שיתוק מוחין ותביעות רשלנות רפואית

שיתוק מוחין עלול להיגרם בעקבות אירועים שונים בלידה, ולעתים בשל נסיבות הקשורות להריון. שכיחותה של התופעה בישראל עומדת על כ-0.2%-0.5% מהלידות, ובמספרים מוחלטים על כ-2-5 יילודים לכל 1,000 לידות.

ההתקדמות ברפואה בישראל אמנם הצליחה להביא לירידה משמעותית מבחינת סיבוכים בלידה שגורמים לשיתוק מוחין, אך מנגד, לאור השרידות הגבוהה של פגים לאחר לידה מוקדמת, ישנה עלייה בהיקף הסובלים משיתוק מוחין (שכן פגות ולידה במשקל של פחות מ-1.5 ק"ג הן סיבות ידועות לתופעה).

במקרים מסוימים ניתן להתוות קשר בין שיתוק מוחין לרשלנות רפואית. לדוגמה, ניהול רשלני של הלידה ואי שימת לב ל"נקודות אזהרה" שגרמו בסופו של דבר להתפתחות שיתוק מוחין. בסיטואציות כאובות אלה, חשוב שההורים ידעו כי ייתכן והם יכולים לתבוע פיצויים משמעותיים מבית החולים או בעליו.

בפרט לאור העובדה כי תביעות פיצויים בגין רשלנות רפואית בשיתוק מוחין יכולות להסתיים בסכומים גבוהים, המקפלים בחובם ראשי נזק כדוגמת אובדן השתכרות לעתיד, הוצאות רפואיות, הוצאות ניידות, עזרה צד ג', הוצאות מגורים ודיור, הוצאות סיעוד ומטפלים, כאב וסבל, שכר אפוטרופוס ועוד.

כיצד ניתן לדעת האם שיתוק המוחין נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית?

נשאלת השאלה, כיצד נדע האם שיתוק מוחין נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית. התשובה הינה מורכבת ונגזרת הן מאדנים משפטיים והן מאדנים רפואיים.

מבחינה משפטית, על מנת לצקת תוכן תחת תביעה בגין רשלנות רפואית, יש להוכיח שלושה יסודות העומדים מאחורי המושג "עוולת הרשלנות", כפי שהיא מוגדרת בסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין.

יסודות אלה הם התרשלות, נזק וקשר סיבתי ביניהם. דהיינו, הנפגע ובני משפחתו יהיו זכאים לפיצוי ככל שיהיה בידיהם להוכיח, בעזרת חוות דעת רפואית וייצוג משפטי, כי התנהלות הצוות הרפואי היא זו שגרמה להתפתחות שיתוק המוחין.

נטל ההוכחה בתביעות נזיקין מונח על כתפיו של התובע, מכוח הכלל הידוע ש"המוציא מחברו עליו הראיה". על כן, התובעים, שהם היילוד והוריו, נדרשים להוכיח במרבית המקרים ברמה של 50% לפחות כי כל יסודות עוולת הרשלנות מתקיימים במקרה המדובר.

כיצד עושים זאת? בשלב ראשון מומלץ להתקשר עם עורך דין העוסק בייצוג נפגעי רשלנות רפואית, ואשר הינו בעל ידע וניסיון בתיקים מורכבים של רשלנות רפואית בלידה ובהיריון. שנית, יש לבקש מבית החולים את מלוא הרשומות הרפואיות אשר תיעדו את הלידה, וכן להשיג רשומות רפואיות נוספות רלבנטיות מתקופת ההיריון.

הרשומות הרפואיות מועברות לבחינה על ידי מומחה רפואי מתחום הגניקולוגיה והמיילדות, אשר בודק היטב את השתלשלות האירועים בזמן אמת לאור החומר המונח לפניו. ככל שהמומחה מזהה כי הצוות הרפואי חרג מהתנהלותו כפי שמצופה ממנו כ"צוות רפואי סביר", הוא יערוך בהתאם חוות דעת רפואית שתצורף לכתב התביעה. חוות דעת זו, שהמומחה הרפואי יכול גם להידרש להעיד עליה בחקירה נגדית בהליך המשפטי, היא זו אשר מבססת את האלמנט הרפואי בתביעה המשפטית.

