באמצע החג: היהודי יצא מרכב השרד ורקד

את שמחת תורה עשיתי השנה, יחד עם משפחתי, הרחק ממקום מגורינו - בבית כנסת בשכונת "אליעזר" בכפר סבא, בניהולו של שליח חב״ד במקום הרב שלמה אזימאוו.

מדובר בבית כנסת מיוחד וקצת 'שונה' בנוף המוכר של בתי הכנסת; ומורכב מיהודים מכל העדות, המינים והגוונים - שהגיעו בהרכב מלא לשמוח בשמחת התורה.

בערב, לאחר שסיימנו שש הקפות, תיכף יצאנו מחוץ לכתלי בית הכנסת כדי לעשות את ההקפה השביעית והאחרונה ברחובה של עיר - כשהאנרגיות של המתפללים בשיאן.

ואז הגיע הרגע המרגש: בעודנו רוקדים יחד עם ספרי התורה הרבים במרכז הכביש המקביל לבית הכנסת, לפתע מגיח ממול רכב שרד שחור. הרכב נעצר - ממנו יוצא אדם צעיר.

אם לרגע קט היה נראה כי מדובר באדם שבא להתלונן על ה'הדתה' באמצע הכביש, שהפרה את שלוות הנסיעה שלו, החשש התבדה מהר מאוד כשפניו של האיש הפכו באחת לשמחות והלה הצטרף בסערת רגשות - אותה לא הצליח להסתיר - למעגל הריקודים, לקח ספר תורה והחל לרקוד ולפזז כזקן ורגיל.

ואם זה לא הספיק, לאחר רגעים קצרים גם ילדיו נשאבו לאווירה היהודית ויצאו אף הם מהרכב, בזה אחר זה, הצטרפו למעגל והצליחו לרגש את הנוכחים משך דקות ארוכות.

הנקודה היהודית. הקפות שניות אמש בתל אביב. צילום: תומר נויברג, פלאש 90

האמת, אינני יודע לאן פניו של האיש היו מועדות, האם רקד פעם בהקפות של שמחת תורה והאם בכלל השתתף אי פעם בתפילות בבית כנסת.

אך הרגע הזה שאותו יהודי נוסע באותו כביש ב'אקראי' וללא תכנון מראש, ובכל זאת קופץ כמוצא שלל על ספר התורה, זהו הרגע המזוקק של שמחת תורה - הניצוץ הפועם בכל יהודי. ולא משנה כמה הוא רחוק - שום דבר בעולם לא יכול לכבות אותו.

בני גנץ בהקפות שניות אמש, בכפר חב"ד. צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

והערה לסיום: מכפר סבא המשכתי אמש להקפות שניות המסורתיות בכפר חב״ד. בין המשתתפים נראה גם בני גנץ, שאף כובד בריקוד עם ספר תורה. היו שהרימו גבה על בואו של האיש ועל הכבוד שקיבל. אבל האמת היא שהתורה שייכת לכל יהודי באשר הוא - יהיו דעותיו הפוליטיות אשר יהיו - ובכוחה לחבר, לאחד ולרומם אותנו טפח מעל כל המחלוקות.

חורף בריא

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!