אצל ביבי, בין מנחה לערבית

1.

כשניגשתי בליל שבת האחרון, ממש לפני קבלת שבת, לערימת עלוני פרשת השבוע, חשבתי לרגע שהעיתון "ישראל היום" החל להוציא עלון-שבת לבתי הכנסת. על פני כל עמוד השער של "מעייני הישועה" התנוססה תמונה של הפרופסור בן-ציון נתניהו ז"ל, ומעל ראשו הגלוי, נכתבו בגדול שתי מילים: "ענק רוח".

לא הכרתי אישית את המנוח. אומנם שמעתי רבות השבוע על מעלותיו כאדם, כהיסטוריון דגול וכאבא של ראש הממשלה, ובכל זאת, ובאמת עם כל הכבוד, המהירות והקלות שבה חלקים בציונות הדתית קושרים כתרים והופכים אנשים לגדולי עולם – סליחה, לענקי עולם – יכולה להוציא אותך מהריכוז במשך כל "לכה דודי".

ואולי בכלל כל הפוסל במומו פוסל. הרי שלושה ימים קודם, הייתי אני זה שדיבר במילים גדולות על הנפטר בפני קהל רב בבית האבלים.

מדוע בחרו דוקא בי לספוד לפרופסור נתניהו ולבכותו? הייתי רוצה לחשוב שזה בגלל הקשרים העמוקים שלי עם ראש הממשלה והתפקיד הבכיר שהוא מייעד לי בממשלת האחדות החדשה, אבל הסיבה היא פחות פוליטית. לגיל שפר, ראש לשכת נתניהו, היה ברור איך צריכה להראות שבעה של ראש ממשלה במדינה יהודית. וכך בחצר הבית ברחוב הפורצים 4 בירושלים הוקם למשך כל ימי האבל בית כנסת של ממש. כולל ארון קודש, וספר תורה, ומניין, והרב שמואל רבינוביץ', וסידורי רינת ישראל, ומשניות. וכמובן גם דרשות התעוררות של דרשנים, או אפילו סתם שדרנים דתיים, בין מנחה למייריב.

2.

כל הפרשנים הפוליטיים, אמרתי שם, מדברים כעת על כך ש"האיש המשפיע ביותר על ראש הממשלה" הלך לעולמו, וכולם מצפים לשמוע מיהו אותו אסטרטג או ספינר או קמפיינר. ומה מתברר? שמדובר בכלל בהיסטוריון ירושלמי מלא ערכים אחרים מהמאה הקודמת (בשלב הזה ראש הממשלה גרם לקהל המנחמים לפרוץ בצחוק כשפנה לאשתו ואמר: "ואני בכלל קראתי עד היום בעיתונים שאת, שרה, המשפיעה ביותר על ראש הממשלה...").

אבל רגע, בואו נקפוץ רגע למי שהשפיע על המשפיע, אל הדור הקודם, אביו של הנפטר. אבא של בן-ציון נתניהו ז"ל, כלומר סבא של ראש הממשלה, היה הרב נתן מיליקובסקי. נער צעיר מליטא, שנשלח בגיל עשר ללמוד בישיבת וולוז'ין, הוסמך לרבנות, וכבר שם, בישיבה, הצטיין ביכולת הדיבור שלו. בגיל עשרים הוא יצא למסע התעמולה הראשון שלו. לאיפה נשלח האברך הצעיר לדבר על הרעיון של שיבת ציון? לקהילת יהודי סיביר. זו הייתה השליחות הראשונה, ומאז ועד יומו האחרון לא הפסיק לשאת דרשות תורניות במאות קהילות ברחבי העולם.

מי שחושב שההופעה של נתניהו באו"ם זכתה לתשואות חסרות תקדים, מוזמן לקרוא את התיאורים ההיסטוריים מאותם ימים על הקהל שהיה שובר את הדלתות ואפילו נכנס דרך החלונות כדי לשמוע כל מילה בעצרות שבהן מיליקובסקי דיבר. הרב מיליקובסקי לא האריך ימים כמו בנו הפרופסור, ונפטר בגיל חמישים ושש, אחרי מחלה קשה. מעניין ואפילו מרגש לקרוא היום את ההספד שנשא אז הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ענק רוח!) על ידידו מיליקובסקי: "הוא היה איש עתיר פומבי, אבל מועטים מאוד הם בני אדם מסוגו שהיו עממיים כל כך, נועדים לרבים כל כך, ונישאים על לשון רבים לתהילה והערצה במידה כזו. והכול היה אצלו מחובר לקודש ופתוח לקודש. מעט מאוד ראיתי בני אדם חיים בתוך החברה המודרנית, שיהיו מלאים הערצה כזו לתורה, לגדולתה, שיהיו קשורים כל כך בעומק נשמתנו, בהכרה שכל עבודתנו הלאומית, הפוליטית והבניינית – הצלחתה תלויה במידה שהיא יונקת ממקור הכבוד של ישראל הנובע מדבר ה' שבתורנו הקדושה, ומתוך חזון נביאי האמת והצדק, מאירי מחשכי האנושיות כולה. הוא הרגיש את האמת הזו בכל לב, והרבה פעמים הצליח לבטא אותה בפאתוס מאוד, מלא חיים ועוז'".

3.