עורך הדין המייצג את הילד/ה וההורים יחבר בין הממצאים הרפואיים להיבטים המשפטיים, בהתאם לחוק והפסיקה. במקביל יוערכו הנזקים שנגרמו לתובעים, וינוסחו ראשי הנזק הרלבנטיים.

סכומי הפיצויים הנפסקים בתביעות רשלנות בלידה

סכומי הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית בלידה בכלל, ורשלנות רפואית בגין שיתוק מוחין בפרט, יכולים להיות גבוהים במיוחד. לעתים קרובות, הם מגיעים עד כדי מיליוני שקלים, מן הטעם הפשוט כי הנזק הרפואי שנגרם ליילוד הוא נזק בלתי הפיך.

ילד הסובל משיתוק מוחין יתקשה מאד להתפרנס בכבוד, והוריו יידרשו לתמוך בו כלכלית ואישית לאורך כל ימי חייו. סכומי הפיצויים אמורים אפוא לגלם את ההוצאות הגדולות הללו, ולאפשר להורים ולילד לנהל חיים בכבוד.

הנה לדוגמה היקפי פיצויים אשר נפסקו בהליכים מסוג זה בשנים האחרונות, וראשית נזכיר את אחד המקרים הבולטים מהתחום, כאשר בית המשפט המחוזי באזור מרכז פסק פיצויים בסך כ-15 מיליון שקלים לקטין הסובל משיתוק מוחין בגין רשלנות רפואית (ת"א 53580-05-12). זאת לאחר שהרופאים בבית החולים, למרות האצה בדופק העוברי, השתהו בחילוץ העובר מרחם אמו.

בפסק דין אחר אשר ניתן בבית המשפט המחוזי בלוד בנובמבר 2018 (ת"א 35381-07-13), הוערכו נזקיו של קטין הסובל משיתוק מוחין בשל רשלנות רפואית בכ-6.1 מיליון שקלים. אגב, מעניין לציין כי בית המשפט פסק לתובעים רק כמחצית מהסכום, לאור אשם תורם של ההורים בשיעור של 50%. זאת בשל המתנה מיותרת של כמעט שעה מהמועד בו הרופאים המליצו על ניתוח קיסרי, ועד המעבר לחדר הניתוח. הסיבה – סירוב האם והאב לעבור ניתוח קיסרי לאור אמונתם הדתית.

באוקטובר 2006, בית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א 1381/99) קיבל תביעה בגין רשלנות רפואית שגרמה לשיתוק מוחין, והעמיד את הפיצויים המגיעים לילד על סכום של כ-4.2 מיליון שקלים (הפסד השתכרות, נזק ללא ממוני, עזרת הזולת, הוצאות דיור, הוצאות ניידות, הוצאות כלליות, אביזרים וציוד, שכר אפוטרופוס, הוצאות רפואיות והוצאות שונות). ערעור על גובה הפיצוי שהוגש לבית המשפט העליון נדחה בשנת 2015.

בפסק דין אחר, שניתן על ידי בית המשפט השלום בתל אביב (ת"א 68905-06), נפסקו פיצויים בסך כ-2.1 מיליון שקלים בשל שיתוק מוחין ורשלנות רפואית. ההורים והילד טענו כי הצוות הרפואי לא שם ליבו להאטה קשה וממושכת בדופק העוברי, שארכה שעות, וכי לאחר שלידת וואקום נכשלה, העובר חולץ בלידת מלקחיים.

לסיכום, ניתן לראות בנקל כי קיים קשר הדוק בין הנזקים הקשים המלווים חיים עם שיתוק מוחין, לבין תביעות פיצויים בסכומים גבוהים כאשר קיימת עילת תביעה מכוח רשלנות רפואית.

בכל מקרה של התפתחות שיתוק מוחין, רצוי לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי. גם כאשר נראה לכאורה כי הצוות הרפואי התנהל באופן מקצועי, ולא נפל פגם בעבודתו, ייתכן בהחלט שהרשומות הרפואיות, כאשר ייבחנו על ידי מומחה רפואי אובייקטיבי, ישרטטו תמונה אחרת לחלוטין. במידה שאלה הם פני הדברים, שומה על ההורים לפעול למיצוי זכויות ילדם.

הכתבה בשיתוף משרד עו"ד רשלנות רפואית – דותן לינדנברג.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!