלכתי כדי לנסות לתאם ראיון. חבורה של כמה צעירים חרדים, ככל הנראה חוזרים בתשובה, ישבו בקצה הרחוב. חשוב לציין שאין להם שום קשר למשפחת ההרוגה".

"הם הבחינו שעל הרכב שלי יש מדבקת עיתונות. שאלו אם אני עיתונאי. התחילו לקלל. אמרו שכולנו בוגדים, כולנו שמאלנים. באיזשהו שלב אחד הבחורים הגיע על אופניים חשמליים כשהוא מרכיב ילד, וניסה לחסום את דרכי. אמרתי לו 'תגיד, ככה אתה מסכן את הילד? אם הייתי פוגע בכם אני הייתי הולך לבית סוהר'".

הוא שחזר, "באותו רגע הרגשתי אגרוף לפרצוף בזמן שישבתי ברכב. יצאתי החוצה. התגודדו סביבי 6-7 חבר'ה שהתחילו להרביץ לי. אחד הוציא אולר וניסה לדקור אותי בבטן. גוננתי על עצמי ונדקרתי באצבע. השאר הרביצו לי בפנים, שברו לי שיניים. הגיע מישהו עם דוקרן והם צעקו 'תדקור אותו, תדקור אותו'".

עוד סיפר סיריוטי, בין הייתר ל'ישראל היום', המערכת בה הוא עובד, "למזלי עברו שם שני אזרחים ואחת מהם זינקה עלי ואמרה 'אם אתה רוצה לדקור אותו תצטרך לעבור דרכי קודם'. אני לא מכיר אותה. במשטרה אמרו שהם כנראה יודעים מיהי כי היא התקשרה לדווח. היא ועוד אדם הצליחו להכניס אותי לרכב שלי מדמם בלי שיניים ונפוח".

על פי התיאור בעיתון, סיריוטי הגיע בכוחות עצמו לתחנת משטרת זבולון בכדי להגיש תלונה על אותה תקיפה, אך שם התמוטט ופונה באמבולנס לבית החולים רמב"ם, שם אובחן כי הוא סובל מזעזוע מוח קל, ומחבלות משמעותיות בגופו.

המשטרה פתחה בחקירה במטרה לאתר את תוקפי העיתונאי ובכדי למצות עמם את הדין על מעשיהם החמורים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!