תקדים: חנוך זייברט קיבל חסינות בתביעה של מיליונים

תקדים: בית המשפט המחוזי בתל אביב הכיר בחסינותו של חנוך זייברט, ראש עיריית בני ברק, בתביעה שהוגשה נגדו בסך 3 מיליון שקל.

השופט דורון חסדאי קיבל את בקשת עיריית בני ברק והוועדה המקומית לתכנון ובנייה המקומית, והכיר בחסינותו של חנוך זייברט בהתאם לסעיף 7א לפקודת הנזיקין, בהיותו עובד ציבור. נקבע, כי מתוקף תפקידו כראש העיר בני ברק ומתוקף תפקידו כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בני ברק יש להעניק לו חסינות, כך עולה מפסק הדין שהגיע לידי 'בחדרי חרדים'.

מדובר בתביעה אותה הגיש דוד ברונר על סך 3,868,000 ש"ח, כנגד זייברט, עיריית בני ברק וכנגד הוועדה המקומית. בהמשך ההליך ביום 14.11.2017 הוגש כתב תביעה מתוקן. על פי הנטען, ברונר הוא בעל זכויות החכירה בבית הנמצא ברח' ריינס 15 בבני ברק, בניין עם שתי כניסות. האחת, מרח' ריינס 15 והשנייה מרח' סמטת אונקלוס. בשנת 1982 ניתן לבית היתר אכלוס. בשנת 1987 ברונר מכר רבע מזכויותיו בבית לגב' עדנה ל.

בשנת 2008 החל יזם הבנייה י'. לבנות בסמוך לביתו של ברונר, ברח' ריינס 13 בבני ברק. לטענת ברונר, מדובר בבניין בן מספר קומות הנבנה תוך חריגה ניכרת באופן המפריע לברונר. לאור כך הגיש התנגדות לבנייה וכן קובלנות במחלקת התכנון בעירייה על כך שהבניין נבנה בחריגה מההיתר שניתן לו. לטענת ברונר, מאותו מועד הוא החל לסבול ממסכת התנכלויות, כאשר הסיבה לכך לטענתו הם יחסי חברות בין זייברט לקבלן י'.

לטענת ברונר, הנתבעים ביצעו שורה של מעשים אשר מהותם התנכלות אישית, תוך שהם גורמים לו לנזקים עצומים. עיקר טענותיו של ברונר הם לגבי ארבעה מעשים שבוצעו לטענתו בחסותו ובהנחייתו של זייברט ושיש בהם כדי להעיד כי זייברט מעוניין להתנכל לו אישית.

זימון לשימוע שנשלח לברונר בשנת 2009 על ידי זייברט כיו"ר הוועדה לתכנון ובנייה. לטענת ברונר הוא זומן לשימוע מהסיבה כי ביתו שנבנה לפני כ-35 שנים, נבנה ללא היתר. עוד טען ברונר כי נראה שיד נעלמת דאגה להעלים את רוב המסמכים החשובים מתיק הבניין כך שנמנעה ממנו האפשרות להתכונן לשימוע. עוד טען, כי מחלופת המכתבים מאותה עת בין בא כוחו עו"ד שיוביץ, לבין התובע העירוני עו"ד יונגר, עולה כי המניע לזימון לשימוע הוא התנכלות אישית. לביסוס טענתו הפנה ברונר למכתב התובע העירוני מיום 5.5.2009 שם צוין "תמהני על מכתבך, דווקא בשל העובדה שמרשך מקפיד על אכיפת חוקי הבנייה בעיר בני ברק".

בנוסף, בחודש פברואר 2009, כך נודע ל'בחדרי חרדים', הגיע פקח עיריית בני ברק לביתו של ברונר, והנפיק דו"ח עבירות בנייה על שמו של ברונר בלבד, למרות שהדו"ח התייחס לכלל החלקים בבית שנבנו ללא היתר, גם אלו ששייכים גב' עדנה ל'. לטענתו, לאחר שזייברט הבין את הטעות של הפקח, דאג "לשפץ" את הדו"ח, כך שהוא כלל התייחסות רק לחלקי הבית שבבעלות ברונר. לטענתו, הדו"ח תוקן כי חמותה של עדנה ל. היא חברה בקבוצת הרכישה של הבניין הנבנה ע"י י', והיא אף חתומה על הבקשה לקבלת היתר בנייה ברח' ריינס 13. ברונר אף טען כי עבירות הבנייה שבוצעו על ידי עדנה מונעות את רישום הבית במנהל מקרקעי ישראל.

