אבא של ראש הממשלה • פרופ' בנציון נתניהו ז"ל

הלילה (ב') הלך לעולמו הפרופסור בנציון נתניהו, אביו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, והוא בן 102 שנים.

לאחרונה חלה התדרדרות במצבו. אמש עוד הספיק בנו, ראש הממשלה, לבקרו בפעם האחרונה.

בן-ציון נתניהו ז"ל נולד בוורשה, בפורים תר"ע (25/03/1910) בשם בן-ציון מיליקובסקי.

בשנת 1920 עלה לארץ ישראל עם משפחתו. בשנת 1944 נישא לצילה. לבן-ציון נתניהו היו שלושה בנים – סא"ל יונתן (יוני) ז"ל שנפל במבצע יונתן באנטבה, בנימין, ראש ממשלת ישראל, ועידו - רופא, סופר ומחזאי.

הפרופ' נתניהו היה היסטוריון בכיר שהתמחה בעיקר בהיסטוריה של יהודי ספרד בימי הביניים ובתולדות הציונות.

הוא כיהן כפרופסור עמית באקדמיה למחקר יהודי, כחבר באקדמיה המלכותית לאמנויות יפות ומדעי ההיסטוריה בספרד, וכפרופסור אמריטוס באוניברסיטת קורנל. הוא זה שכתב את הערך "אנטישמיות" באינציקלופדיה העברית ולימים אף הפך לעורך הראשי של האינציקלופדיה, תפקיד בו שימש במשך למעלה מעשור. הוא אף שימש פרופסור ללימודי היהדות באוניברסיטאות שונות בארצות הברית וסיים את חייו האקדמיים כפרופסור אמריטוס באונ' קורנל הנודעת.

בין ספריו נכללים דון יצחק אברבנאל, האנוסים מספרד, ויצירת המופת שלו שזכתה להכרה עולמית 'מקורות האינקוויזיציה במאה ה-15 בספרד'. כן חיבר את הספר 'חמשת אבות הציונות' שבו כינס את מחקריו על חייהם של מייסדי הציונות המדינית: פיסנקר, הרצל, נורדאו, זגנוויל, וז'בוטינסקי.

בן-ציון נתניהו היה בנם הבכור של הרב נתן מיליקובסקי ושל שרה לבית לוריה, שאביה היה מראשוני חובבי ציון בליטא. משפחת מיליקובסקי הייתה בין הבודדות אז בגולה, שהשפה המדוברת בביתם הייתה עברית.

ב-1920 עלתה המשפחה ארצה והתיישבה תחילה בצפת, שם עסק אביו של נתניהו בהוראה, ולאחר מכן בירושלים.

החל מתקופת היותו סטודנט בירושלים היה מעורב בפעילות ציונית ציבורית ופובליציסטית. הוא נמנה עם תומכיו של זאב ז'בוטינסקי.

לאחר סיום לימודיו בסמינר "בית הכרם" בירושלים, למד נתניהו באוניברסיטה העברית, עד לקבלת תואר מ.א. בהיסטוריה. במהלך לימודיו נבחר ליו"ר קבוצת הסטודנטים הרוויזיוניסטים, וייצגם בועידות המפלגה. באותו זמן, יזם נתניהו (עם יוסף אור) את הקמת הירחון הספרותי "ביתר", שעורכו הראשי היה פרופ' יוסף קלויזנר. נתניהו היה מעורכיו ומתווי כיוונו של הירחון, שבו השתתפו מגדולי המשוררים העבריים והוגי הדעות. הסופר והמתרגם אהרון אמיר ציין בזמנו, ש"ביתר", על רמתו הספרותית, הוא שנתן לו השראה להקים בבוא היום את "קשת", הירחון הספרותי שבשנות ה-50 וה-60 של המאה שעברה גילה את מיטב הסופרים הישראלים החדשים.

הוא התגייס להגנת הנאשמים ברצח ארלוזורוב ולשם כך שכנע את אביו, הרב נתן מיליקובסקי, לגייס את הרב קוק לצאת להגנת הנאשמים. לימים הספיד הרב קוק את הרב מיליקובסקי בהספד מרגש.

