בני גנץ יחקר? הפרקליטות מעכבת התשובה

לאחר ששופט בית משפט העליון אלכס שטיין דרש מהמדינה להשיב לעתירה הדורשת לחקור את יו"ר 'כחול לבן' בפרשת חברת 'הממד החמישי', פרקליטות המדינה ביקשה לדחות את תשובתה לבג"ץ עד לתאריך ה-22 בנובמבר ובית המשפט אישר את הדחייה. כך דווח הבוקר (שישי) ב'ישראל היום'.

על פי הדיווח בעיתון, ארגון לביא פנה ליועמ"ש אביחי מנדלבליט בבקשה לחקור את גנץ כבר ב-31 במארס, אולם מנדלבליט בחר שלא להשיב לפנייה - כלומר דחה את הפנייה ללא מתן נימוקים. לאחר שהארגון לא נענה הוגש בג"צ והשופט שטיין דרש מהפרקליטות להשיב לעתירה עד לתאריך 22 באוקטובר שיחול בעוד שבועיים, אולם הפרקליטות ביקשה כאמור דחייה בחודש נוסף וקיבלה.

בתשובה שהגישה המדינה לבג"ץ נטען כי פרשת 'הממד החמישי' עדיין מצויה בבחינה, ולכן נדרש זמן נוסף. 

עורך הדין יצחק בם, המשמש גם כחבר בית הדין של 'הליכוד', שהגיש את העתירה לבג"ץ בחודש אוגוסט האחרון, הגיב ואמר ל'ישראל היום', "תמוה בעיני כיצד הסוגיה שהוצפה על ידי מבקר המדינה בדו"ח שלו לפני חודשים רבים טרם נחקרה. בעניינים אחרים החוקרים בליווי הפרקליטים הופכים כל אבן ומפעילים לחץ פסול על חשודים כדי להפכם לעדי מדינה".

ממשרד המשפטים לא נמסרה תגובה לידיעה.

נזכיר כי שבוע לפני הבחירות לכנסת ה-22, הורה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפתוח בבדיקת היבטים פלילים בקשר בין חברת 'הממד החמישי', בראשה עמד הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר 'כחול לבן' חבר הכנסת בני גנץ, לבין משטרת ישראל. כך חשף דיווח הכתב לענייני משפט של 'ערוץ 13' אביעד גליקמן.

על פי דיווחו, ההוראה באה בעקבות פניות שקיבל היועמ"ש מגורמים שונים וזאת למרות שלפני כחצי שנה קבע מבקר המדינה דאז יוסף שפירא, כי למרות הכשלים שצצו בהתנהלות החברה, לא נמצאו בפרשה היבטים שמצריכים חקירה פלילית.

ב'ערוץ 13' דווח כי בעקבות ההוראה של היועמ"ש על פתיחת הבדיקה, פנתה הפרקליטות למבקר המדינה, בבקשה לקבל מסמכים הקשורים בפרשה וזאת בכדי לוודא שאכן אין חשדות לפלילים. הכתב אביעד גליקמן הדגיש כי גנץ עצמו אינו בגדר חשוד בפרשה.

ממפלגת 'כחול לבן' מסרו אז בתגובה לפרסום: "מדובר בידיעה ממוחזרת ומופרכת, קשקושי בחירות. בעוד שבוע "כחול לבן" תהיה המפלגה הגדולה ונשים סוף למשטר נתניהו".

בליכוד הגיבו לפרסום ותקפו: "גנץ גנב 4 מיליון שקלים מכספי הציבור על תוכנה שלא הייתה, מתוך חוזה מושחת של 50 מיליון שקלים שעשה עם המשטרה. אנחנו מקווים שרשויות החוק יחקרו את הנושא, למרות שבדרך כלל הם נוהגים לפי הכלל: לא ביבי, לא חוקרים".

ומהי פרשיית 'הממד החמישי'

שבועיים לפני הבחירות הקודמות בכ' אדר ב', פרסם מבקר המדינה דאז יוסף שפירא, דו"ח שהעלה ליקויים חמורים בהתקשרות בין המשטרה לחברת "המימד החמישי". מי ששימש אז יו"ר החברה הוא כיום יו"ר 'כחול לבן' בני גנץ.