אם לא די בכך, ברונר פירט השתלשלות של מספר שנים שהחלה כאשר הוועדה המקומית הגישה נגדו כתב אישום על חריגות בנייה ואף ביקשה לקנוס אותו ב-300,000 ש"ח. ברונר ניסה להכשיר את חריגות הבנייה ככל האפשר, אז התברר לו כי הוא רשאי לבנות על החלקה חזית מסחרית, וגם לחלק את הדירה ל-2 יחידות. בעקבות כך הגיש בקשה אך הוועדה המקומית נמנעה מלדון בבקשה. ב-10.2010 ועדת הערר של מחוז ת"א העניקה לברונר את היתר הבנייה ואף חייבה את הוועדה המקומית ב-10,000 ש"ח הוצאות.

בשני דיונים שונים שנערכו בינואר ופברואר 2012, זייברט התנגד לבקשה למתן היתר - ללא כל סיבה מנומקת, כך עולה מנתוני הפרוטוקול. זאת, למרות כי כבר בשנת 2011 החליטה ועדת הערר כי יש לתת היתר לברונר. לטענת ברונר, התנגדות זייברט נבעה מכך שלבתו של י' זכויות בדירת הגג הממוקמת בבניין השכן, וי' לא מעוניין כי במיקום האמור תהיה חנות של ברונר. סוף דבר, לאחר למעלה מחמש שנים, באוגוסט 2016, קבעה ועדת הערר כי ברונר זכאי להיתר הבנייה.

לאחר שקיבל את היתר הבנייה המיוחל, האישור הותנה בכך שקודם לכן יהרוס כחמישה מטרים מהחומה אשר מקיפה את ביתו, אולם לדבריו זייברט סירב לתת לברונר היתר הריסה, כך שנאלץ לפנות שוב לוועדת ערר.

עוד טענה שהעלה ברונר לבית המשפט והגיעה לידי 'בחדרי חרדים', היא כי זייברט הנפיק ב-2009 היתר איכלוס לבנייה של י' ברחוב אונקלוס, על סמך מפת מדידה משנת 2007 עוד בטרם החלה הבנייה. ברונר, יחד עם שכנים נוספים הגישו עתירה מנהלית נגד הוועדה המקומית וגורמים נוספים על מנת שיפעלו כנגד חריגות הבנייה. העתירה נדחתה אך במהלך הדיון בית המשפט הורה כי פקח מטעם הוועדה המחוזית יערך סיור ויבחן האם אכן התקיימו חריגות בנייה. על פי דוח פקח משרד הפנים, נמצא כי קיימות חריגות בנייה רבות.

בעקבות האירועים המפורטים כאן, ועוד, טוען ברונר כי נגרם לו נזק כספי בסך של 3,868,000 ש"ח בין היתר גם בגין ירידת ערך. לטענת ברונר כאמור, זייברט אחראי אישית על המעשים האמורים.

בתגובה לכך, הוועדה המקומית ועיריית בני ברק, הגישו לבית המשפט הודעה בדבר קיומה של חסינות לזייברט במסגרת פקודת הנזיקין באשר לאחריות עובדי הציבור. לטענת העירייה, כל הפעולות המיוחסות לזייברט, שבוצעו בתקופת כהונתו, נעשו במסגרת תפקידו הציבורי ובהתאם להוראות הדין ולנהלי העבודה של הרשות המקומית. עוד נטען כי אין בנספחים שצורפו לכתב התביעה המתוקן, כדי להצביע על פעולה שנעשתה על ידי זייברט באופן אישי.

לטענת העירייה, "המיוחס לזייברט לא נעשה כדי לגרום נזק לברונר אלא נעשה בתום לב ומתוך החובה לשמירת האינטרס הציבורי של כלל תושבי הרשות המקומית". בכתב התשובה פירטו כי במרבית האירועים לגביהם נטען כי זייברט התנכל לברונר, הוא לא היה זה שחתם על המסמכים או זה שקיבל החלטה באופן בלעדי. "דחיית הודעת החסינות יהיה בה כדי להרע עם הציבור כולו משום שזייברט יהיה שקוע בניהול התביעה ולא בניהול ענייני העיר בני ברק" טענו בעירייה.

