הרגעים הגדולים בפוליטיקה • סיכום שנה

יום שלישי כ"א מרחשוון 30 באוקטובר 2018 - בחירות לרשויות המקומיות

בכ"א מרחשוון אזרחי ישראל יצאו להצביע בבחירות לראשות העיר/היישוב בהם הם גרים. 

במספר ערים הייתה מערכת בחירות סוערת במיוחד, כשבחלקן ראש העיר הצליח לשמור על מקומו, ובחלקן הוא נאלץ לפנות את מקומו לרעו הטוב ממנו (או שלא).

נתחיל באלעד - שם התמודד יצחק פינדרוס מטעם 'דגל התורה' בתמיכת תנועת ש"ס, מול ראש העיר המכהן ישראל פרוש שהתמודד מטעם 'אגודת ישראל'. עתירה שהוגשה לבית המשפט על כך שפינדרוס אינו תושב העיר הביאו לפסילתו, וראש העיר ישראל פרוש נבחר ברוב קולות לקדנציה נוספת.

בית שמש - ראש העיר הקודם משה אבוטבול התמודד מול עליזה בלוך, ולאחר מערכת בחירות סוערת במיוחד, תוך קבלת תמיכה מחלק מהציבור החרדי בעיר - ניצחה בלוך ברוב זעיר של 50.6 מול 49.4.

ביתר עילית - שם לא הייתה הפתעה של ממש וראש העיר מאיר רובינשטיין המשיך לקדנציה נוספת עם רוב של 73.69 אחוז מהקולות, כששלום אליעזר זיידה - המועמד המוביל אחריו, זכה רק ל - 13.26 אחוזים מן הקולות.

בני ברק - גם בני ברק לא הפתיעה הפעם ואברהם רובינשטיין נבחר לראשות העיר. החידוש היחיד היה כניסתה של מפלגת הליכוד למועצה עם מנדט אחד ליו"ר הליכוד בעיר - יעקב וידר.

חיפה - מי שהפתיעה במיוחד הייתה העיר חיפה עם ניצחון מזהיר לעינת קליש רותם, שנהנתה מתמיכת 'יהדות התורה' בעיר, והביסה ברוב של 56.21 אחוז מהקולות את ראש העיר המכהן יונה יהב.

טבריה - מי שזכורה לנו במיוחד ממערכת הבחירות המונציפאליות היא העיר טבריה, שם ניצח האיש והפלאפון רון קובי ברוב של 45.38 אחוז מן הקולות. מים רבים התאדו מן הכנרת מאז, ותהפוכות רבות עברה העיר, אבל זה נושא שיסוקר בהמשך.

ירושלים - עיר הבירה מספקת לנו כותרות כמו שרק היא יודעת לעשות. חמשה מועמדים ראו את עצמם כמתאימים לכהן כראש העיר בעיר הבירה הנצחית של ישראל. משה ליאון - שנהנה מתמיכתן של 'דגל התורה', ש"ס ואביגדור ליברמן (מי היה מאמין), עופר ברקוביץ - יו"ר סיעת התעוררות, יוסי דייטש מועמד 'אגודת ישראל', זאב אלקין מועמד 'הליכוד' ואבי סלמן. בתום סבב בחירות ארוך, מתיש ומכפיש, אף אחד מהמועמדים לא הצליח לגבור על סך האחוזים, ונקבע סבב ב' בין משה ליאון שזכה ל - 32.76 מהקולות, לעופר ברקוביץ שקיבל 29.40 מהקולות.

פתח תקווה - המושבה המנומנמת סיפקה לנו לא מעט אייטמים, כשבתום מערכת הבחירות נבחר רמי גרינברג שזכה לתמיכתה של תנועת ש"ס והביס ברוב של 44.68 אחוז מן הקולות את ראש העיר איציק ברוורמן שנהנה מתמיכתה של 'דגל התורה' וקיבל רק 36.19 אחוזים מן הקולות.

