דרישה להחמיר את העונש של מי שפגע באחים ונידון ל-20 שנה

כשלושה חודשים לאחר שבית משפט גזר 20 שנות מאסר על מורה שביצע מעשים חמורים בשלושה אחים, שאחד מהם שם קץ לחייו - הפרקליטות הגישה ערעור על העונש וביקשו להחמירו עוד יותר

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט העליון הודעת ערעור על קולת עונשו של שלומי כהן, מורה לשעבר ממבוא חורון, שהורשע בביצוע עבירות חמורות רבות לאורך כ-12 שנים כלפי שלושה אחים קטינים, ונדון לעונש של 20 שנות מאסר.

הפרקליטות ציינה בהודעת הערעור, כי תקופת המאסר שהשית בית המשפט המחוזי על הנאשם הינה עונש המקסימום הקבוע בחוק בצידה של עבירה אחת, ולכן, נוכח הרשעתו בביצוע עבירות חמורות רבות בשלושה קטינים שונים, לאורך שנים ארוכות, מדובר בענישה ש"אינה הולמת את חומרת מכלול מעשיו.. ואין בה כדי לבטא את ההכרה שכל מתלונן ומתלונן הוא עולם שלם בפני עצמו, שהמשיב החריבו, לצורך סיפוק תאוותיו החולניות".

על פי ההרשעה, הנאשם ניצל את מצוקת המשפחה, לרבות מצבה הכלכלי הקשה לאחר שאביהם עזב את הבית כאשר התגוררו כולם בגוש קטיף לפני ההתנתקות, הפך לבן בית ושימש כתחליף אב ואח בוגר עבור ילדי המשפחה, ובין השנים 1996- 2009, ביצע במתלוננים הקטינים בהזדמנויות שונות, לעיתים במקביל, למעלה מ-1000 עבירות חמורות.

המתלוננים הגישו תלונה במשטרה בשנת 2015, כשכולם כבר היו בגירים, לאחר פרסום בתקשורת אודות כתב אישום אחר שהוגש נגד הנאשם בגין ביצוע עבירות חמורות בקטין אחר.

במהלך שמיעת הראיות, נשמעו בבית המשפט עדויותיהם של שלושת האחים, שהיו בגילאים בין 15-6 בעת ביצוע העבירות וכן העידו גם שני אחים נוספים, שעבירות החמורות שביצע בהם הנאשם - התיישנו. בית המשפט נתן אמון מלא בעדויותיהם של האחים והרשיע את הנאשם בריבוי עבירות חמורות ואסורות, על פי ההלכה, על פי החוק ובניגוד להיגיון האנושי.

בית המשפט המחוזי ציין בגזר דינו, כי "מעשי הנאשם מבטאים לא רק את ניצולם של המתלוננים בהיתם קטינים לצורך סיפוק צרכיו, אלא את רמיסת האמון שהם ואמם נתנו בו, ואת יכולתם של הקטינים לדווח על קרות המעשים, בין היתר, כדי לא לפגוע בקשר עם הנאשם שהיה משמעותי עבור אימם..."

כפי שדווח ב'בחדרי חרדים', בחודש סיון גזר בית המשפט על הנאשם עונש של 20 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי כולל למתלוננים בסך של 250,000 ש"ח. בית המשפט התחשב לקולא בחלוף הזמן מביצוע העבירות והעובדה "שבהיבטים אחרים של חייו הנאשם ניהל אורח חיים נורמטיבי", תרם רבות לחברה והתנדב במקומות רבים, והשית על הנאשם עונש אחד לכלל האישומים, כאשר מדובר בעונש המקסימום הקבוע בצידה של עבירת מין אחת.

מכאן הערעור, במסגרתו מבקשת הפרקליטות מבית המשפט העליון להחמיר בעונשו של הנאשם במידה ניכרת. בהודעת הערעור צוין, כי "לנוכח מסכת המעשים המחרידה שביצע המשיב בגופם של שלושת הקטינים, עת הפך אותם לכלי לסיפוק יצריו המעוותים... שגה בית המשפט קמא הנכבד כאשר הסתפק בהשתת עונש המקסימום הקבוע בצידה של עבירה אחת...חלוף הזמן לא רק שאינו מלמד על שינוי אורחותיו של הנאשם והפחתת מסוכנותו, אלא מהווה אינדיקציה ברורה למסוכנותו הגבוהה והחריגה כלפי קטינים בכלל, ובפרט כלפי קטינים מרקע מצוקה".

עוד נכתב בהודעת הערעור, כי הנאשם שכמעט לכל אורך חייו הבוגרים, החל משנת 1996, בהיותו כבן 20, ועד מעצרו בשנת 2015 בגיל 39, ביצע בחדרי חדרים עבירות חמורות בילדים מרקע מצוקה, "תוך שהוא מנצל את יחסי הקרבה, התלות והאמון בינו לבין הילדים, ואת חוסר האונים שלהם וחוסר יכולתם להתלונן כנגדו, לא ניתן לקבוע לגביו כי "ניהל אורח חיים נורמטיבי" ולא ניתן לתת לכך משקל לקולא, בוודאי לא "משקל של ממש".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!