מדוע ביקש האברך אתרוג דווקא ב-257 ש"ח

לפני כמה שבועות. הוזמנתי לדבר בפני נוער מתמודד. היו לי כמה רעיונות. מה לומר בפניהם. מכיון שהרב ביקש ממני לעורר אותם על קיום מצוות. להפיח בהם רגש למצוות. או על שמחה בעשיית מצווה. הכנתי כמה מדרשים וסיפורים בני זמננו.

פתחתי את דברי: אני חייב לשתף אתכם בסיפור מיוחד. יש לי חבר טוב משכבר הימים. סוחר במלוא מובן המילה באתרוגים. "מיביין" בעגה המקצועית... יודע להבחין מהו אתרוג מהודר. ומהו סופר מהודר. שנים שמכריו סומכים עליו בעיניים עצומות. ישנם אף שבאים עם תקציב מסוים. ובהתאם לסכום הוא מגיש את האתרוג. ישנם שחיבתו לדמות העומדת בפניו היא סיבת ההחלטה על הסכום. הוא כבר מכיר את לקוחותיו ויודע לשמור לכל אחד מהם את האתרוג שלהבנתו ישמח אותם. אבל לאברך המשי שהגיע אליו בערבו של הלילה הראשון למכירה, הוא לא ציפה. שכן פעם ראשונה רגליו דורכות על מפתן חנותו.

מיודענו מגיע כשעיניו בורקות וזורחות מאושר, שהנה בסיעתא דשמיא הוא ייצא מכאן עם אתרוג מהודר. חיבתו למצווה באה אחרי עמל ויגיעה מרובה בהלכות ארבעה מינים. בין הזמנים אב. זה הזמן בו הוא מקדיש עתותיו ללימוד מעמיק. ולידע להבחין בין סוגיהם השונים. הוא פנה לחברי הסוחר. יש בידי 257 ש"ח. יש לך אתרוג העונה לסכום זה?

חברי מרים גבה. ולא כל כך מבין לפשר השאלה המוזרה. "257?? זה הסכום? מהיכן הבאת את הסכום הזה? שמא גימטריא של איזה שם קודש. או ר"ת של שמות ילדך?". האברך מסמיק קמעא, מתלבט אם לשתף ומנסה להניא את הסוחר מתחקירים מיותרים בימים כה לחוצים. אך הסוחר בשלו, "אתה חייב להסביר לי. אם תיישב את דעתי אתן לך אתרוג מהודר יותר מהסכום שנקבת".

הרב נתן צבי ירום

הלה השתכנע. ופתח פיו: "אני מאוד מחבב מצוות, שמחה מיוחדת יש לי שאני נוטל את הארבעת המינים כל שנה מחדש, בפרט שאני משתדל ללמוד היטב את כל ההלכות. פרטיהן ודקדוקיהן. מכיון שאני אברך ומקדיש את ימי רק ללימוד תורה, ממוני אינו כ"כ מצוי בידי... בשנה שעברה, במוצאי שמחת תורה, קבלתי על עצמי, שמעתה בסוף כל חודש אני מחשבן את כספי. ושם כמה שקלים לקניית האתרוג. הסכום שהתאסף בשקית הינו 257 ש"ח ומשכך זה הסכום בו אני מעוניין לקנות אתרוג".

חברי התרגש מאוד. רגיל הוא בהרבה סיפורים מעניינים אודות קניית אתרוגים. לזה הוא ממש לא ציפה. הוא ביקש שימתין בצד והוא יביא לו כהבטחתו אתרוג מיוחד במינו. הוא ניגש למחסן, שם הוא שומר את האתרוגים ללקוחות הקבועים שלו. הוא מביט על הקופסאות הממוספרות המיועדות לבוטיקיים... עיניו צדו את האתרוג המיוחד ששמר עבורו. שהוא בידיו ממש קטף מהפרדס. ובחיל ורעדה ניגש לאברך. לא לפני שהוא מבקש ממנו ברכה. "מאדם צדיק כמוך שכל כך מחבב מצווה, אני חייב להתברך". הוא אומר, האברך הרגיש שלא בנוח ומכיון שהלה הבטיחו אתרוג מהודר. הוא שם את שתי ידיו על ראשו ומברכו. יהי רצון שתשרה ברכה במעשה ידך. דמעותיו הטהורות של הסוחר הרטיבו את הקופסא... אך את הסוד הזה שהלה קיבל את האתרוג המיוחד, שמר הוא בליבו, "רק אני זכיתי לשמוע אותו מפיו". 

ואני הקטן פונה לרבונו של עולם, ראה בניך אהוביך. המייחדים שמך באהבה אין סופית. נותנים מנפשם ומהונם להתנאה לפניך במצוות, אין אומה ולשון בעולם. שכה מפארים את שמך. אילו בנים כעבדים העושים רצון קונם. אף אתה רחום וחנון. רחם עלינו כאב על בנים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!