יום שלישי ה' בכסלו, 13 בנובמבר 2018 - בחירות לרשויות המקומיות סבב ב'

55 ערים ויישובים בישראל יצאו למערכת בחירות נוספת, עקב כך שאף מועמד לא הצליח לזכות בכיסא הנכסף.

ירושלים - משה ליאון הביס את עופר ברקוביץ עם רוב זעום של 50.85 אחוזים מן הקולות לעומת 49.15 אחוזים לברקוביץ.

צפת - שוקי אוחנה הביס את נחמן גלבך עם רוב משמעותי של 61.89 אחוזים מן הקולות, לעומת 38.11 לגלבך.

רמת גן - בשכנתה הגדולה של בני ברק זכה כרמל שאמה הכהן (שמספק לנו מאז לא מעט כותרות) עם רוב של 55.79 אחוזים מן הקולות. ראש העיר ישראל זינגר שקיבל רק 44.21 אחוזים מן הקולות, נאלץ לפנות את מקומו.

יום רביעי ו' בכסלו, 14 בנובמבר 2018 - ליברמן מתפטר ו'ישראל ביתנו' פורשת מהקואליציה

ליברמן הסביר כי הוא עוזב את התפקיד הבכיר בעקבות סבב ההסלמה  בדרום - וסיומו בהסכם הפסקת אש. "הפסקת האש היא כניעה לטרור, קורא לבחירות מוקדם ככל האפשר", אמר. "מה שבפועל אנחנו עושים כרגע זה לקנות שקט לטווח קצר במחיר פגיעה קשה בביטחון הלאומי לטווח ארוך".

הוא קרא לבחירת תאריך לבחירות חדשות: "ברור שמעכשיו גם אנחנו כישראל ביתנו וגם אני צפוי למבול של השמצות, אבל התמודדנו עם דברים קשים יותר. אני בטוח שנתמודד גם עם זה. צריך בחירות בתאריך הכי מוקדם שאפשר כדי לא להכניס את המדינה לשיתוק ממושך".

יום שני ט"ז בטבת, 24 בדצמבר 2018 - התפזרות הכנסת ה-20 ויציאה לבחירות חדשות

בעקבות התפטרותו של ליברמן ומצבה הרעוע של הקואליציה המצומצמת, הוחלט בישיבת ראשי סיעות הקואליציה על הגשת הצעת חוק לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות לכנסת ה-21 ל-9 באפריל 2019, וכעבור יומיים אישרה הכנסת החלטה זו. הכנסת העשרים סיימה את כהונתה ב-30 באפריל 2019, עם התכנסות הכנסת העשרים ואחת. בסך הכול כהונת הכנסת נמשכה ארבע שנים ו-30 ימים.

יום שלישי ד' בניסן, 09 באפריל 2019 - בחירות לכנסת ה-21

בבחירות שהתקיימו כשבעה חודשים טרם מועדן המקורי, נרשמו בוועדת הבחירות 47 רשימות להתמודדות, אך לאחר פרישה של 7 מהן התמודדו לבסוף 40 רשימות. מתוכן עברו את אחוז החסימה רק 11 רשימות.

כמה שחקנים חדשים שנכנסו למגרש, חלקם חדשים לגמרי כבני גנץ וגבי אשכנזי שהקימו את רשימת 'כחול לבן' המורכבת מ'חוסן לישראל' של גנץ, 'יש עתיד' של לפיד, ו'תלם' של יעלון, חלקם חדשים ברשימות ישנות כמו רפי פרץ שצנח לראשות 'הבית היהודי', וחלקם רק במראה חדש כבנט ושקד עם מפלגת 'הימין החדש' ומשה פייגלין עם 'זהות', איימו על המגרש הפוליטי.

