ראיון מיוחד עם ילד הפלא מוטי ויזל שהפך לאמן רגש

"ושמחת בחגיך והיית אך שמח" – יש אנשים אשר אצלם מצוות השמחה פועמת ובולטת ביתר שאת ולאורך השנה כולה. כך נראית שגרת יומו של אמן הרגש, מוטי ויזל, הוא כמעט 29, וכבר אוחז בקריירה מוזיקלית שניה, שמתבטאת בעיקר בעוצמות בלתי נלאות של רגש, המחבר אנשים אפילו רחוקים - למקומות הנסתרים בלבם.

בשיחת חג מלאה שירה, משתף מוטי ויזל את קוראי 'בחדרי חרדים', בעוד כמה פרטים על דרך השירה שלו והשליחות החשובה שהוא ממלא בעולם, מדי יום וליל, ושהמנגינה הזו לא תפסיק לעולם.

את הקריירה הראשונה שלו החל ויזל כילד צעיר בן 11 וחצי ובגיל 15 וחצי כבר סיים אותה, כשקול הזמיר התחלף. כזכור, בראשית שנות ה-2000 הכירו כולם את קולו. ממקהלת החיידר, נכנס בגיל 11 לאולפנים למשך שעות. מרדכי אהרן הלוי ויזל – הפך לילד הפלא אהרן הלוי.

מספר שנים לאחר שהסתיימה קריירת ילד הפלא שלו, הוא היה "בחור רגיל", אלא שזמן קצר לאחר שהפך רשמית לאברך צעיר, החליט לחזור לבמה כמעט בלי כוונה. זה היה כשחבר ותיק פנה אליו ושאלו, אם הוא מוכן לשיר בחתונה של חבר משותף. ויזל פשוט זרם עם ההצעה מתוך מקום טוב של לשמח חתן. אלא שאז העולם גילה, כי אמנם הילד הלך, אבל הרגש והקול חודר הלבבות, או כפי שכותבים עליו תמיד, מרטיט, נשאר גם נשאר, והוא הפך לזמר חתונות מצליח, כשהחוזק והעוצמות שלו מגיעים לידי ביטוי בהרבה מאוד קבלות פנים ועריכת חופות – שאינן משאירות עין יבשה.

מאיזה גיל אתה שר?

אני חושב שכמו שקורה אצל מרבית העוסקים בתחום, גם אני שר מאז שאני זוכר את עצמי. נולדתי אל תוך המוזיקה והיא חיה בי מאז ומעולם. כיכבתי במקהלת החיידר, ובבית לא הפסקתי לשיר. רשמית אני שר מקצועית מגיל11 וחצי. כל זה קרה כאשר גיסי הבכור, המלחין זאבי פליגמן, נכנס למשפחה. זו היתה שבת שבה הוא הגיע לראשונה להתארח בבית הורי הכלה ושמע אותי שר זמירות שבת. הוא התלהב מאוד, ומיד לאחר מכן פנה למונה רוזנבלום הענק בתחומו, ואמר שיש לו משהו מיוחד בשבילו. רוזנבלום שמע אותי, התלהב, זיהה את הפוטנציאל ולקח אותי מיד להקלטות. כאן גם המקום להזכיר את המפיק משה כהן, אשר באותו זמן שימש כמנכ"ל 'לחיים הפקות'. הוא זה שלקח מאחורי הקלעים את הפוטנציאל שלי צעד אחד קדימה מתוך אמונה גדולה ביכולות שלי, ומאז הכל היסטוריה. משה כהן הפיק איתי את השיר הראשון שיצא ממני כילד פלא, ר' מיילך מליז'ענסק, שמכר בזמנו הרבה מאוד ועורר הרבה עניין, ולאחר מכן ואת הדיסק 'כולנו מסובין' לפסח. לאורך שנות ילדותי ההורים שלי ראו בשירה שלי הזדמנות לשמח את עם ישראל ונתנו את כל הגיבוי. הייתי מקליט בעיקר בימי שישי ובמוצאי שבתות מכיוון שהם לא הסכימו שהדבר יבוא על חשבון הלימודים שלי.

אתה מגיע ממשפחה מוזיקלית?

