מדוע 'הפלג הירושלמי' נמנעים מהצבעה בבחירות

כידוע 'הפלג הירושלמי' לא מתכוון להשתתף בבחירות שיתקיימו ביום שלישי הבא. זאת מערכת בחירות שלישית כבר ש'הפלג' לא מצביע, כשהראשונה עוד הייתה בחיי מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל, שהורה להימנע מהצבעה עקב חוק הגיוס השנוי במחלוקת.

ל'בחדרי חרדים' נודע כי אתמול (חמישי) התקיימה אסיפה בביתו של הגאון רבי אשר דויטש, מראשי ישיבת פוניבז' ומבכירי מנהיגי תנועת 'בני תורה', בהשתתפות רבנים ואברכים שהגיעו לשמוע כיצד לנהוג במערכת הבחירות הקרובה.

בתחילת דבריו הבהיר הגר"א דויטש: "אני לא בר הכי להגיד דעות לציבור, כל הדברים שאני אומר אלו דברים ששמעתי מרבותינו, ודברים שהיו מקובלים בשם רבותינו, לא באתי לחדש דבר".

"התכנסנו כאן בנושא הבחירות וכבר הורה זקן, ראש הישיבה הגר"ש זצ"ל הורה בבחירות שהיו עוד בחייו, שהתקיימו עוד לפני החוקים והגזירות הקשות, היה אז רק את חוק לפיד שהתנגדו לו, הם לא רצו ללחום בזה ולא לעשות כלום, אמרו שאסור ללחום בו, אבל לכל הפחות הייתה התנגדות לזה, מה שהתפתח מאז היה נורא, וכבר באותם ימים הייתה הוראה של ראש הישיבה זצ"ל לא להשתתף, וכולם הבינו את הטעמים לזה, וכבר נאמר בשמו שזה מסייע לידי עוברי עבירה"

"מאז השתנה מאד לגריעותא, ובוודאי שאין מקום כלל לדון בנושא, וכפי שלפני כמה חודשים לא הצביעו והמצב רק הולך ומחמיר". אמר הגר"א והסביר, "לגופו של עניין, עצם ההשתתפות בבחירות על מה ולמה, ראשית צריך לדעת כי לא היה שום הבדל בינינו לגדולי ירושלים והסאטמאר רב זצ"ל בהשקפה על המדינה, לא היה שום הבדל ולא היה כל כך צריך לזה הוראה של גדולי ישראל, כל אחד שקצת פתח את העיניים הבין שהמדינה בלשון עדינה זה דבר פסול, מתחילה נוסדה להדיא בכפירה בד' ובתורתו, מחיקת כל הי"ג עיקרים, וזה היה פשוט וברור שאיו לנו חלק ונחלה איתם, ורבותינו תמיד טרחו להשריש את זה שאין לנו חלק עם המדינה ובוודאי לא עם הציונות".

"ואעפ"כ הייתה הוראה להשתתף, המחלוקת הייתה בין חלק מגדולי ירושלים והרה"ק מסאטמאר שסברו שזה איסור בעצם, אולם רבותינו סברו שזה לא איסור בעצם, וגם בזה כולם הודו שהיה עדיף אם לא היינו משתתפים בבחירות, אך היו סיבות להשתתף מכיוון שסברו שזה לא איסור בעצם, אז הורו שזה מצווה להשתתף, אבל ברור שלולי זאת היה עדיף לא להשתתף", אמר הרב הבכיר ב'פלג' לנוכחים.

"החזון איש כשהוא כותב על אסון שירות לאומי לבנות ישראל, הוא כותב: "איך נרעה את הגדיים ואיך נרביץ תורה, וידינו עסוקות בבניין חומות ולהקים חיץ בין הצפיעים והצפיעות שלנו, לחוצות הפרועות שאית הכחש וחמדת התועבות". החזון איש לא אומר שצריך להתרחק, אלא צריך להקים חומות בינינו, אם אנחנו משתתפים בבחירות ושולחים שליחים שמשתפים פעולה איתם, זה בהחלט יכול לפגום בחומות, בן אדם מרגיש שהוא חלק מזה, נכון שיש חילוקי דעות תהומיים, אולם בני עם אחד נחנו, וזה משפיע גם מבחינת ההצהרה כלפי חוץ וגם כלפי פנים".

"כאשר הרב שך הורה להיכנס לקואליציה הוא כתב כמה מכתבים חריפים על כך שאנחנו מתנגדים וחס ושלום שלא יחשבו שמשהו השתנה, אבל גם אם בשכל אדם יכול לעשות את ההבדלה הזאת, אבל על הרגש זה משפיע. בכל זאת רבותינו קבעו שאנחנו צריכים להיכנס לניסיון הזה, אבל ברגע שאין עניין להיכנס לניסיון הזה, ובפרט שיש סיבה להיפך, זה טוב עצם הדבר שאנחנו משרישים גם בתוכנו וגם כלפי חוץ שאין לנו חלק ונחלה עמהם".