בתום מערכת בחירות סוערת ועקובה מדם, זכה 'הליכוד' בראשות בנימין נתניהו ל-35 מנדטים כמו גם 'כחול לבן' שזכו ל-35 מנדטים אף הם, החרדים הגדילו את כוחם וזכו ל-16 מנדטים - 8 ל'יהדות התורה' ו-8 לש"ס, אחוז הצבעה נמוך במגזר הערבי כמו גם התפרקותה של הרשימה המשותפת הביאו לצניחה משמעותית בכוח הערבי בכנסת וחד"ש - תע"ל קיבלה רק 6 מנדטים.

'העבודה' בראשותו של גבאי צנחה דרמטית ל-6 מנדטים, 'ישראל ביתנו' ירדה אף היא וקיבלה 5 מנדטים ו'איחוד מפלגות הימין' קיבלו 5 מנדטים בלבד. מי שגירדו את אחוז החסימה מלמעלה היו 'מרצ', 'כולנו' ו'רע"ם בל"ד' שיבלו 4 מנדטים כל אחת.

פייגלין שסומן כהפתעת הבחירות לא עבר את אחוז החסימה, כמו גם הימין החדש של בנט ושקד שעדיין ממתינים לקולות החיילים.

יום ראשון כ"ז בסיון, 30 במאי 2019 - פיזור הכנסת ה-21

לאחר שיו"ר 'הליכוד' בנימין נתניהו שקיבל ראשון את המנדט להרכבת הממשלה - לא הצליח להקים קואליציה, הודיעה הכנסת על פיזורה ויציאה לבחירות חדשות. במהלך החודש וחצי שניתנו לו ניסה נתניהו להקים קואליציה בכל מחיר ובכלל זה הוא אף פנה לאבי גבאי יו"ר 'העבודה' אך הצעה זו נפלה בעקבות סירוב של חלק מחברי המפלגה. מי שהערים קשיים היה אביגדור ליברמן שלא הסכים להתפשר על חוק הגיוס, ועקב כך נאלצה המדינה לצאת למערכת בחירות חוזרת.

יום שלישי י"ז באלול, 17 בספטמבר 2019 - בחירות לכנסת ה-22

גם המערכת בחירות זו נרשמו לא מעט שינויים כשחקני רכש חדשים דוגמת אהוד ברק, שחבר לסתיו שפיר ו'מרצ' והקימו את 'המחנה הדמוקרטי', כינונה מחדש של הרשימה הערבית המשותפת, חיבורה של 'העבודה' בראשותו של פרץ נטול השפם עם 'גשר' של אורלי לוי, פרישתה של 'זהות' תוך הבטחה לתפקיד שר עבור פייגלין, וכמובן כינונה של שקד בראשות 'ימינה' לאחר שחברה יחד עם בנט ל'איחוד מפלגות הימין'. מי שהחליטו לנסות את מזלם בפעם ה-מי סופר, היו 'עוצמה יהודית'.

בתום מערכת הבחירות הכואבת והמדממת, 'כחול לבן' קיבלו 33 מנדטים, 'הליכוד' צונחת ל-31 מנדטים, המפלגה השלישית בגודלה היא הרשימה המשותפת עם 13 מנדטים, החרדים הגדילו את כוחם וקיבלו 17 מנדטים, כשש"ס קיבלה 9 ו'יהדות התורה' שמרה על כוחה עם 8, ליברמן התחזק בעקבות הקמפיין האנטי חרדי שניהל וקיבל 8 מנדטים, 'ימינה' אכזבה וקיבלה 7 מנדטים בלבד, 'העבודה' לא הצליחה להתרומם למרות החיבור עם אורלי לוי, וקיבלה 6 מנדטים, המחנה הדמוקרטי קיבל 5 מנדטים ו'עוצמה יהודית' אפילו לא הצליחה לנקוש בדלת של אחוז החסימה.

איך נתקדם מכאן? ממשלת אחדות, הקמת קואליציה ע"י אחד מהמועמדים או בחירות סבב ג'? לפוליטיקאים הפתרונים. 

לנו רק נשאר לאחל שנה טובה ומתוקה ומלאה באהבת חינם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!