הבית שבו גרה משפחת נתניהו בשישים השנים האחרונות, מאז היה ביבי ילד בן שלוש, הוא אחד הבתים המרשימים בבירה. לא מדובר במבנה מפואר או ראוותני, אבל כולו אומר הדר. בית אריסטוקרטי של רחביה של פעם, עם ארונות על גבי ארונות של ספרים, מרצפת האבן ועד התקרה הירושלמית הגבוהה, עם מטבח ובו מדיח כלים שהובא מאמריקה בשנות השישים ועוד עובד, וארון עם ערימה של כובעי-לבד וז'קטים שאותם היה הפרופסור לובש בצאתו מפתח הבית, וגם הרבה מרשמים של תרופות שכבר לא יילקחו, ופיליפינית אחת עצובה, ולחצן מצוקה שעליו הייתה לוחצת בשבועות האחרונים בכל אימת שהקשיש שלה לא חש בטוב, ומקפיצה תוך דקות, גם באישון ליל, את בנו הדואג (והשיירה).

ובפינה, משקיף על הכול, פסל ברונזה של פניו של יוני נתניהו, עם החיוך והתלתלים. ועכשיו, בסלון הבית שבו היה מקיים ראש הממשלה הרבה פגישות פוליטיות סודיות ושקטות לאורך השנים, הוא מקבל מנחמים ומעלה זיכרונות מול מעגלים-מעגלים של אורחים מגוונים: עסקן ליכוד מטבריה לצד שגריר זר, טייקון רב עוצמה לצד משועמם סקרן מהשכונה, כולם מקשיבים.

הנה אחד הסיפורים שסיפר שם נתניהו השבוע: בן-ציון נתניהו, בן הרב, אמנם לא שמר שבת ולא הלך לבית הכנסת, אבל בנו הבכור, יוני, נמשך אל העולם הזה. ראש הממשלה סיפר שכשיוני היה ילד, הוא היה הולך לבד ברגל את כל הדרך לבית הכנסת בתלפיות, שבו התפללו קלאוזנר, וש"י עגנון, ולעיתים גם גרשום שלום. עגנון שאל פעם את הילד הצעיר והבודד: "איפה אבא שלך?" ויוני אמר: "אבא שלי בבית, הוא לא דתי". ועגנון שאל אותו: "ואתה?" ויוני ענה: "כן, אני דתי". הקהל בשבעה חייך. מעניין אם רק אני חשבתי על הנער אבנר נתניהו, שצועד לבדו בכל שבת בבוקר לבית כנסת בירושלים, להתפלל שחרית. אבל אין זמן להרהורים, צריך לקום ולפנות את הכיסא לאהוד ברק שהגיע לנחם, יחד עם קייס אתיופי בלבוש מסורתי ובועז שרעבי.

4.

כשיצאתי מבית האבלים לרחוב הירושלמי הקר, האינסטינקט היה לשלוח מהר בגאווה לחבר'ה תמונות שלי דורש בבית הכנסת המאולתר "תפארת מאבטחים", אבל מהר מאוד הבנתי שאין בזה שום יוקרה. אדרבה, במשך השבוע הזה יכול היה בעצם כל מי שרצה לגשת ישירות לראש ממשלת ישראל ולהחליף איתו כמה מילים אישיות על סוגיית ירושלים ("המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים"). ואכן, כמעט לא היה עסקן או חבר כנסת שלא סיפר בעמוד שלו בפייסבוק חוויות מהשבעה של המדינה.

אבל אחד המנחמים, אפילו לא ח"כ עדיין, אלא רק חבר מרכז בשם משה, משה פייגלין, העלה אחרי הביקור סטטוס מעניין בדף שלו: "כיוון שיש לי 'חיוב' לעמוד לדוכן, מצאתי עצמי אתמול שליח ציבור לתפילת מנחה, בזמן ניחום האבלים אצל ראש הממשלה. להפתעתי, ראש הממשלה הצטרף אלי בסוף התפילה לאמירת קדיש. עמדנו שנינו ואמרנו 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא'. באותו רגע לא חשבתי על כך, אבל אחר כך חשבתי לעצמי שהיה כאן דבר מאוד גדול: שני האנשים שהתמודדו לראשות הליכוד מודיעים יחדיו מי באמת בראש. חוץ מזה אני חייב לומר ששרה נתניהו בלבלה אותי לגמרי. באתי מלא דעות קדומות מכל מה שמקשקשים מאחורי גבה ומצאתי את ההיפך הגמור. אישה אנושית ומקסימה".

טוב, פייגלין קצת מזכיר את הבדיחה הידועה על העכבר והפיל שהולכים יחד, והעכבר אומר לפיל: תסתכל אחורה, כמה אבק אנחנו עושים (ואגב, אשתך דווקא נחמדה מאוד). אבל אחרי הכול, בבית הכנסת הזמני שם ברחביה, לרגע אחד, העכבר והפיל לא עשו אבק אלא התפללו יחד לאלוקים.

וזה מה שהיה תלוי על שער הכניסה של בית האבלים. לוח זמני התפילות ושעות קבלת המנחמים. אבל מי שחושב לתפוס מחר באזור רחביה מניין לשחרית בעשר בבוקר, שיילך לשטיבלאך בקטמון. בית הכנסת של ראש הממשלה פורק תוך דקות ביום ראשון בבוקר, כשנתניהו קם מהשבעה היישר אל הצעקות של מרכז הליכוד, והשאר היסטוריה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!