בהחלט. אפשר לומר שהמשפחה מאוד מוזיקלית לאורך הדורות, ולא פסחה על אף אחד מהאחים או מהאחיות במשפחה הקרובה שלי. מאז ומעולם שרנו כולנו. אחי, ברוך ויזל, זמר מוערך בפני עצמו, וכאמור, כולנו שרים בצורה כזו או אחרת, הבנים והבנות.

מה אתה זוכר משולחן השבת בתור ילד?

שולחן השבת היה עונג צרוף. אני זוכר הרבה מאוד שעות שירה. חוויה מיוחדת שבת אחרי שבת, פשוט אהבתי את הסעודות בזכות הזמירות והשירה. אני בעיקר זוכר שהיינו מקבלים דרישות שלום מאנשים שפשוט באו כל שבוע לשמוע את הזמירות שלנו. עמדו בחוץ והתענגו, ואז יום אחד קלטתי שיש אנשים שפשוט מגיעים במיוחד להאזין מתחת לחלון שלנו.

איזה זמר משפיע עליך?

אחד הזמרים היותר גדולים ומשפיעים בחיי זהו מיכאל שניצלער - אני שומע אותו המון ולומד ממנו, וכמובן שיש עוד הרבה זמרים. אני אוהב בעיקר מוזיקה מאוד חסידית, והרבה אידיש.

איזה מוזיקה אתה שומע ברכב?

אי אפשר לומר שיש סגנון אחד או משהו קבוע. מוזיקה היא דבר רוחני שמשתנה בהתאם למצב הנפש באותו רגע. אז יש לי מלאי גדול וזה כמובן יכול להשתנות ממוזיקה חסידית חדשנית לחצרות חסידים מתקופות ישנות ולעתים גם קטעים ממש מקוריים וישנים. בתור זמר ואדם שעיסוקו העיקרי ועבודתו הרשמית היא מוזיקה, אני חייב להיות מחובר וללמוד, לכן אני שומע כמעט כל דיסק חדש שיוצא וזה די ממלא לי את השעות ברכב. אין לי אופציה אחרת כדי ללמוד שירים, להתחבר אליהם, ולפעמים יש דיסקים שאתה צריך לשמוע שוב ושוב כדי לקלוט או להתחבר יותר. כמובן מה שתופס לי את הלב - ממשיך ללוות אותי. אפשר לומר שחלק מהמוזיקה המקורית שאני מאזין לה ברכב היא הודעות קוליות שאנשים משאירים לי, על פי רוב עם פידבקים ופרגונים יפים, וזו בעיניי מוזיקה הכי יפה ומרימה, כי בסופו של דבר עושה טוב לדעת שהצלחת לחבר עוד לב יהודי אל עצמו.

מה הסיפור הכי מרגש שהיה לך בתור זמר?

אני אוהב להתחבר למקומות השמחים, וכן מודה לה' שאני משמח בעיקר חתנים וכלות, אך אי אפשר להתעלם מהעובדה, שבמקום שיש קושי או חולי, הרגש מקבל מקום אחר. ישבתי פעם אצל אדם חולה מאוד, שהרופאים כמעט התייאשו ממנו. מפאת מחלתו, אותו אדם כבר כמעט לא דיבר, הוא נכנס לדיכאון עמוק ולא הוציא הגה. פשוט היה יושב שעות ולא מתקשר עם הסביבה. לפני שהגעתי לביתם, בני המשפחה הזהירו אותי שאדע מה המצב ולא אנסה להתקרב יותר מדי, כי הם מודעים למצבו. הגעתי מעט בחששות, אך ביקשתי מבורא עולם שינחה אותי בדרך הנכונה ואזכה לעשות את שליחותי. כשישבתי אצלו ושרתי, שיר ועוד שיר, התחברתי לסיפור ולכאב שלו, וממש בכיתי את המילים מתוך השתתפות אמיתית בכאבו. פתאום, בלי שום הכנה מוקדמת, האיש פתח את פיו והצטרף אלי בקול ענות חלושה. הוא חזר אחרי המילים ואז שר אותן בקולו החלוש. בני המשפחה שלו היו המומים ולא הפסיקו להתפעל ולהסביר לי שזה כמעט בלתי אפשרי. למדתי שם שחיבור אמיתי דרך השירה - מרפא גם כאב וגם נפש.

איך אתה מופיע יום אחרי יום וכל פעם עם אותו המרץ ואותה השמחה?