ב-1933, נתמנה נתניהו לחבר המרכז הארץ-ישראלי של הצה"ר (ההסתדרות הציונית הרוויזיוניסטית, מפלגתו של ז'בוטינסקי). באותה תקופה, בגיל 23, הקים עיתון יומי, "הירדן", שמטרתו הראשונית הייתה להגן על התנועה הרוויזיוניסטית מפני ההתקפות עליה בעקבות רצח ארלוזורוב, ונתמנה להיות עורך העיתון. "הירדן" – שנסגר תכופות על ידי השלטון האנגלי – נפתח ביום שבו התחיל משפט הנאשמים ברצח ארלוזורוב, 24.4.1934. כעבור זמן, בגלל מותו הפתאומי של אביו של נתניהו, נאלץ בן-ציון לעזוב את העיתון ולהקדיש את עצמו לטיפול בענייני המשפחה מרובת הילדים שנותרה ללא אב.

"ציוני ברמ"ח אבריו"

בין השנים 1936 - 1939 עסק נתניהו במחקרים בתולדות הציונות ובהקמתה ועריכתה של "הספרייה המדינית", שבה נכללו כתבים של יוצרי הציונות המדינית – הרצל, נורדאו וזנגוויל – שעד אז לא הופיעו בעברית.

במארס 1939, בהיותו בן 29, נסע נתניהו ללונדון כדי להיפגש עם ז'בוטינסקי בניסיון לשכנעו להעביר את מרכז פעילותו מבריטניה לארה"ב. נתניהו העריך שארצות הברית תהיה זו שבסופו של דבר תקבע את סדר היום העולמי והיא שתקבע בשאלה אם תקום מדינה יהודית, ולצורך זה חשב כי יש לנהל בה תעמולה רחבה ואינטנסיבית.

ז'בוטינסקי השתכנע, וב-1940 הגיעה משלחת הצה"ר, בראשותו של ז'בוטינסקי, לניו-יורק.

חודשים אחדים אחר-כך, ולאחר מותו של ז'בוטינסקי, שנתניהו היה בין נושאי הארון בהלווייתו, קיבל על עצמו נתניהו לעמוד בראש המשלחת ותנועת הצ"ח (הסתדרות ציונית חדשה) באמריקה.

במשך שבע השנים הבאות הפכה התנועה בהנהגתו לגורם פעיל ומשפיע על דעת הקהל היהודית והכללית באמריקה. אסיפות עם גדולות, שבהן נאמו מדינאים אמריקניים ואנשי ציבור חשובים, מודעות עצומות שהתפרסמו בעיתונים הראשיים, מאמרי תעמולה רבים בעיתונות, ומשא ומתן אינטנסיבי עם חברי הקונגרס משתי המפלגות, ובעקבותיהם גם עם אנשי הממשל, היוו את חלקה הגדול של פעילות אנשי המשלחת בראשותו של נתניהו. נתניהו עצמו נפגש עם שורה של אנשי מפתח אמריקניים, ביניהם דין אצ'יסון והגנרל אייזנהאור, לימים נשיא ארצות הברית, כדי לשכנעם שעל אמריקה לתמוך בהקמת מדינה יהודית וללחוץ על בריטניה לחדול ממדיניותה האנטי-ציונית. חוקר התקופה, ד"ר רפאל מאדוף, אמר על הפעילות הזו כי "הצלחתו של נתניהו (ואנשיו) להביא לראשונה למצע פרו-ציוני מובהק בוועידה הרפובליקנית של 1944 שינתה את פני הפוליטיקה האמריקנית לעד", שכן הדבר הצריך מאותו יום את הדמוקרטים להתחרות על הקול היהודי, דבר שהביא אותם לאמץ מצע פרו-ציוני משלהם. בשנים שלאחר מותו של רוזוולט הפך הקול היהודי לקריטי, כאשר המירוץ לנשיאות היה צמוד ורבים סברו כי טרומן יפסיד בבחירות של 1948.

במפגשים בין נציגי האומות בסן-פרנסיסקו, לקראת הקמת האו"ם, יצג נתניהו את התנועה ונפגש שם עם ראשי משלחות רבים של אומות העולם, כדי לשכנעם לתמוך בהקמת מדינה עברית, נוסף על התעמולה הציבורית הענפה שהוא ניהל משם.

במהלך פעילותו האינטנסיבית של נתניהו בארצות-הברית, הוא מצא זמן לכתוב את עבודת הדוקטורט שלו על כתביו הפילוסופיים של דון יצחק אברבנאל. בזמן שהותו בארה"ב, נשא בן-ציון לאישה את צילה לבית סגל. השניים הכירו שנים לפני כן באוניברסיטה העברית, וחידשו את הקשר ביניהם כשנפגשו שוב בניו-יורק בזמן מלחמת העולם השנייה.

