עמית סגל תוהה: למה רק החרדים סחטנים?

בסיומם של 111 ימים במערכת הבחירות הנוכחית, הפרשן הפוליטי הבכיר של 'ערוץ 12' - עמית סגל, יוצא בטורו השבועי המתפרסם בעיתון 'ידיעות אחרונות', להגנת החרדים, שספגו מסע הסתה אכזרי רב משתתפים בצורה מוגזמת ובלתי הוגנת. 

להלן הטור המלא:

"בימים אלה של חודש אב בהם אנו זוכרים שהמקדש חרב משנאת חינם, אנו צריכים לאמץ סגנון שונה מזה של נתניהו ולהרבות באהבת חינם. עוצמה של החברה בישראל וטמונה באחדותה – חילונים כדתיים". את הטקסט היפה הזה כתב לא מזמן בני גנץ ברמז עבה לשותפו יאיר לפיד. מת אב ובא אלול, וגם המועמד הענייני והחף משנאה השיק קמפיין שמציג את החרדים כ"סחטנים" ומבטיח "ממשלת אחדות חילונית".

מה הופך את החרדים לסחטנים אבל לא את כחול לבן, העמותה למען הפנסיות התקציביות בישראל? את אביגדור ליברמן ודרישתו למיליארדים במו"מ הקואליציוני? או את הציונות הדתית שדורשת ומקבלת תקציבים בשפע למוסדותיה?

זה היה קיץ מכוער של שנאה והסתה כלפי הציבור החרדי בישראל, שבעקבותיו יצטרך לבוא חשבון נפש נוקב. אין חובה חוקית לשמור לליצמן או דרעי מקום בשולחן הממשלה, וכמה שנות אופוזיציה נחוצות לכל מפלגה לצורכי בקרה ושיפור השירות, ודאי לנציגות המאובנת של יהדות התורה וש"ס. אבל מה שהחל כמהלך לגיטימי של ליברמן בעד חוק הגיוס ונגד הפוליטיקאים החרדים התפתח למסע הסתה רב משתתפים נגד האזרחים החרדיים. ראוי להזכיר: לא חרדים, אזרחים חרדיים.

קריקטורה בביטאון של ישראל ביתנו ברוסית הציגה חרדי עם שטריימל וזקן סוחב עגלה עמוסת שטרות שלקח שלא כדין. יאיר לפיד פרסם סרטון דמיוני שבו ליצמן ודרעי אומרים: "תביאו עוד טריליון שקל לישיבות, אני רוצה את כל הכסף שיש לישראל". ארגון הברית הישראלית (איזה שם מטעה) פירסם בפייסבוק מודעה שלפיה "חיילי גולני לא מורשים להדליק מזגן. צה"ל חוסך כסף על חשבון חיי ילדינו בשביל תקציב לאברכים".

באחד הימים של אוגוסט האחרון גילתה קרן ברל כצנלסון ש-43 אחוז מביטויי השנאה ברשת באותו יום הופנו נגד החרדים, עלייה מ-39 אחוז יום קודם. "לאחר התבטאות של מנהיג יותר אנשים מאשרים גם לעצמם להתבטא בשנאה כלפי האחר", הסבירה מנהלת הפרוייקט. כאן לא חסרו מנהיגים ולא חסרה שנאה.

ראש עיר פרובוקטור מהצפון התלונן שהיהודים – סליחה, החרדים – "מטנפים את העיר" ו"אונסים את הימין", ראש עיר אלמוני מהדרום קבע ש"35 אחוז חרדים זה גרוע" וראש עיר תאב פרסום מהמרכז הגדיל לעשות: כשהחרדים העזו להתנגד לתחבורה ציבורית בשבת, הוא הודיע: "על כל ניסיון סחיטה באיומים, נפנה מוסדות חינוך שלכם שיושבים באהבה בעירנו על קרקע שלנו, שנדרשת לשימושים שלנו". הפרקליטות התגייסה לסכל את האיום המסוכן של הופעות בהפרדה ועיתונאי מוכר דרש רישיון הורות מחרדים שמטיילים בתל אביב, עיר שכידוע הכניסה אליה מותרת רק לחילונים ליברלים, אוהבי אדם.

הפוליטיקה היא קרקס, וכל פעם מקרקסים מישהו אחר. אבל יש הבדל עמוק בין משחק פוליטי קשוח ולגיטימי ובין הפיכתם של מאות אלפים לגוש שחור גדול, טפילי ומאיים. אפשר לחלוק עמוקות על הציבור החרדי על התעקשותו לגרור רגליים בהצטרפות לשוק העבודה ולמיזם הציוני, ועדיין להזדעזע ממה שהתרחש בבחירות 2019ב. אפשר לתמוך בקיצוץ קצבאות, חוק גיוס ושבירת המונופול החרדי על הדת בישראל, ועדיין להבין שמדובר בגל שנאה מלאכותי לחלוטין: איפה היה כל התיעוב הזה בחורף? האם מישהו חושב שהתיעוב המאורגן הזה יעזור לגייס חרדי אחד או להכניס אותו לשוק העבודה? האם המטרה היא שיפור פני המדינה או השחרת פני הציבור הכי שנוא בישראל, חוץ מהערבים?

בניגוד לציונות הדתית או לשמאל הישראלי, לחרדים אין שום דרך להשיב מלחמה (אלא אם הגידופים של ליצמן ללפיד נחשבים תשובה). אין להם אף מאחז משמעותי בתקשורת או באקדמיה. הם מוכים ומוכים מדי יום, בלי כל דרך להתגונן. גם לתושבי אלעד, רכסים וקריית ספר מגיע שיתייחסו אליהם כבני אדם ולא כמטרת דמות בבחירות.

כאמור, הטור המלא מתפרסם הבוקר ב'ידיעות אחרונות'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!