נער הברזלים התגלה כבחור ישיבה • תבלין לשבת

"וַיֹּאמֶר ד' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת"

מבאר רש"י: "ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא: שלא ימות כדרך שמתו בניו: ולא ימות: שאם בא הוא מת: כי בענן אראה: כי תמיד אני נראה שם עם עמוד ענני. ולפי שגלוי שכינתי שם, יזהר שלא ירגיל לבא, זהו פשוטו. ומדרשו לא יבא כי אם בענן הקטרת ביום הכיפורים

אנו רואים כאן כיצד הקדוש ברוך הוא בא אל אהרן, הכהן הגדול, בחיר העם, ומזהירו באיום ובעונש חמור של מוות בידי שמיים באם ייכנס 'בכל עת' אל הקודש, הנמצא במקום עבודתו בבית המקדש, "יזהר שלא יהא רגיל".

בתחילה היא לא הזדהתה. זה לא הכרחי, כל עוד זה לא ימנע תועלת. מאוחר יותר התברר כי היא אשת חבר לאחד מחשובי הרבנים בארץ. היא בקשה ממני למצוא דרך להחזיר את בנם בן ה-18 לדרך ישראל סבא. "הוא כבר עזב הכל", עדכנה.

כאשר כבר קיבלתי הסכמה לשבת איתם פנים מול פנים, הם נגעו מיד בנושא מעמדם. "מסתמא אתה מופתע שאנשים כמונו צריכים עזרה ועוד בנושא כזה", אמרו.

ההורים היקרים, סיפרו סיפורי 'זוועות' על בנם. חלק מהם שמעו מהבן יקיר עצמו שסיפר להם וחלק ממקורות אחרים. הם סיפרו לי את כל ניסיונותיהם להחזירו למוטב, כל העונשים, שיחות המוסר, האנשים והרבנים שדיברו איתו, פרסים ודמי הכיס שנוצעו לו – הם עשו הכל בניסיון להשיב אותו לחיקם כפי שהיה בעבר.

בעוד הם מדברים ובמוחי עולה דמיון של בחור מופקר לבוש בהתאם, יושב על ספסל שבור ברחוב עם חבריו, נכנס אל הבית בחור ישיבה מזוקן, ופתח בשיחה.

הוא לומד בישיבה, די מצליח שם, הוא כמובן שומר על קלה כחמורה, אלא שהוריו מעדיפים שילמד בישיבה אחרת. מסע הלחצים מצדם, גרם לו למשבר והתדרדרות קטנה, אבל הם עדיין מתעקשים וזה הורס אותו מיום ליום.

הייתי מופתע. הסברתי להורים שאולי כדאי 'לשחרר' קצת מהבחור. האב קטע אותי ואמר "אבל מדובר פה בבחור שלא מקיים מצוות ולא לומד בישיבה". התבלבלתי. "אבל הוא כן לומד בישיבה", אמרתי בהיסוס. האב הגיב נחרצות "זאת לא ישיבה, זאת חבורה של כלומניקים שעושה רק עבירות! היא בדיוק כמו הסגנון של ישיבות... והקב"ה עדי הוא שכל מה שאני עושה זה לשם שמים".

לקחי הפרשה:

מפרשת השבוע אנו יכולים ללמוד כמה דברים מהקב"ה לנושא חינוך. מן השמיים, פונה השי"ת לאהרן, מסביר לו את חומרת העניין, מציב ומפרט לו להיכן בדיוק אסור להיכנס ומדוע.

א. גם כאשר ברור שאנו ההורים מחויבים בחינוך ילדנו, לא פעם כדאי שנדע גם מתי אנו צריכים דווקא מתוך מטרת החינוך, לזוז הצידה ולתת לילד מקום להתפתח וגדול.

ב. כאשר הורים מוכנים 'לקבל את הדין' במצב הדומה ל"ירידה מהדרך", ההתמודדות מול המצב, נעשית בצורה הרבה יותר טובה, בריאה ומפוקחת. ולא רק כעס (מובן) חסר תועלת. יודגש, המצב צריך להיות מתוך קבלה של המצב אבל בשום אופן לא השלמה אתו.

ג. לעולם לא לרדת לאותו מקום של הילד, אלא תמיד לדאוג להרים אותו ממקום גבוה יותר, לתת לו תקווה וחיזוק מלמעלה.

בברכה

יוסף חיים בולטון, מאמן בכיר בקאוצ'ינג [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!