אמן הקומזיצים החרדי שגרם לעיתונאית שונאת הדת לגעות בבכי

הוא רק בן 30, והוא כבר מזמן לא רק "מלך הקומזיצים". 'בחדרי חרדים' ישב עם פיני איינהורן לראיון חגיגי ערב השקת אלבום הבכורה שלו וגילה אמן ויוצר שממש לא קומזיצר בלבד. לאיינהורן סטייל ייחודי ועוצמתי משלו שיכול להקפיץ ולהניע אלפי אנשים בהופעה, ואף להגיע ולגעת בלב ובנשמה של כל אחד ואחד. סגנונו המגוון מבדיל אותו משאר האמנים והוא ניחן בכישרון מופלא לקחת את הקהל לכל המחוזות המוזיקליים - משירי נשמה ועד למוזיקה סוחפת.

בראיון חג ל'בחדרי' מספק פיני לראשונה הצצה מרתקת אל עולמו, תוך שהוא מדלג בין תקופות חייו ממש כמו על הבמה - משנות ילדותו ועד לתחילת דרכו בתור זמר.

שמו של איינהורן מוכר בחו"ל לא פחות מאשר בישראל והוא מופיע לא פעם מעבר לים, בעיקר בשל היותו יליד שיקגו ארה"ב ושפת האם שלו היא אנגלית. "מאז שאני זוכר את עצמי, מינקות, זה היה חלק מחיי", מספר איינהורן ל'בחדרי חרדים'. "תמיד המוזיקה הייתה המקום שבו הרגשתי שלווה".

"אני בא ממשפחה מאוד מוזיקלית. דוד שלי, יהודה איינהורן, נגן ומלחין ידוע בבעלזא שהלחין את 'שומרי מצוותיה', שיר ידוע שכל בן אדם מכיר. דוד נוסף, אלי וואקס, הוא אחד הקלידנים הראשונים בשוק החרדי בעולם וכבר עשרות שנים יש לו תזמורת מובילה בניו ג'רזי. אמי פסנתרנית ברמה מאוד גבוהה. סבא שלי היה פסנתרן גם הוא, עם תואר שני במוזיקה שעשה בארה"ב ואבי היה חזן בקהילה בימים הנוראים".

על עצמו הוא מספר, "אני לקחתי את זה כמה צעדים קדימה יותר אבל הם ללא ספק היוו עבורי דוגמה ומורי דרך מילדות".

בין השמעה להשמעה משירי האלבום שבדרך לכתב 'בחדרי', מגלה פיני לא מעט מזכרונות שולחן השבת בילדותו: "סעודת השבת שלנו הייתה חוויה מוסיקלית של ממש. מגיל תשע התחלתי להיות זה שאחראי על המוזיקה בשולחן שבת, כשהיו בוחרים שיר, הייתי ישר מחלק לבני המשפחה תפקידים. למשל, אחד אחראי על המלודיה השני על ההרמוניה ואני אחראי על הקולות. כך יצאה הרמוניה יפה ומרגשת. אני זוכר שבזמן שישבנו לשיר בסעודות שבת, אנשים היו נעצרים מתחת לחלון הבית ופשוט עומדים ומקשיבים לשירה. לפעמים עמדו שם עשרה או עשרים אנשים רק כדי להאזין לנו. כבר אז השירה הייתה כל כך עוצמתית בעיניי".

איינהורן. צילום קובי הר צבי

פיני חושף באגביות, כי "במופע ההשקה של האלבום שלי (שיתקיים במוצ"ש בראשית) אנחנו הולכים לעשות קטע כזה של המשפחה. סוג של זיכרון משולחן השבת עם כל האחים שלי. זה הולך להיות ממש מעניין".

"זה לא סוד, אבל אף פעם לא דיברתי על כך בפומבי. כשהייתי בגיל ארבע נשרו לי השערות. אבא שלי לקח אותי לכ"ק האדמו"ר מבעלזא להבדלה ובכל מוצאי שבת, מיד עם סיום ההבדלה, היה האדמו"ר מניח לי יין של ההבדלה במקום שבו אמור לצמוח השערות גם בראש, גם בפיאות וגם בזקן. הוא הבטיח לי שעד החתונה כבר יצמחו לי השערות. בבעלזא כולם ידעו והשתאו בכל פעם מחדש. ובאמת כפי שהאדמו"ר הבטיח, קצת לפני גיל 18, לפני החתונה, החלו לצמוח לי שערות, בדיוק במקומות שבהם האדמו"ר היה שם לי יין. המופת הזה מלווה אותי וימשיך ללוות אותי כל חיי", מספר פיני ל'בחדרי'.

