צליאק - מה זה, איך מזהים את זה ואיך מתמודדים עם זה?

ביום שישי האחרון ציינו ברחבי העולם את 'יום הצליאק' העולמי. צליאק הפכה בשנים האחרונות למחלה נפוצה ביותר וכמעט בכל כיתה בישראל ניתן למצוא ילד חולה צליאק, ולעיתים אף יותר.

מהו צליאק?

מאתר של עמותת הצליאק בישראל, ניתן ללמוד כי מחלת הצליאק, בעברית דגנת, מאופיינת בתמונה קלינית של תת ספיגה, הנובעת מנזק דלקתי לרירית המעי הדק, כתוצאה מאכילה של גלוטן. הנזק בא לידי ביטוי באנשים להם רגישות יתר על רקע גנטי. אנשים אלה מגיבים בהחלמה מלאה לטיפול תזונתי – דיאטה נטולת גלוטן. היסטוריית המחלה תוארה כבר במאה הראשונה, אבל רק לאחר מלחמת העולם השנייה נצפה ותואר לראשונה הקשר לאכילת חיטה. מחלת הצליאק נחשבה כמחלת ילדות, אך בשנים האחרונות, עם העלייה במודעות למחלה ולשלל התסמינים בה היא מתאפיינת, חלה עלייה באבחון, ובמקביל – בשכיחות החולים המבוגרים. בעבר, קשה היה להעריך את השכיחות האמיתית של מחלת הצליאק. לאחרונה חלה עלייה במודעות למחלה, וחל שיפור באמינותם של תבחינים סרולוגיים, אשר הביאו לתובנה, שהמחלה היתה תת-מאובחנת, וששכיחותה גבוהה בהרבה מהדיווחים הראשונים. שכיחות המחלה המוערכת כיום היא 1:120 עד 1:300 באירופה ובצפון אמריקה, כאשר בישראל, במחקר על קבוצת תורמי דם ללא כל תסמינים, נמצאה שכיחות הצליאק של לפחות 1:157.

איך מזהים צליאק?

המראה הקלאסי של ילד חולה צליאק שהתאפיין בחוסר שגשוג, תפיחות הבטן, שלשולים, ועוד, התחלף בהופעה פחות אופיינית, הכוללת שלל מצבים קליניים – אנמיה מחסר ברזל ופולאט, קומה נמוכה, איחור בהתפתחות, כאבי בטן, הקאות, שלשולים או עצירות, קשר למחלות אוטואימוניות אחרות כולל סוכרת, הפרעה באנזימי כבד (שיכולה להיות ההסתמנות היחידה לצליאק), אפטות בפה, פגמים באמייל השן, דלקות פרקים, ואפילו תופעות התנהגותיות, כולל דיכאון, היפראקטיביות ותפקוד ירוד בבית הספר.

בעשור האחרון יש עלייה באבחנה של צליאק גם בגיל המבוגר, וב- 20% מהמקרים המחלה מתגלה לאחר גיל 60. לרבים מהמאובחנים אין כל זיכרון של סימפטומים או מחלות מהילדות. בנוסף דווח כי המחלה יכולה להתפתח גם בנשים במהלך הריון ולאחר לידה. התלונות באוכלוסיות אלו יכללו, בין השאר, שלשול לילי, ריבוי גזים, ירידה במשקל, תפיחות בטן ואי סבילות ללקטוז. אלו יכולים בטעות להיות מאובחנים כתסמונת המעי הרגיז.

דרכי האבחנה

אבחנה סרולוגית - ההתקדמות והפיתוח של סמנים סרולוגיים רגישים וסגוליים למחלה תרם לשיפור באבחנה הנכונה של מחלת הצליאק. הצורך בקיום סמנים נחוץ במספר מצבים: בחשד קליני למחלה, לצורך מעקב אחר התגובה וההיענות לדיאטה נטולת גלוטן, וכן במקרים עם הצגה קלינית בלתי אופיינית, או עם ממצאים מחוץ למערכת העיכול.

ביופסיה - האבחנה של מחלת הצליאק דורשת בדיקה היסטולוגית. ביופסיית מעי דק עדיין מהווה את בדיקת הבחירה לאבחון של מחלת הצליאק. 

מה הפתרון לצליאק?

והטיפול במחלת הצליאק הינו טיפול תזונתי. מדובר בדיאטה נטולת גלוטן לכל החיים. הקפדה על דיאטה נטולת גלוטן לכל החיים קשה לביצוע אך חשובה לחולה. חוסר הקפדה על הדיאטה המיוחדת עלול לגרום להמשך הנזק ברירית המעי, לעלייה בשכיחות ממאירויות במערכת העיכול ומחוצה לה, וכן לעלייה בסכנה לאוסטאופורוזיס ולשברים פתולוגיים.

מדובר בדיאטה שכוללת מזון יקר יותר ממזון רגיל, וגורמת לקשיים עקב מגבלות חברתיות בעיקר בגיל הילדות וההתבגרות. חשוב כי המלצה על דיאטה נטולת גלוטן תתבצע רק אם האבחנה בטוחה. אין מקום ל"ניסוי" של דיאטה נטולת גלוטן באופן אמפירי, כי תגובת החולה אינה תמיד אופיינית, והתגובה לתזונה יכולה להפריע בביצוע האבחנה הנכונה. המטרה הינה להוציא מהתזונה מזונות המכילים גלוטן: חיטה, שעורה ושיפון. ניתן לאכול את המאכלים בהם הגלוטן אינו נמצא: תירס, אורז, תפוח אדמה, סויה, טפיוקה. במציאות דיאטה נטולת גלוטן לחלוטין קשה לביצוע, היות וקמח החיטה משמש כמעבה בהרבה מזונות מוכנים, בתבלינים, בתרופות, במייצבים וכו'.

בזמן אבחנת המחלה יש להשתמש במוצרי חלב דלי לקטוז ולהכניס לקטוז מחדש לתזונה רק לאחר מספר חודשים, וזאת רק אם אינו גורם לסימפטומים. כ- 70% מהחולים ישתפרו קלינית כשבועיים לאחר התחלת דיאטה נטולת גלוטן, אך השיפור הינו וריאבילי, והשינויים ההיסטולוגיים במבנה הרירית יתרחשו רק לאחר כ- 3 חודשים ויותר. יש לתת תוספות ברזל, פולאט, סידן וויטמין D.

קיים דיון מתמשך בספרות העולמית על הבטיחות בשימוש בשיבולת שועל בקרב חולי צליאק. שיבולת שועל כנראה אינה מכילה גלוטן, אך קיימת סכנה של זיהום עם חיטה. בספרות העולמית האחרונה מתפתחת מגמה, שלאחר שיפור קליני וסרולוגי על דיאטה נטולת גלוטן וללא שיבולת שועל למשך חצי שנה, אכילה של כ- 50 גרם ליום של שיבולת שועל למשך חצי שנה ויותר, כנראה אינה רעילה. בארץ ההמלצה הרשמית עדיין הינה להימנע משיבולת שועל.

לבריאות!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!