"באמת עשרות שנים לא נכנסו לקואליציה, ידעו שיכולים להשיג עי"ז יותר תקציבים ואף על פי כן לא נכנסו, ומרן זצ"ל הכריע לפי המצב שעדיף להיכנס, ובאמת זה גרם שהיינו צריכים עוד להתחזק בזה לכן הוא כתב את המכתבים".

לדבריו, "עצם ההשתתפות בבחירות הטעם הראשון כפי ששמעתי מרבינו הרב שך בשם החזון איש שעצם הדבר שאנשים מצהירים שאנו נאמנים לד' ולתורתו על קוצו של יו"ד, כאשר ציבור שלם מכריז כך, יש בזה עצמו קידוש השם, וכמובן רצו להשיג בזה הישגים".

"טעם שני ששמעתי מר' שלמה לורנץ ז"ל באסיפה שהתקיימה אז שאמר בשם רבותינו בזמן שלא נכנסו לקואליציה ונשאלה השאלה מה התועלת בהצבעה, ואמר שכך הוא קיבל מגדולי הדור שיש עניין בעצם המחאה, מחאה שמוחים שם, ומחאה שמוחים בעצם ההצבעה. בשלב יותר מאוחר דעתו של מרן זצ"ל הייתה כן להיכנס לקואליציה, מכיוון שהתועלת בזה עדיפה מלשבת בחוץ, אך ההוראה הייתה ברורה שלא להיכנס לממשלה, וגם את ההוראה הזו שינו".

"מה נאמר ומה נדבר, מה המצב היום, ראשית הצורה שהשליחי ציבור מציגים את זה בציבור, (הם לא שלוחי דידן כמו שהרה"י אמר), הם מכריזים לציבור הכללי 'אנחנו מפלגה ככל המפלגות, בוודאי שהמטרה העיקרית היא לשמור על התורה, אבל אנחנו חלק מהמדינה', ולאחרונה מצהירים שאחת המטרות היא לשמור על שלטון הימין...".

"הרב שך בשעתו אמר ללכת עם הימין ולא עם השמאל, והסביר כיוון שכך תהיה יותר תועלת באידישקייט, אולם היום הם מצהירים 'אנחנו חלק מהמדינה', אנחנו נשמור על שלטון הימין, וכמובן אנחנו נדאג לכל האידישקייט, אם בכלל הם דואגים למשהו".

"זה בעצם היה הסיכון של ההליכה לבחירות, את אשר יגורנו בא, זה המצב נכון להיום שההצהרה כלפי חוץ היא שדואגים להכל, יש לנו שליח כלכלי מצוין, כמובן שאנחנו רוצים בעיקר ענייני אידישקייט, אבל אנחנו עם אחד... זה מה שמשדרים כלפי חוץ וממילא זה משפיע כלפי פנים".

"הישגים באידישקייט, אולי מישהו יכול למנות אותם?! תקציבים הם השיגו, אבל האם הכסף יענה את הכל?! כסף תמיד היה אפשר להשיג, בשעתו כאשר מפלגה חרדית נכנסה לממשלת שמאל, הם הציעו תקציבים ללא בעיה".

"ולא רק שאין הישגים, גם את החלק של המחאה אין, על הכל שותקים, חוק גיוס, החינוך, שבת, לא שומעים כל מחאה ממשית, כשיושבים בקואליציה יש כלים מעשיים כיצד ללחום, אולם לא שומעים כלום ולא עושים כלום, לא ניתן למנות שום הישגים!".

"ואותו חוק אם הוא עובר בהסכמה או ללא הסכמה עם תירוצים של 'הרע במיעוטו', זה הצהרה כלפי חוץ "אנחנו מסכימים באופן עקרוני"! ואני לא מדבר על אלו שמדברים במפורש שרק מי שתורתו אומנותו בדרגה מסויימת יוכל ללמוד, וסתם בחור אדרבה שילך לצבא רח"ל ויחנכו אותו ל'סדר' ו'משמעת', גם אלו שלא מדברים במפורש, אבל אם אתה שותק ולא מוחה על שום דבר לא על החינוך ולא על הגיוס, זה מתפרש כהסכמה בעצם!".

"וכן אם פונים גם לציבורים אחרים אז זה מחליש כמובן את ההצהרה של קידוש השם שיש בעצם הבחירה".

"מאידך, אם אנחנו כציבור מכריזים אין לנו חלק ונחלה בוודאי לא עם המדינה, וגם לא עם הרעיונות והגישה של שליחי המפלגות החרדיות, אנחנו חלילה לא מחרימים ואוסרים ליצור קשר אם כאלו שלא שייכים לציבור בני התורה, (אם כי פשוט שיש חלק בתוך הציבור שצריך לא לשמור קשר עמהם), אנחנו מכריזים שחובה ללחום, בזה אנחנו מצהירים שאנחנו ממשיכים את המסורת מדור דור בעצם הדבר שאנו מוחים על ההתנהלות שלהם ולא משתתפים בבחירות".

בכך פרס הגר"א דויטש בפני המתלבטים, את משנת 'הפלג הירושלמי', שנקלע למשבר מנהיגות מאז הסתלקותו הפתאומית של המנהיג מרן הגר"ש אויערבך זצ"ל, באשר לנושא ההצבעה בבחירות לכנסת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!