לשאלתנו "איזה מוזיקה הוא שומע ברכב", השיב פיני כי הוא גדל "בשיקגו על מוזיקה מגוונת. פרחי לונדון ויגאל צליק, פרחי מיאמי וירחמיאל ביגון. גדלתי כמובן על אברהם פריד ומרדכי בן דוד. השניים שהכי הרבה השפיעו עלי במוסיקה החסידית הם יגאל צליק ואברהם פריד. שירים כמו "כי המצווה הזאת" זכורים לי מילדות בגיל מאוד צעיר, וכמובן איך אפשר בלי ר' שלמה קרליבך שהייתי מקשיב לכל הקלטות שלו".

"ברכב אני אוהב בעיקר להקשיב לזמרים ששרים מהלב. כאלה שהאישיות שלהם מדברת אליי, כמו ליפא שמעלצר, בערי וועבער, אברהם פריד ומרדכי בן דוד ששאבתי מהם השראה במלא אופנים. כמובן שיש עוד זמרים שכשהם שרים הם מאוד מרגשים אותי כי הקול שלהם נוגע לי ללב".

קריירה מבחרות

"בישיבה קטנה הייתי אחראי על כל המקהלות. הלחנתי שירים והשמעתי אותם למשגיח הישיבה הרה"ג ירמיהו דמן. גם כשהגעתי לישיבה גדולה, ישיבת בעלזא בחיפה, המוזיקה היתה חלק ממני ולאט לאט נכנסתי לזה. התחתנתי לפני אחת עשרה שנים וחצי שנה אחרי החתונה הלכתי לחנות, קניתי גיטרה, ולצד לימודי בכולל ניגנתי עד שהפכתי את המוסיקה למקצוע שמלווה אותי עד היום".

"לצד הנגינה בגיטרה, נכנסתי למקהלה של דודי קאליש, ובהמשך למקהלת 'ידידים'. לפני כארבע שנים נכנסתי לשוק כזמר בתחילת דרכי, ובמקביל שחררתי כמה סינגלים" משחזר פיני ל'בחדרי חרדים'. "תמיד חיכיתי לרגע שאוציא את האלבום שלי וברוך ה' זה קרה".

"יחד עם מקהלת 'נשמה' שמלווה אותי בניצוחו של איציק פילמר וקלידיו של שימי סקלר אני מופיע מעל כל במה אפשרית", מספר פיני. "לצד המקהלה שמלווה אותי, אני מופיע גם עם תזמורת אנסמבל. רציתי משהו קצת שונה ומרגש, ולכן התזמורת שלי מורכבת בעיקר מכינורות, גיטרות, כלי הקשה, חליל הודי וכדו'. זה סגנון קומזיצי יותר, אבל משתלב מדהים גם באירועי שמחה וריקודים".

לא יכולנו שלא לתהות כיצד מופיע פיני יום אחרי יום עם אותו הברען, המרץ והשמחה. לדברי איינהורן, "לפני כל הופעה שאני מגיע אני מתפלל לקב"ה ואומר לו 'אבא יש לי עבודה שאני גם מתפרנס ממנה וגם אוהב אותה, תן לי להתנתק לכמה שעות מהחשיבה שאני עובד ומקבל כסף, ולחשוב על איך אני יכול לשמח את האנשים האלה באירוע הזה', וזה מאוד עוזר לי בכל אירוע. אני שוכח מהכסף והפרנסה. שוכח שזו העבודה שלי, וממש נכנס לזה".

"בשלב מסוים הבנתי שהתפקיד שלי במוזיקה הוא לא רק לשיר, אלא גם לחזק אנשים. זה תפקיד רוחני. מוזיקה זה לא רק לעמוד ולשיר, זה משהו שמגיע מהנשמה, מהאמת הפנימית. לא סתם כתוב בספרים הקדושים שהיכל הנגינה קרוב להיכל התשובה. מוזיקה נוגעת בלב של אנשים וחודרת בלי פילטר".

