מחקר: האם הערבים בעד הצטרפות לממשלה

מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות ב'מכון הישראלי לדמוקרטיה' בראשות פרופ' תמר הרמן, בחן לעומק בפעם השנייה (הפעם הראשונה היתה ב-2017) את מערכת היחסים בין האזרחים היהודים והערבים בישראל.

פרופ' תמר הרמן, מנהלת מכון גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות ב'מכון הישראלי לדמוקרטיה' אומרת בעקבות התוצאות: כי "המחקר מראה מעבר לכל ספק כי למרות הביקורת הקשה שיש לציבור הערבי בישראל על היחס של המדינה כלפיו, במיוחד בעקבות חקיקת חוק הלאום, הרי הרצון להשתלבות בחברה ובמדינה הישראלית הוא חזק מאוד".

לדבריה, "באופן מעשי, רוב גדול מעוניין בכניסה לממשלה ובמינוי שר ערבי. במקביל ניכרת ירידה בשביעות הרצון של האזרחים הערבים מהנהגתם, ויש להניח שהחלטה של הנהגה זו להימנע מתמיכה בממשלה בהינתן הזמנה מכובדת וגמול הולם - תפגע עוד יותר בקשר בין הציבור הערבי למנהיגיו".

"באשר לציבור היהודי - נכונותו לשילוב כוחות עם הערבים בזירה הפוליטית נמוכה יותר. עם זאת, ניכרת נכונות רבה להשקעה תקציבית בציבור הערבי בתחומים אזרחיים וכן למידה ניכרת של חיים בצוותא במרחב הציבורי".

להלן עיקרי הממצאים:

רמת המדינה

רוב הערבים אזרחי ישראל (76%) תומכים בהצטרפות המפלגות הערביות לממשלה (ב-2017 עמד שיעור התומכים בכך על 81%. ייתכן שחוק הלאום מסביר את הירידה בתמיכה בהצטרפות). במקביל נמדדה השנה ירידה משמעותית בהתנגדות הציבור היהודי לצירוף מפלגות ערביות: ב- 2019 כ- 50% בלבד לעומת 66% ב-2017.

צירוף מפלגות ערביות לממשלה, בכלל זה מינוי שרים ערבים
2019-2003 (מאוד תומכים ודי תומכים, ערבים)

ההנהגה הערבית- לראשונה ב-2019 נמדד רוב בקרב הערבים (58%) החושבים שחברי הכנסת הערבים לא מייצגים את המגזר הערבי באופן מיטבי, זאת לעומת 41% בלבד ב-2017. בקרב היהודים 54% חושבים כך (ב-2017 56% חשבו כך).

77% בציבור הערבי (בהשוואה ל-67% ב-2017) שוללים את זכותה של ישראל להיות מוגדרת כמדינת הלאום של העם היהודי; אמון הציבור הערבי בכל מוסדות השלטון, למעט בית המשפט העליון, נמוך באופן משמעותי מזה של היהודים.

אמון במוסדות שלטון, 2017 ו-2019 (%, נותנים הרבה אמון ודי הרבה אמון, יהודים וערבים)

שוויון הזדמנויות? רוב בקרב היהודים (57%) ובקרב הערבים (63%) מסכימים שהסיכוי של יהודים וערבים להצליח במדינת ישראל איננו שווה. יתר על כן, 75% מהציבור הערבי ציינו כי אפילו אם ערבי מתאים יותר ללימודים או לעבודה, יהודי המתמודד על אותו התפקיד יתקבל לפניו. הדבר מקבל אישוש בתשובות לשאלה שהופנתה למרואיינים היהודים בלבד: האם יש למנות יותר ערבים לתפקידים בכירים במדינה. כשני שלישים (64%) השיבו בשלילה. עם זאת, רוב היהודים (56%) תומכים גם בעת הזו בתקצוב שווה ליישובים יהודיים וערביים (שיעור זהה כמעט ל-2017)
שירות צבאי או אזרחי לכולם - מרבית היהודים (72%) סבורים שיש לחייב את כל הצעירים הערבים אזרחי ישראל בשירות אזרחי או צבאי לבחירתם, לעומת רוב (63%) מהערבים המתנגדים לשירות חובה כזה. עם זאת, התמיכה בחיוב השירות עלתה בקרב המגזר הערבי ל-35%, לעומת 25% ב-2017.

רמת החברה

47% מהיהודים חושבים כי עדיף שיהודים וערבים יחיו בנפרד אלה מאלה. לעומת רק 17% מהערבים (81% מהערבים מעדיפים שיהודים וערבים לא יחיו בנפרד). הרצון של הציבור היהודי להתבדל מהערבי בא לידי ביטוי גם בכך ש-43% בקרב היהודים סבורים שיש להתיר לערבים לרכוש קרקעות רק בשכונות וביישובים ערביים. ועוד 22% אמרו שאין לאפשר לערבים כלל לרכוש קרקע בישראל.

פשיעה במגזר הערבי

בעוד 39% מהיהודים מצביעים על אי-שיתוף פעולה של ההנהגה הערבית עם רשויות החוק כהסבר העיקרי לפשיעה הגבוהה בחברה הערבית בישראל, 38% בקרב הערבים מטילים את האשמה על השקעה נמוכה מדי במניעה מצד המדינה והמשטרה. במקביל, 58% מהיהודים ו-83% מהערבים אינם מרוצים מטיפול המשטרה בפשיעה.

עבודה משותפת

70% מהיהודים ו-75% מהערבים עובדים או עבדו בעבר במקום שעובדים בו יהודים וערבים יחד. 92.5% מהיהודים (2017 – 89.5%) ו-98% מהערבים (2017 – 94%) הגדירו את יחסי העבודה במקומות המשותפים כטובים או טובים מאוד.

כניסה לישובים יהודיים/ערביים

הנתונים מורים כי ביקור העמיתים הטובים לעבודה הערבים בבתיהם הוא מהלך מאתגר בעבור היהודים, שכן הרוב (58%) הודו שהם משתדלים שלא להיכנס ליישובים ערביים. לעומתם, בקרב הערבים רק מיעוט קטן (8%) נמנעים מלהיכנס ליישובים יהודיים.

ברמת הפרט

גאווה ישראלית - 92% מהיהודים בישראל חשים גאווה בהיותם ישראלים, כמו גם 65% מהערבים. למעשה, שיעור הגאים בישראליותם בציבור הערבי היה ב-2019 הגבוה ביותר, מאז 2003.

זהות

רוב היהודים (59%) סבורים שאין זה אפשרי שערבי אזרח ישראל שמרגיש חלק מהעם הפלסטיני, יהיה גם אזרח נאמן למדינת ישראל, לעומת 70% מהערבים הסבורים שהדבר אפשרי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!