אני חייב להודות שלא כל יום יש את אותו מרץ, אך אני רואה את הברכה וזוכה לסיעתא דשמיא שעוזרת לי להראות את עצמי כרגיל, גם אם בתוכי לא הכל רגיל. אני כן יכול להעיד על עצמי שאני עושה את המרב, ומשתדל להיות באנרגיה גבוהה, אך בסופו של דבר אני בן אדם. אחת הדרכים שלי היא להתחבר לסיפור האישי של כל אירוע, בין אם זו שמחה ובין אם חלילה שמחת חולים ונדכאים. אני משתדל לתת את כולי בשמחה של האחר או בשמחת האחר, אני מבקש על זה ומתפלל, וברוך ה' זוכה להביא את האנרגיה שנדרשת – בעזרת ה' יתברך.

יש איזושהי הפתעה בדרך? אלבום חדש? שיר חדש?

אני תמיד בשאיפה לחדש, ואכן ברוך ה' תמיד יש חדש... אני חושב כל הזמן על חומרים לדיסק. זה אומנם נמשך על פני זמן, אבל זה מרחף באוויר, לצד חידוש שירים ופרויקטים חדשים שאני מקווה להתחיל לעבוד בקרוב, לצד העבודה הברוכה והאירועים היום יומיים.

האם לדעתך הציבור יודע להעריך רגש?

אני לא אוהב לדבר בהכללות אף פעם ועל שום דבר, אם כי יכול לומר בוודאות, שקהל היעד שלי יודע להעריך רגש, אוהב רגש ונותן לו מקום של כבוד. אני רואה את זה מדי יום כאשר כמעט מדי ערב, לפני שאני מתחיל שירה בחתונה, אני עובר קודם בקבלת פנים או חופה, עבור אנשים שרוצים במיוחד את הגראמען שאני נותן, או שירי רגש שאני שר בקבלות פנים. הקהל שלי יודע שאני שם איתו באמת, בלי זיופים, כי רגש אי אפשר לזייף. או שמאמינים לך - או שזה לא מהלב. אני גם רואה את זה עכשיו, בחג, כשאנשים מזמינים אותי לאירועי בוטיק ואירועים סגורים. נכון שאלו לא אירועי ראווה ובמות גדולות, אבל העוצמה היא פשוט שם כשהרגש יוצא מהלב, ואני רואה יותר ויותר אירועים סגורים לאורך השנה, שמבקשים ממני פשוט להגיע ולרגש ולהתחבר, זה מדהים ומיוחד בעיניי.

ספר לנו על הפרויקט האחרון שעשית לימים נוראים

זכיתי לעשות מחג לחג פרויקטים ייחודיים של הפקת קליפ מתאים, אם זה היה לפסח ואם לימים נוראים. את הקליפ האחרון הוצאתי עם מקהלת נשמה ודודי לינקר. בחרתי בחלק מרגש מתפילה, בנוסח של ויז'ניץ, שיר ששמעתי מפיו של חברי הטוב, הזמר אהרלה סמט, ומאז מאוד רציתי להוציא את השיר הזה. חברתי למקהלת נשמה שאני מאוד מעריך את האישיות שעומדת מאחוריהם וגם את היכולת הווקאלית, וגם כשנראה היה שזה חלום שלא יתגשם, בגלל כל מני סיבות טכניות, בסופו של דבר ועם האנשים הנכונים, הקליפ הזה יצא מדהים מעל ומעבר למשוער, וההוכחה שהוא נעשה מהמקום הכי נכון ומחובר לה', זה התגובות שקיבלנו. אפשר לומר שהחלק שהיה הכי מרתק בקבלת התגובות הוא מאת אנשים שכבר עזבו את החסידות, או אפילו את הדת, שסיפרו לי בהתרגשות כמה הקליפ הזה חיבר אותם מחדש, כמה הוא גרם להם לגעגועים ויש כאלו שאפילו עשו חשבון נפש בעקבותיו. חשבתי לעצמי שעל אף כל הקשיים שיש בהפקת קליפ, ההשקעה וההוצאות, בסוף אני אדם מאמין שחי ברצון תמידי להיות טוב לעצמי ולאחרים, אז אם זכיתי לקרב ולו אדם אחד לאבינו שבשמים - והיה זה שכרי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!