מדורת המריבה של בתי ויטנברג במאה שערים

"שמן הרבה יותר נחמד ונעים", אומר ס'. "מדורה עם עצים, זה מה שרבי שימע'ן רוצה", עונה לו א'.

הרמת טון, אלימות מילולית, ואף אלימות פיזית - זה המצב שהורגלו אליו בתקופה האחרונה, בעל כורחם, תושבי בתי ויטנברג בלב שכונת מאה שערים.

הסכסוך המדובר החל לפני כשבועיים. אז החליט ס', בן 60, תושב השכונה הקטנה, שבשונה מכל השנים שחלפו הוא מוכרח לבטל את טקס הדלקת המדורה המסורתית באמצעות עצים, ולהעבירה לסגנון צנוע בנוסח האדמו"רים: חבית פח, שמן זית וצמר גפן.

ס' אומר ועושה. פנה לבעלי מלאכה, והזמין חבית גרנדיוזית עשויה מפח, על מנת לקיים את ההדלקה הצנועה, כפי שתכנן.

מעבר למתרס ניצב נ' (80), יהודי מוכר בשכונה ובעל קומה. נ' ותושבים נוספים, החליטו שברצונם לקיים את ההדלקה המסורתית כמידי שנה. ילדי השכונה נרתמו למלאכה וכבר אמש עמדה במלוא קומתה מדורת עצים מפוארת.

אלא שקבוצתו של נ' התעוררה הבוקר למציאות חדשה. המדורה המפוארת שניצבה אמש - נעלמה. מיקומה הועבר אל פח האשפה של ההיסטוריה. לנ' לא היה ספק שידו של ס' במעל.

לא עברה שעה ומחצה, ונ' החליט להגיב בפעולה נגדית. כשבצד הוצבה חבית השמן כהכנה לערב, ניסר נ' את החבית לחלקים. בשלב זה הגיע ס' ותקף בברוטליות את נ'. מכאן האירועים יצאו מכלל שליטה וסקרנים רבים שהתגודדו באזור נטלו חלק בתגרות לכאן ולכאן. א', אף התקשר לס', והבהיר לו שאם הוא נמצא בסביבה - הוא יהפך ל"קדוש" בידי נ'.

רבני וזקני השכונה נכנסו לעובי הקורה תרתי-משמע, ועד לשעה זו יושבים הצדדים למשא ומתן מרתוני להגיע לעמק השווה. א' מבהיר: "אם חס ושלום לא יגיעו לסיכום, אנחנו צפויים לעוד סבב אלימות חמור שבעתיים מהראשון, שתוצאותיו לא ידועות".

כרגע הצדדים מתבצרים בעמדותיהם ולא מוכנים לוותר, ובינתיים צעירי השכונה החלו להקים שוב את המדורה על בסיס עצים.

הרב יצחק חשין, תושב ילדות של שכונת בתי ויטנברג, ואחד המארגנים של ההדלקה המסורתית, אומר ל'בחדרי חרדים': "פנינו לשלום, אנו לא מעוניינים בשום מחלוקת". ומוסיף: "הפן המשעשע בסכסוך הזה, היא העובדה הפשוטה, ששני הצדדים מממנים מכיסם את עלות המוזיקה ואת הכיבוד הקל שמוגש לחוגגים, וקרטיבים לילדים".

א' מוסיף: "נכון לרגע מסתמן שאין מנוס: הפשרה המקובלת לעת עתה היא להקים שתי מדורות, גם עצים וגם שמן, אך עדיין אין ידיעה ברורה לגבי דעתו של ס' בעניין".

שכונת בתי ויטנברג נוסדה במאה שערים בשנת תרמ"ה (1885), על יד הנגיד המפורסם ר' משה ויטנברג, על תקן של הקדש למשפחות נזקקות שאין ידם משגת ברכישת דירה בכוחות עצמם. במשך הדורות התגוררו בשכונה גדולי תורה, זקני וחשובי ירושלים. במשך כ-130 שנה, השכונה שומרת על צביונה העתיק והנוסטלגי בסגנון היישוב הישן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!