האם התחקיר של דרוקר פגע ברה"מ נתניהו?

התחקיר המקיף על הקלטות נתניהו-מוזס חשף עוד טפח על אחד האנשים המושחתים והעוצמתיים שידעה ישראל; שסחט פוליטיקאים על בסיס יומי, כאילו היינו סיציליה; ופגע פגיעה אנושה באמון הציבור בעיתונות. יותר מכל מה שניתן היה לדמיין.

באורח מפתיע, דווקא נתניהו קיבל חיזוק לגרסתו. נזכיר, העיתונאי שביצע את התחקיר, רביב דרוקר, לא חסיד גדול של נתניהו בלשון המעטה, ואף חבר קרוב של יאיר לפיד - מקורבו של נוני, שנפגש עמו בדירת מסתור בצפון תל-אביב בהיותו פוליטיקאי בכיר והשחיר את הפגישות ביומן - כך שגם אם יש חשד שהמסגור של הכתבה נעשה לטובת אחד הצדדים - בוודאי שלא מדובר בצד של נתניהו.

אדרבה, צפייה בתחקיר מגלה כי נעשו מאמצים להציג את חלקו של נתניהו בפרשנות מחמירה וביקורתית אף יותר מהקו שננקט בכתב החשדות. כך למשל, דרוקר נתן במה חופשית לאיתן כבל, שקיים אף הוא מו"מ עם מוזס, לומר את הגיגיו ולא ניסה להקשות עליו בשאלות עיתונאיות, אפילו לא קמצוץ מהתהיות שהעלה באשר לחלקו של נתניהו. 

מקבל חיזוק לגרסתו. מנדלבליט. צילום: פלאש 90

ועדיין, למרות המסגור וחוסר האובייקטיביות של העיתונאי החתום על התחקיר, קשה שלא להשתכנע מגרסתו של נתניהו - שהוא בסה"כ עקץ את מוזס והוליך אותו בכחש ולא באמת התכוון לבצע עסקת שוחד.

ראשית, נתניהו הוא שהקליט את השיחות עם מוזס. שנית, ניתן לשמוע את נתניהו אומר לפחות פעמיים שהוא יעשה "לטובת המדינה" - ניכר שאת הדברים הוא אומר לפרוטוקול וכחלק מהמשחק ששיחק עם מוזס. בנוסף, בניגוד ליושב מולו - ניתן לשמוע בבירור את נתניהו מתחמק מלהבטיח הבטחות ברורות וחדות. ניכר שהוא מבין כי עליו להיזהר בלשונו.

ואולם, גם אם משפטית התחקיר הזה רק מחזק את גרסת רה"מ, גם בעין אובייקטיבית קשה שלא לתהות על חלקו של נתניהו בסיפור ועל העיסוק האובססיבי שלו, שלא לומר חולני, בתקשורת. אין ספק שבבלפור לא ששו אמש לדעת שכל עם ישראל מאזין לשיחות שהוקלטו במחשכים.

שאלה מטרידה נוספת היא שינוי גרסתו של נתניהו: בתחילה - לפני שידע שהחקירות מצויות בידי המשטרה - הוא טען לחוקריו כי לא הקליט את השיחות עם מוזס וכי הוא לא יודע על כך דבר. רק לאחר שהבין לאיזו מלכודת נפל, הוא התחיל לזמר זמירות אחרות. גם אם נתניהו העדיף שלא לחשוף באותו שלב את דבר ההקלטות, הרי שיצא שראש ממשלת ישראל שיקר שקר גס למשטרת ישראל. לא נעים.

פרקליטו של רה"מ, עוה"ד עמית חדד, מגיע לשימוע. צילום: פלאש 90

ואחרי שאמרנו את כל זה, צריך לזכור להסתכל על התמונה המלאה, והיא, כמו תמיד, מורכבת יותר. ישנו דבר קריטי שחשוב מאוד להדגיש בסוגיית ההקלטות - דבר שבתקשורת, מטבע הדברים, העדיפו להתעלם ממנו - והוא הרקע וההקשר של השיחות. הלא נתניהו הוא האיש הכי שנוא בתקשורת מאז קום המדינה, בפער גדול על כל פוליטיקאי אחר שהיה לפניו וככל הנראה גם בפער על אלו שיבואו אחריו.

על הרקע הזה ניתן להבין את הפצעים של האיש, שבאופן שיטתי ומערכתי הסיתו נגדו והאשימו אותו בכל תחלואיה של מדינת ישראל - כולל ברצח רבין - והרחיקו ממנו כל קרדיט לדברים אדירים שעשה לטובת מדינת ישראל, בכל מישור אפשרי.

ואם אכן גרסתו של נתניהו נכונה והוא אכן עקץ את מוזס - אף שלא ברור מדוע המתין עם זה ולא הלך מיד למשטרה - הרי שהוא עשה את אחד המעשים האמיצים ביותר ובסופו של דבר הביא לחשיפת האיש המסוכן שהכפיף מדינה שלימה לגחמותיו, בשיטות הנהוגות בדרך כלל בעולם התחתון, רק כדי להעשיר את קופתו.

לכל הטורים של יוסי אסולין

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של 'בחדרי חרדים'