אחד הפרקים בדו"ח מתייחס לחברת א' שהציעה למשטרה להתקשר בטכנולוגיה חדשה של בינה מלאכותית לצרכי מודיעין. בדו"ח לא מפורט מי זו החברה, אך על פי הפרסום ב'הארץ' לפני כחודש, מדובר בחברת 'המימד החמישי'.

בשנת 2016 חברת 'המימד החמישי' בה שימש בני גנץ כיו"ר, הציעה למשטרה לרכוש מערכת טכנולוגית מתקדמת שהיא מפתחת. בעקבות פניית חברת 'המימד החמישי', הורה במאי 2016 מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך לבצע בדיקה מעמיקה בדבר יכולות המערכת ומידת התאמתה לצורכי המשטרה.

חברת 'המימד החמישי' ביצעה ביולי 2016 בחינה ראשונית של מידת התאמתה של המערכת (Proof of Concept) לצורכי המשטרה, בהתאם למדדי הצלחה שהגדירה המשטרה. בבחינה נבחנו היבטים מסוימים ביכולות המערכת. המימד החמישי ביצעה את הבחינה עבור המשטרה, ללא תמורה וללא אישור של ועדת המכרזים.

לאחר שנמצא כי בחינת היכולת בוצעה בהצלחה, נוהל משא ומתן עם המימד החמישי, ובאוגוסט 2016 כבר החליפו טיוטות חוזה, שעסק ברכש המערכת. לפי טיוטת החוזה, ההתקשרות תבוצע בשני שלבים: בשלב ראשון ייבדקו יכולות רחבות יותר של המערכת מאלו שנבדקו בבחינת היכולת; אם הפיילוט יבוצע בהצלחה לפי מדדים שייקבעו, המשטרה תתחייב לבצע את שלב ב', שהוא רכש המערכת המלאה במאפייניה הנוכחיים, ובכלל זה שירותי הדרכה וייעוץ בשווי כולל של כ-50 מיליון ש"ח - מגה-פרויקט.

לפי הערות מינהל הרכש במשרד האוצר על טיוטת החוזה, ביצוע של שני שלבי ההתקשרות מותנה באישור ועדת המכרזים במשטרה ובאישור ועדת הפטור באוצר. יצוין כי סכום ההתקשרות אינו כולל את עלות רכישת החומרה הנדרשת להפעלת המערכת, אינו כולל רכישת פיתוחים עתידיים שהמשטרה תבקש ואינו כולל את עלות תחזוקת המערכת. בד בבד עם החלפת טיוטות החוזים, במסגרת תוכנית העבודה "מגדלור", תוקצבו 50 מיליון ש"ח, לשנים 2017 - 2018 למימון התקשרות זו.

ב-28.8.16 הציג ראש מינהל הרכש במשרד האוצר למפכ"ל שתי חלופות להתקשרות עם המימד החמישי. לפי חלופה המימד החמישי, יבוצע פיילוט בעלות מיליון ש"ח, תוך התחייבות המשטרה מראש כי אם הפיילוט יבוצע בהצלחה, לפי מדדים שייקבעו, המשטרה תתחייב לביצוע מגה-פרויקט, בעלות של כ-50 מיליון ש"ח; לפי חלופה ב', יבוצע פיילוט בלבד בעלות של 5 מיליון ש"ח, והמשטרה לא תתחייב לביצוע מגה-פרויקט.

ראש מינהל הרכש במשרד האוצר הבהיר למפכ"ל, כי אין בסמכות המפכ"ל להתחייב מראש על עלות ביצוע מגה-פרויקט (חלופה א') ללא אישור ועדת הפטור באוצר, וכי הוא מוסמך להתחייב רק על עלות פיילוט (חלופה ב').

יומיים לאחר מכן התקיים דיון בנושא החברה, בראשות המפכ"ל רוני אלשיך. בדיון השתתפו, בין היתר, סמפכ"ל המשטרה, ראש מינהל הרכש במשרד האוצר ובכירי המשטרה. כמו כן השתתפו בדיון נציגים בכירים של המימד החמישי – יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל החברה. על פי הפרוטוקול, משתתפי הדיון הביעו את עמדתם בנושאים מהותיים, ובין היתר התייחסו לצורת ההתקשרות (פטור או מכרז), לתקנת הפטור ולשילוב המערכת הטכנולוגית בעתיד במשטרה. בסיכום הדיון הנחה המפכ"ל, בין היתר כי תבוצע התקשרות בפטור ממכרז, מסוג פטור מבצעי. במהלך הדיון הועלו התייחסויות של המשתתפים בנוגע להתקשרות עם החברה.

