צוהר לחייה של הרבנית הצדקת בת שבע קנייבסקי ע"ה

אם היתה דמות מופת בקרב בנות עם ישראל על כל הגוונים, זו ודאי היתה הרבנית בת שבע קנייבסקי, זכר צדיקה לברכה, אשר יום פטירתה חל היום, י"ז בתשרי. היא נפטרה בשנת תשע"ב בשבת חול המועד סוכות והותירה אחריה לבבות מרוסקים ושבורים, ומסתבר, גם הרבה מאוד תקווה ואהבה מפוזרות ברחבי הארץ ובבתים אין ספור.

הרבנית בת שבע ע"ה, היתה בתם הבכורה של הרב יוסף שלום אלישיב זצוק"ל ושיינה חיה ע"ה, בתו של הרב אריה לוין זצוק"ל.

במשך שנים קיבלה הרבנית בביתה נשים, ובשנים האחרונות לפני לכתה לעולם שכולו טוב, נהגה להתפלל תפילת ותיקין בבית הכנסת המפורסם, לדרמן, לשם היו מגיעות נשים רבות כדי להתברך מפיה וכדי לקבל עצות וחיזוקים. מופתים רבים נזקפו לזכותה, והיא אף נהגה לקיים את מצוות הפרשת חלה מדי שבוע בשבוע באולם בית הכנסת.

מספר נשים משתפות את 'בחדרי – נשים' בסיפורים האישיים שלהן, לעילוי נשמתה.

"אני זוכרת את זה ממש כמו היום, ויש בי צמרמורת כשאני חושבת על כך שהיתה לי זכות, ממש ערב פטירתה. לא רוצה לדמיין אותי מפספסת את זה אפילו.

ערב חג סוכות תשע"ב. בעלי צילם תורמים בביתו של ר' חיים, ובאופן חריג ביותר הצטרפתי אליו. עד אז באמת לא חושבת שיצא לי להצטרף אליו לנסיעות עבודה, והיו לו הרבה מאוד כאלו.
עמדתי בבית הרב, כשהוא עמוס באנשים וגם נשים בתורן לרבנית, ופתאום אני שומעת קול אישה קורא בשמי.
'בואי, היכנסי'.
הרבנית הושיטה לי יד ומשכה אותי בין הנשים שעמדו שם...
'את אשתו'?
'כן', עניתי נרגשת ומיד הרגשתי שאני לא שולטת בעצמי. שנות הציפייה לילדים היו מעבר לכוחותיי:
'הרבנית, אני רוצה ברכה! אנחנו מחכים לילדים...'
'אל תבכי'! היא אמרה לי מיד.
'יהיו לך' – חייכה בכזה רוגע והוסיפה: 'אני מברכת אותך בילדים צדיקים, יפים, שתהיה לך הרבה נחת מהם'.

בשבת חול המועד היא כבר השאירה אותנו לבד והלכה...
הרבנית בת שבע אסתר קנייבסקי, זכר צדיקה לברכה.

שנתיים לאחר מכך נולדו התאומות שלנו, וכמובן נתנו את השם של הרבנית. הבנות שלי הן הנחת שלי ושלה לנצח נצחים".

וכך מספרת מישהי נוספת:

"שמי הפרטי הוא מרים. אני זוכרת שבמשך מספר שנים העירו לי בסביבה שלי שהשם שלי אינו טוב, ושמרים זה מר, ועלי לשנות את השם. קרובי משפחה היו בטוחים כי המזל הטוב הנגלה לעין לו חיכיתי, מתעכב רק בשל העובדה ששמי הפרטי הוא מרים. בצר לי, יום אחד החלטתי לגשת אל הרבנית קנייבסקי ע"ה. ההרגשה היתה עילאית ומשהו בדיבור שלה היה מאוד מרגיע ואמהי. סיפרתי לה על הדאגה שלי ושאלתי אותה מה היא אומרת על השם שלי. הרבנית אמרה שהכל דבש. תהיתי, כיצד יתכן ששם כה מר, הוא טוב?
"אולי הרבנית תיכנס לרב ותשאל אותו"? הפצרתי בה.
היא הסתכלה עלי בהמון אהבה וענתה לי: "אין מה לשאול. לאמא של הרב קראו מרים, זה השם הכי טוב בעולם".

והסיפור הנוסף הוא של אישה חד הורית, שמספרת כך:

"זה היה בשנים שהייתי נשואה, וחוויתי חיי נישואין קשים מאוד. ממש גהינם. יום אחד החלטתי שלא נותר לי עוד מה להפסיד, אני הולכת לרבנית קנייבסקי. שמעתי שהיא פשוט יודעת הכל והייתי זקוקה נואשות להכוונה. שטחתי בפניה את כל קורות חיי וביקשתי עצה. היא האזינה בקשב רב, שאלה שאלות ולבסוף ענתה לי: 'אין לילדייך אבא, וחבל שהם יאבדו גם אמא, בגלל אבא שלא קיים ובגלל בעל שלא קיים'.

קמתי משם, הלכתי והבנתי שאני משקמת את חיי וכך היה. מאז גידלתי את ילדיי אומנם לבד, אך עם הרבה מאוד עוצמות וכוח, ובעיקר שמרתי על עצמי כדי להיות שמחה ובריאה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!