לאחר הקמת המדינה, עזב נתניהו לצמיתות את הפעילות הפוליטית. באוקטובר 1948 חזרו בני הזוג ארצה עם בנם הבכור יוני (שלימים נתמנה למפקד סיירת מטכ"ל, ובתפקיד זה מצא את מותו, בהיותו בן 30, בזמן שהוביל את כוח החילוץ של הסיירת באנטבה). יחד עם משפחתו הצעירה השתקע בשכונת תלפיות בירושלים והתמסר כולו למחקריו, בהם נעזר ברעייתו צילה ילידת פתח-תקווה שהייתה שותפתו לחיים למעלה מחמישים שנה.

ב-1952 עברה משפחת נתניהו לגור בבית ברחוב הפורצים 4, שם עצם לפנות בוקר את עיניו בפעם האחרונה.

עורך האנציקלופדיה

זמן קצר לאחר שובו ארצה ב-1948, נתמנה בן-ציון נתניהו לעורך הכללי, ואחר-כך לעורך הראשי, של האנציקלופדיה העברית, והיה אחראי לעשרה מבין כרכיה הראשונים. הוא גם היה יוזמה ועורכה הראשון של "ההיסטוריה העולמית של עם ישראל" וכן היה מעורכיו של ה-Jewish Quarterly Review. ב-1963 עזב נתניהו את האנציקלופדיה העברית כדי להתמסר לעבודתו המדעית, שעיקרה היה חקר הסיבות שהביאו להקמת האינקוויזיציה. לצורך זה, הוא נסע עם משפחתו לארצות-הברית, שבה, בד בבד עם עבודתו המחקרית, שימש כפרופסור לספרות עברית ותולדות ישראל במכללת דרופסי בפילדלפיה ובאוניברסיטה של דנוור, ומ-1971 עד 1978 כפרופ' מן המניין באוניברסיטת קורנל. עם פרישתו לגמלאות, הוא קיבל מקורנל מינוי לכל החיים של פרופסור אמריטוס.

נתניהו המשיך את עבודת המחקר הגדולה שלו גם לאחר שובם שלו ושל אשתו צילה ארצה. בהיותו בן 85, לאחר עשרות שנות מחקר שבמהלכן פרסם מאמרים ואת הספר "האנוסים על פי המקורות היהודיים". את עבודתו הגדולה, "מקורות האינקוויזיציה", ספר עב-כרס שמשתרע על פני 1400 עמודים, השלים לאחר נפילת בנו יוני ז"ל באנטבה. הספר זכה להד בינלאומי עצום ושבחים מגדולי המבקרים והחוקרים שעוסקים בהיסטוריה של ימי הביניים וההיסטוריה העולמית. ג'ייסון אפשטיין, העורך האגדי של הוצאת ראנדום-האוס, שהוציאה לאור את "מקורות האינקוויזיציה" והיה עורכו של הספר, אמר ש"פרסום יצירת מופת זו של נתניהו הייתה אחת מנקודות השיא של הקריירה שלי... עבדתי גם עם היסטוריונים אחרים, אבל אני לא חושב שנותרו כאלה שהם בעלי עומק המחשבה ורוחב היריעה שלו. זהו דבר נפלא להכיר אדם כמוהו, מי שנעשה יקר מאד ללבי". לאחרונה השתתף מר אפשטיין, יחד עם חוקרים בתחום ההיסטוריה של ספרד, בכינוס שנערך בניו-יורק לכבוד עבודתו המדעית של נתניהו, ביוזמת הקונסוליה הספרדית בניו-יורק.

כשיצא ספרו על האינקוויזיציה לראשונה לאור, נכתב עליו במגזין ניו-יורקר היוקרתי: "חקירתו המרשימה ביותר של נתניהו תמצא את מקומה בין העבודות הגדולות של ההיסטוריה המודרנית".

ואילו הניו-יורק טיימס כתב: "יצירה מלאת הוד המבוססת על השכלה עמוקה ורחבה... ספר יוצא דופן".

על פי הספר, האינקוויזיציה לא נוסדה על ידי המלך פרדיננד כדי לפתור בעיה אמיתית של תנועת אנוסים גדולה ששמרה על היהדות בסתר בספרד. למעשה, לטענת נתניהו, מלך ספרד עשה כן כדי לרצות את זעם ההמון הספרדי, שחש כלפי האנוסים שנאה על רקע היותם מגזע יהודי, שנאה שהלכה וצברה עוצמה בשל הצלחתם העצומה של האנוסים בכלכלה, בממשל ובכנסיה של ספרד – תחומים שנתאפשרו להם מרגע שהתנצרו.