השופט דורון חסדאי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, כך מפסק הדין שהגיע לידי 'בחדרי חרדים', קבע כי יש מקום להכיר בחסינותו של זייברט והתביעה תמשיך להתברר אל מול הוועדה המקומית ועיריית בני ברק בלבד. בין היתר, על סמך פס"ד של בימ"ש העליון ברע"א 775/11 אברהם פלסקר נ' מדינת ישראל, כי נטל ההוכחה בדבר אי התקיימות התנאים להכרה בחסינות עובד ציבור מוטל על התובע אשר מתנגד להודעת החסינות - דבר שלא התקיים בתביעה זו. "מצאתי כי ברונר לא עמד בנטל ההוכחה וזאת מבלי שיהיה בכך כל קביעה לעניין טענותיו של ברונר במסגרת כתב התביעה" קבע השופט.

עוד הוסיף השופט, כי ברונר "לא הציג כל מסמך ו/או ראיה אשר יש בהם כדי להעיד כי זייברט פעל מתוך כוונה לגרום נזק או לחילופין כי לא נתן משקל הולם לנזק הצפוי בהחלטות אשר התקבלו על ידי הוועדה המקומית". עוד אמר השופט כי במסגרת חקירתו הנגדית, התקשה ברונר לספק תשובה סדורה לשאלה האם יש בידיו מסמך אשר יהיה בו כדי להעיד כי זייברט פעל מתוך כוונה להסב לו נזק. תחילה טען כי לא ניתן להצביע על מסמך אחד, אלא יש לבחון את כלל המסמכים שצירף כמקשה אחת שממנה ניתן ללמוד על דפוס פעולה של התנכלות. בהמשך טען כי המסמך היחידי שעליו חתום זייברט הוא היתר האכלוס.

באשר לזימון לשימוע שנשלח לברונר בשנת 2009 על חריגות בנייה, במסגרת חקירתו אישר ברונר כי כתב האישום הוגש על ידי מדינת ישראל ואף אישר כי בסופו של יום הוא הורשע על בסיס הודאתו במסגרת עסקת טיעון. "ככל שברונר סבר כי יש בהגשת כתב האישום כנגדו כדי להוות התנכלות אישית חסרת כל בסיס, היה מצופה כי לא יודה במעשים האמורים" אמר השופט.

בקשר לדו"ח על עבירות הבנייה, אישר ברונר בחקירתו כי לא תבע את הפקח, פטריק ויצמן, שנתן את הדו"ח. ברונר לא הביא כל ראיה שיש בה כדי להעיד כי זייברט הוא זה אשר לכאורה שינה את תוכן דו"ח פקח הבנייה, ויתרה מכך במסגרת חקירתו הרי שהוא חזר מטענה זו וטען כי יתכן שגורם אחר או הפקח עצמו ערכו לכאורה שינוי בדוח כאשר אחריותו של זייברט היא מכוח אחריותו על הנעשה בעירייה.

לעניין החלטות ועדת ערר והתארכות ההליכים בוועדת הערר, שלעניין אי מתן היתר הבנייה, ברונר לא הצליח לספק תשובה סדורה עת נשאל בחקירתו מדוע לא צירף מסמכים שיש בהם כדי להעיד כי הוא עמד בתנאים הנדרשים למתן היתר בנייה, ולא הציג אסמכתא כי אכן עמד בתנאים הנדרשים. יתרה מכך, ברונר לא הצליח לספק תשובה לשאלה מדוע לא תבע בגין נזקיו את גב' עדנה ל שהתנגדה למתן היתר הבנייה. כאשר נשאל מדוע תבע רק את זייברט, תשובתו הסתכמה ב"...כי הוא האחראי".

בתום הדיון קבע בית המשפט כי דין הודעת החסינות להתקבל במלואה, ובשל כך התביעה נגד חנוך זייברט נדחתה, והתביעה תימשך נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ועיריית בני ברק. השופט דורון חסדאי קבע כי ברונר יישא בהוצאות המשפט של נתבעים בסך כולל של 15,000 ש"ח.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!