הכעסים שלי נעלמו בזכות אישה חרדית אחת

את הטקסט הבא כתבה אישה מקסימה בשם פנינה. חברתי, אתי קלפוס, ביקשה ממנה רשות לפרסם את הדברים, וכך אני זוכה להביא אותם אליכם, כי אם אותי הם ריגשו - מדוע שלא תתרגשו גם אתם איתי?
אני תמיד אומרת שאם נכיר זה את זה מקרוב, נדבר ונשמע, יהיו לנו הרבה פחות כעסים ודעות קדומות. והמקרה הזה הוא דוגמה קלאסית לכך שהדברים נכונים. ואדרבה, תן בלבנו, שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונות חלילה.

"כולנו יודעים שלצאת עם הילדים המיוחדים שלנו, זה לא תמיד פיקניק.
כולנו נתקלנו בהערות גועליות, מבטים שיפוטיים ואמירות מרושעות. 
בשבוע שעבר הלכנו לספארי, עדי ממש ביקשה כל החופש ובסוף נכנעתי.
הספארי היה עמוס בעיקר בחרדים, היה חם בטירוף והמוח שלי החל לכעוס.
עברו לי בראש כל המחשבות הרגילות והכעס הופנה בעיקר לחרדים (אוף, כמה הם, הם תופסים את כל הספסלים עם האוכל שהם מביאים מהבית וכמה ילדים, והם בכלל לא משגיחים עליהם).

 
בספארי הייתה הופעה באוהל ממוזג, כולנו הלכנו לשם, גם החרדים.
ההופעה הייתה כמובן ללא הפרדה והאוהל מלא אנשים והמוח שלי שוב החל לקדוח (איזה צבועים, העיקר הם מבקשים הפרדה, אבל כשזה חינם אין להם בעיה). 
ואז התחילה ההופעה ובחרו ילדים שיעלו לבמה. בכל פעם שלא בחרו בעדי, היא התפרקה ובכתה וצעקה (כמו שהמיוחדים שלנו יודעים לעשות) ניסיתי להרגיע אותה, ליטפתי ואמרתי לה שהיא מפריעה לאנשים אחרים, ולאט לאט היא נרגעה, אבל אז שוב בחרו ילד שיעלה לבמה ושוב הטנטרום התחיל מחדש. 
בכל הסצנה הזאת, אף אחד! לא העיר לי, לא הסתכל עלי מוזר ולא ביקש שאוציא אותה.
השיא היה שאשה חרדית שישבה לידנו וכנראה זיהתה, התחילה לדבר איתה ברוגע ונועם ואמרה לה שהיא יכולה להצטלם עם האמן בסוף ההופעה וזה מה שהרגיע אותה בסופו של דבר.
רציתי לחבק את האישה הזאת, היא הייתה מדהימה.

ואז הסתכלתי סביב, על חברה שאנחנו בעיקר שונאים, אבל הכילה אותנו בלי לומר מילה.
אם הייתי בכל מקום אחר, היה כבר מי שהיה מבקש שנצא, או שאני אחנך אותה או שהם לא חייבים לסבול ועוד שלל הערות.
כל כך כעסתי על עצמי על כל המחשבות שעברו לי קודם בראש, כי פתאום בתוך החברה החרדית, קיבלתי חיבוק ענק (למרות שהייתי לבושה מאוד לא צנוע) אנשים טובים יש בכל מקום, אנשים רעים יש בכל מקום. והחרדים, בדיוק אותו הדבר, הם פשוט הרבה יותר אנשים, אז קל לשנוא אותם, להוציא עליהם את כל תסכולי אוגוסט, בעיקר בתקופה הזאת.
אז תעצרו שניה ותחשבו על המבטים שאנחנו מקבלים כשהילד משתולל.
אלו בדיוק המבטים שאנחנו מפנים אל החרדים".

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של 'בחדרי חרדים'