נתניהו טען שבזמן ייסוד האינקוויזיציה, דהיינו דורות לאחר ההמרות הכפויות הגדולות של יהודי ספרד, תופעה היהדות בסתר נעשתה שולית.

תזה זו שלו נגדה את עמדותיהם של כלל חוקרי האינקוויזיציה עד אז – יהודים ולא-יהודים כאחד – ועוררה עם פרסומה התנגדות גדולה, אבל יחד עמה גם תגובות חיוביות חזקות אחדות. עם הזמן, ההתנגדות לדעותיו הלכה ושככה, כשהתזה שלו התקבלה על ידי חוקרים רבים בעולם.

החוקר הספרדי פרופ' אנחל אלקלה, שתרגם את הספר לספרדית, מעריך שבסופו של דבר דעתו של נתניהו על סיבותיה של האינקוויזיציה תהפוך לנחלת הכלל, ומגדיר את פרופ' בן-ציון נתניהו כ"אחד משלושת גדולי ההיסטוריונים אי פעם של ספרד".

לאחר פרסום הספר, התחיל נתניהו לכתוב את זיכרונותיו, שאותם לא הצליח להשלים מפאת מצבו הבריאותי.

נתניהו האב נחשב לאיש ימין מובהק והיה בעל דעות רוויזיוניסטיות. בעבר שימש כמזכירו האישי של זאב ז'בוטינסקי. הפרופ' אף מתח ביקורת גלויה על נתניהו לאחר שהביא להסכם חברון, ולפני ביצוע תוכנית ההתנתקות אף חתם על עצומה שכינתה את התוכנית "פשע נגד האנושות".

לפני מספר חודשים, בבספטמבר 2011, קיבל הפרופ' נתניהו את מדלית דונה גרציה מאת שר החינוך, גדעון סער, וזאת כהוקרה על פועלו בנושא חקר נושא אנוסי ספרד. ובפרט על התיאוריה אותה פיתח ולפיה מיתוס האנוסים נוצר רק בעקבות שימוש בתעמולת מוסדות האינקוויזיציה ובמסמכיה.

בטקס אמר השר סער כי ״הפרופ׳ נתניהו אינו רק איש הגות, אקדמיה ומחקר - הוא ציוני בכל רמ״ח אבריו. פעיל ציוני שזכה לחנך דור של ציונים מובהקים״‏.

"איש ארץ ישראל השלמה"

יו"ד הכנסת, ראובן רובי ריבלין, ספד הבוקר לבנציון נתניהו ואמר כי "היה מגדולי הרוויזיוניסטים, סמל לציונות צרופה ללא פשרות. אני מכיר את האיש מאז שעמדתי על דעתי, זה איש שקשר את חייו עם ירושלים והציונות, יצק מים על ידיו של זאב ז'בוטינסקי והיה מגדולי הרוויזיוניסטים, חוקר והיסטוריון דגול שייסד בית של ציונות מדינית צרופה, ללא פשרות, ואשר צאצאיו ינקו מהגיגיו ומתפיסת עולמו. בנציון נתניהו מייצג בפרשת חייו פרק בתולדות הציונות וההיסטוריה היהודית".

הבוקר ספד לו גם שר החינוך, גדעון סער: "פרופ' נתניהו היה חוקר חשוב, מעמיק ומקורי. מחקרו הגדול והמהפכני על אודות תקופת האנוסים והאינקוויזיציה הוא בעל ערך היסטורי חשוב.
פרופ' נתניהו היה ציוני בכל רמ"ח אבריו, זכה לשמש כמזכירו האישי של זאב ז'בוטינסבקי והיה תלמידם המובהק של הרצל וז'בוטינסקי. פרופ' נתניהו ניחן לצד תפיסתו הציונית המובהקת גם בראייה מפוקחת של הסכנות והאיומים הנשקפים לעמנו. פרופ' נתניהו גידל שלושה בנים, שהיו כולם לוחמים בשדה הקרב והנחיל להם את המחויבות העמוקה להקרבה לעמם ולמדינתם".

גם במועצת יש"ע מיהרו להשתתף באבלו של ראש הממשלה. "מועצת יש"ע משתתפת בצערו של ראש הממשלה על פטירת אביו, פרופ' בן ציון נתניהו, איש ארץ ישראל השלמה, ציוני של ציון, אשר היה מקור השראה לרבים בנאמנותו לדרך הציונית הלאומית".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!