אחת מיתרונותיו הידועות של פיני בלייב, נעוצה דווקא באחת מחסרונותיו. "אני מודה שאני סובל מהפרעות קשב וריכוז ולכן אני מנסה באירועים לעשות דברים שלא יחזרו על עצמם. לפעמים אירוע יכול להיות חדש לחלוטין, כזה שלא יהיו בו דברים שהיו שבועיים לפני, ואפילו לא יום לפני. אני משנה את כל השירים בגרובים ובמקצבים ולא חוזר על עצמי. הגיוונים, המקצבים והתנועות שונים תמיד, בהתאם לאירוע, החל מסגנון מזרחי ועד לסגנון חסידי".

"כשאני מתחיל לשיר אני ממש נכנס לזה ולא משנה איזה מצב רוח היה לי לפני או איזה ויכוח היה לי לפני. זו גם מתנה שקיבלתי משמיים, שעוזרת לי להיכנס לזה וכמה שיותר לשמח אנשים".

לקראת סיום, ביקשנו מפיני לשתף את הקוראים באירוע מרגש שחווה. "לפני כמה חודשים טסתי לפראג. כשיצאנו לעיר ועמדנו על הדנובה עם מקהלת 'נשמה' שרנו שירים חסידיים, ופתאום עברה קבוצה של ישראלים שנעמדו והתחילו לצלם אותנו וזה היה ממש 20 דקות לפני כניסת שבת. כשסיימנו ועמדנו ללכת גילינו שהצטופפו מסביבנו למעלה ממאה אנשים. הם ניגשו אלינו וביקשו שנשיר יחד 'אדון עולם' ו'שיר המעלות'. אחת הנשים ניגשה אליי מתוך הקבוצה ואמרה לי ממש עם דמעות בעיניים: 'תדע לך אני כתבת באחד הערוצים, במסגרת העבודה שלי אני מסיתה נגד המגזר החרדי וגרמת לי לשינוי בחשיבה, אני ממש מצטערת ואני יכולה להבטיח לך שבזכותך שיניתי את המחשבה שלי על המגזר החרדי אני עומדת פה ובוכה, הצלחת לעשות בי שינוי'. עניתי לה שדווקא בחו"ל, כשחרדים פוגשים חילונים כולם ביחד בלי חיכוכים ומריבות, אבל בארץ המצב אחרת. למה זה צריך להיות ככה? זה לא נכון. האירועים בחו"ל משפיעים גם על ישראל, שם קורים לי לעתים רבות דברים שאני לא מצליח לעשות פה בארץ. ואני חושב שזו גם שליחות".

בעודו לוחץ את ידי לשלום, נזכרנו לפתע שמרוב תוכן כמעט ולא דיברנו על האלבום שבדרך. "במוצאי שבת בראשית אני עושה הופעת השקה של האלבום החדש שלי", מגלה פיני, כשהוא מכוון להפקת הענק שתתקיים באולמי קונקורד בבני ברק, במהלכה ישיק את אלבומו לצד תזמורת מורחבת, וזמרים מהשורה הראשונה שיבואו להתארח. "בסיום ההופעה ימכר הדיסק שלי לראשונה וכבר למחרת, ביום ראשון, הוא יופץ לכל החנויות". איינהורן צפוי לקיים אירועי השקה נוספים מיד לאחר מכן בארצות הברית ובקנדה.

ומה המסר שלו לגולשים? "תמצאו את הטוב בחיים. את השמחה והאהבה. המשיכו - למרות שלפעמים קשה. תמיד תשאפו להתקדם קדימה, כי בשביל להצליח צריך המון רצון ואמונה עצמית שאתה מסוגל ויכול לעשות, וכמובן צריך את הכח מהקב"ה והוא תמיד שם לעזור ולכוון".

"כל חיי נאבקתי מבלי לוותר, להתמיד ולרוץ קדימה, לשאוף ולרצות ולהתאמץ כשכל צעד קטן מקרב אותי להצלחה. למדתי גם להנות מהדרך והיום אני יודע במבט לאחור שזה הכיף הכי גדול".

"צאו החוצה ותתחילו לעוף על השאיפות שלכם. תהפכו את העולם למקום טוב יותר. עשו אותו עולם מלא אהבה ונתינה כי לכך נבראנו. כל יום הוא יום חדש. נסו לחשוב מה אתם עושים היום כדי להתקדם בהגשמת השאיפות שלכם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!