משרד מבקר המדינה בחן את פרוטוקול הדיון, ולנוכח ממצאי הבחינה הוא העיר למשטרה כי יש טעם לפגם בהשתתפות הנציגים הבכירים של חברת 'המימד החמישי' בדיון האמור. "מדובר בחברה שהיא בעלת עניין, ועל פי מהלך הדיון, הייתה הסתברות לכך שהמשטרה תידרש לנהל משא ומתן לקראת התקשרות עם החברה. במצב דברים זה, לא היה מקום לכך שבמסגרת הדיון המקצועי שבו נוכחים נציגים בכירים של החברה ידונו גורמים בכירים במשטרה במסלול ההתקשרות עם החברה".

חברת 'המימד החמישי' מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2018, כי לפי בירור שהתקיים עם נציגי החברה שנכחו בדיון זה, דיון זה "עסק בהצגה כללית של החברה, המערכת והפתרון הייחודי שפותח על ידי החברה. בישיבה זו דובר על פוטנציאל שיתוף הפעולה בין המשטרה לחברה, ועל אפיקי פעולה אפשריים, ולא נדונו פרטי התקשרות עסקיים, ובוודאי שלא סוכם בה כל הסדר מסחרי. ככל שנושאים אלו נדונו בישיבה הרי שדיון זה התקיים לאחר שנציגי החברה יצאו מהדיון".

המשטרה מסרה בתשובתה כי "נציגי החברה השתתפו בחלק מן הדיון, במסגרתו הוצגו תוצרי בחינת היכולת הראשונית, אך הדיון באשר להיבטי הרכש נערך שלא בנוכחות נציגי החברה ולאחר עזיבתם את החדר". משרד מבקר המדינה העיר כי על פי פרוטוקול הדיון, נציגי החברה נכחו במהלך סבב ההתייחסויות של גורמי המטה במשטרה, שכלל גם התייחסות למסלול ההתקשרות עם החברה.

באוקטובר 2016 סיווגה ואישרה ועדת המכרזים את ההתקשרות לביצוע הפיילוט בסכום של 4 מיליון ש"ח בלבד בפטור מבצעי. בנימוקיה ציינה הוועדה כי "מדובר ברכש ציוד מבצעי עבור המשטרה, אשר עריכת מכרז לגביו, עלולה לפגוע בדרכי פעולה או שיטות עבודה של משטרת ישראל או לפגוע באופן אחר בפעילות מבצעית של המשטרה". הוועדה המשרדית במשטרה אישרה את ההחלטה.

במחצית השנייה של שנת 2017 בוצע הפיילוט במשטרה. יצוין כי לצורך ביצוע הפיילוט רכשה המשטרה חומרה בסך 1.5 מיליון ש"ח.

כאמור, בהוראות תכ"ם נקבע כי גם במסגרת הליכי פטור ממכרז יש לבצע את ההליכים, ככל הניתן, באופן שקוף, הוגן ושוויוני, המבטיח את מרב היתרונות לעורך המכרז. לפי נוהל מחלקת רכישות ומכירות, אם ההתקשרות מתבצעת בפטור מבצעי, נדרש לפנות לספקים רלוונטיים ולבצע ביניהם תיחור. כמו כן, לפי הנוהל, אחד מתפקידיה של המחלקה הוא לבצע סקרי שוק ולאתר ספקים פוטנציאליים.

איתור ספקים: משרד מבקר המדינה בדק אילו פעולות נעשו לאיתור ספקים פוטנציאליים בתחום זה לצורך ביצוע תיחור. הבדיקה העלתה כי לא בוצעה כל פנייה רשמית בכתב לחברות טכנולוגיות אחרות, כל שכן פנייה שכללה הסבר על צורכי המשטרה, על היקף ההתקשרות הפוטנציאלי, ובקשה לקבל מידע בדבר יכולותיהן הטכנולוגיות בתחום.

