שיעור האבטלה עלה ל-6.9% במארס; "צירוף הפריפריה שינה התוצאות"

"עברנו ממצב של 'עם לבדד ישכון' בסטטיסטיקה לעם שמשווה את עצמו למדינות אחרות. רצינו שההשוואה מול העולם תהיה נכונה והיום אנחנו מודדים כמו כל מדינות ארגון המדינות המפותחות (OECD) - כך אמר היום הסטטיסטיקן הממשלתי הראשי, פרופסור שלמה יצחקי.

יצחקי כינס היום מסיבת עיתונאים מיוחדת על מנת להסביר את השינויים שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) בסקר כוח אדם. זאת, לאחר שבחודש שעבר עורר הדבר סערה כשהתברר שהמעבר ממתודולוגיית הסקר הקודמת למתודולוגיה הנוכחית העלתה את שיעור האבטלה במשק מ-5.4% ל-6.5% בפברואר. היום מפרסמת הלמ"ס כי שיעור האבטלה במארס כבר הגיע ל-6.9%.

במסגרת המעבר נעשו 39 שינויי מדידה. בין השאר, המשרתים בצה"ל (חובה וקבע) צורפו למדגם, מה שאמור היה להקטין את שיעור האבטלה. גודל המדגם שולש והוא ייערך מדי חודש במקום מדי שלושה חודשים. כמו כן, הפיזור הגיאוגרפי היום הוא טוב יותר.

"הישובים חדשים שנוספו למדגם הם ישובים קטנים והם יכולים לשנות את תוצאות המדגם. אחוז האבטלה גבוה יותר בישובי הפריפריה ואנחנו מכסים אותם עכשיו יותר טוב. אבל קרו עוד 38 הבדלים במעבר בין המתודולוגיות ואנחנו לא יכולים לקבוע מה התרומה של כל שינוי לעלייה במדידת האבטלה", ציין יצחקי.

לדברי יצחקי, תהליך המעבר למתודולוגיה החדשה נמשך 6 שנים. "מי שאומר שהוא מופתע מהמעבר, כנראה נרדם בשמירה. היו לנו הרבה מאוד ויכוחים על המעבר, בין השאר עם הביטוח הלאומי, וכל מי שעקב אחר הדברים מכיר את זה".

אחת המגבלות שעיכבו מאוד את המעבר לשיטה החדשה היה הצורך לצרף את אנשי צה"ל (חובה וקבע) לסקר. זאת, בשל העובדה שהצנזור הצבאי אסר על הלמ"ס לפרסם נתונים שיחשפו את גודל הצבא והשירותים הקשורים בו. "נקטנו בפעולות של טשטוש בכוונה כדי לפתור את הבעיה הזו. זה לא היה פשוט", ציין יצחקי.

"יש לשינוי השלכות אדירות. כך למשל ניקויי העונתיות יהיו בתקופה הראשונה של המעבר לשיטת המדידה החדשה בעייתיים. ככל שיחלוף יותר זמן ויצטברו יותר נתונים, ניקוי העונתיות יהיה אמין יותר.

"לא מדובר על שינויים כלכליים משמעותיים במשק אלא רק בשיטת המדידה. האבטלה לא קפצה, וגם התעסוקה לא גדלה למרות שהמעבר לשיטת המדידה החדשה מראה גידול בשני הפרמטרים".

"תהליכי מדידה משנים סדרי גודל של נתונים בעיקר כאשר מדובר על תהליכים שונים אחד מהשני. מי שלוקח את נתוני מס הכנסה, כלומר נתוני המעבידים, יגלה ששיעור המועסקים גבוה ב-30% מנתוני הלשכה. הסיבה להבדל היא שבסקר הלמ"ס שואלים האם עבדת בשבוע האחרון, ונתוני מס הכנסה בודקים האם שולם לך שכר בחודש האחרון".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!