עוד העלתה הבדיקה כי ראש מינהל הרכש במשרד האוצר נפגש עם נציגי חברה ב', שהיא חברה ותיקה בתחום הטכנולוגיה המתקדמת, ולדברי ראש מינהל הרכש במשרד האוצר נציגיה הבהירו כי אין לחברה ב' היכולת הטכנולוגית האמורה. כמו כן, נציגי מינהל הרכש במשרד האוצר ביצעו בדיקה במרשתת לאיתור חברות נוספות העוסקות בתחום ומצאו כי רק שתי חברות מסחריות מוֹכְרוֹת מערכת טכנולוגית דומה, אך בתצורה שונה מזו שהמשטרה מעוניינת לרכוש. מבירור שבוצע מול מרו"ם עלה כי המדור הרלוונטי במנהל הרכש לא ביצע סקר שוק לאיתור ספקים פוטנציאליים נוספים בשלב זה והסתפק בבדיקה שביצע באינטרנט, שלא בהתאם לנוהל.

מהשתלשלות האירועים עולה כי המשטרה ביצעה שתי בדיקות לבחינת מידת ההתאמה של המערכת לצורכי המשטרה - בחינת יכולת ופיילוט, וכי בשתי הבדיקות האמורות נבחנה המערכת של המימד החמישי בלבד ולא בוצעה פנייה לחברות טכנולוגיות נוספות תוך הצגת מידע מלא על ההתקשרות הפוטנציאלית ככל שיעמדו בדרישות המשטרה, בסך כ-50 מיליון ש"ח, כנדרש על פי ההוראת והנוהל. לפני ביצוע שתי הבדיקות היה על המשטרה לפנות לחברות טכנולוגיות נוספות, אם חברות הזנק ואם חברות טכנולוגיה ותיקות, ולהודיע להן את דבר כוונתה לבצע בדיקות יכולת לקראת ביצוע רכש עתידי בהיקף ראשוני של יותר מ-50 מיליון ש"ח.

מ'כחול לבן' מסרו אז בתגובה לדו"ח המבקר: "אנו מודים למבקר המדינה על עבודתו החשובה. מדובר בדו"ח העוסק בהתנהלות המשטרה בכל הקשור למכרזים ופטור ממכרזים. בפעילותו של גנץ כיו"ר 'המימד החמישי' לא נפל דופי. לצערנו דווקא בפרשה הביטחונית החמורה שמרחפת מעל ראש הממשלה בנימין נתניהו, מנוע מבקר המדינה מלחקור, בשל חקירת המשטרה בפרשה המתנהלת. אנו מקווים שבסופו של דבר ידע הציבור מדוע נתניהו שיקר ואז הודה שאישר מכירת צוללות מתקדמות למצרים מתחת לאפה של מערכת הביטחון? ואיך זה הגיוני שראש ממשלה מרוויח 16 מיליון ש״ח בעסקת 'צוללות תמורת עמלות'".

אולם, מפלגת 'הליכוד' הגישה אז דרישה ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח מיידית בחקירה פלילית נגד בני גנץ. מהמפלגה נמסר כי "התלונה הוגשה לאור הממצאים החמורים העולים מדו״ח מבקר המדינה ומעלים חשד שגנץ התקשר באופן לא חוקי עם המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך בניסיון לקחת במרמה 50 מיליון שקלים מכספי הציבור לחברת 'המימד החמישי' בראשותו. לפי דו"ח המבקר - החברה של גנץ שיקרה לוועדת המכרזים, גנץ ואלשיך פעלו בחוסר שקיפות, החברה של גנץ גרמה למשטרה הפסד של 4 מיליון שקלים, הפסד שהיה צומח ל-50 מיליון שקלים לולא גנץ פשט את הרגל עוד קודם לכן. התקשורת וגורמי האכיפה קבעו כללי משחק שהציבור חייב לדעת הכל על מועמד לראשות ממשלה לפני הבחירות. בוגי יעלון אף אמר ש'ישראל צריכה ראש ממשלה שאין מה לחקור עליו'. אסור שיהיה דין אחד לנתניהו ודין אחר לבני גנץ. יש להורות על חקירה מיידית של בני גנץ".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!