בית המשפט דחה הבחירות לרבנות קרית ביאליק
ניצחון לעו"ד מרדכי איזנברג, שייצג 11 גבאי בתי כנסת בעתירה נגד קיומן של הבחירות • לאחר דיון הוציא בג"צ צו ביניים וצו על תנאי • הסיבה: ניסיון לבצע מחטף וחשש לניגוד אינטרסים
- שרי רוט, בחדרי חרדים
- א' אייר התשע"ב
- 10 תגובות
עוה"ד מרדכי אייזנברג
הבחירות לרבנות קרית ביאליק יצרו השבוע כותרות, זאת לאחר שבית המשפט החליט לדחותן למועד אחר.
הדחייה היא למעשה ניצחון, לפחות זמני, של עו"ד מרדכי איזנברג, שהגיש את העתירה כנציגם של 11 גבאים בעיר. בעתירתו ביקש עוה"ד מבית המשפט לדחות את הבחירות "באופן שיתאפשר לבתי כנסת בעיר להתאגד כעמותות ולשלוח נציגים לאסיפה הבוחרת את רב העיר".
בצו על תנאי שהוציא בית המשפט עלו השאלות הבאות: מדוע לא תפנה וועדת הבחירות לבתי הכנסת בעיר בכתב ותיתן בידם שהות להתאגד כעמותות ולהשתתף בהליך הבחירות לרב העיר? מדוע לא ייבחרו נציגי בתי הכנסת לאסיפה הבוחרת תוך התחשבות בייצוג גיאוגרפי ועדתי של כלל תושבי קרית ביאליק, מתפללי בתי הכנסת בעיר? מדוע לא תפרסם וועדת הבחירות ברבים את שמות חברי האסיפה הבוחרת יחד עם הפרסום בדבר קביעת מועד ומקום לבחירת רב העיר?
שאלות נוספות שעלו מן הצו: מדוע לא יקבע ביהמ"ש הנכבד כי ככלל על ועדה לבחירת רב עיר לפרסם את שמות חברי האסיפה הבוחרת יחד עם הפרסום בדבר מועד ומקום הבחירות? ומדוע לא תיפסל החלטת הוועדה בדבר ייצוג שלושת בתי הכנסת באסיפה הבוחרת וזאת בשל השתתפותו בדיון ובהצבעה של חבר ועדת הבחירות מר ליאור טרגן, והימצאותו בחשש ממשי לניגוד עניינים בשל היותו חבר ועד עמותת בית הכנסת 'נחלת אבות'?
בדברי ההסבר כתב עוה"ד איזנברג, כי על פי התקנות, בית כנסת חייב להיות עמותה. כמו כן יש להגשים את תכלית התקנות ולפיהן תיעשה בחירת רב על ידי נציגי ציבור המשקפים מדגם מייצג, אמיתי ונחון של השטח הגיאוגרפי והעדות השונות. ומה באשר למצב בו אין די בתי כנסת שהם עמותות רשומות?
לדעת העותרים על וועדת הבחירות לתת זמן סביר, באופן שיויוני, לכל בתי הכנסת, כך שתהיה להם הזדמנות להתאגד כעמותות.
לדברי עו"ד ישראל פת, המייצג את הנתבע: "הוועדה פנתה לכלל בתי הכנסת באמצעות העיתונות הארצית והמקומית. הוועדה טרחה לפנות לכל בתי הכנסת ואפשרה זמן מספק להתארגנות של כלל בתי הכנסת בעיר", ו"הבחירות עצמם לא נקבעו בחפזון".
לדברי העותרים, "אין לתשובה זו עוגן במציאות. לא פרסום בעתונות ארצית ולא ניתן כלל זמן להתארגנות כעמותות. קיום הליך הבחירות באמצעות עמותות ספורות שאינן מהוות מדגם מייצג כנדרש בתקנות, חוטא לתכלית ולמהות התקנות ומשתווה למצב בו אין בעיר עמותות כלל".
העותרים הוסיפו: "קציבת זמן של כשבועיים וחצי איננה מאפשרת התארגנות בתי הכנסת כעמותות. ברי שעניינה של הוועדה ביצירת מחטף ולא במינהל תקין לפיו הוועדה כפופה לאינטרס הציבורי שהוא בראש ובראשונה קיום בחירות דמוקרטיות תוך ארגונן וייעולן למען אפשר לבתי כנסת רבים להשתתף בהן.
"כך נהגו וועדות בחירות בעבר בבחירות לרבנות העיר אור עקיבא ולרבנות העיר אור יהודה, בה פנתה הועדה במכתבים אישיים לבתי הכנסת בעיר ואיפשרה 45 יום לצורך התארגנות".משרד הדתות: "מדובר בדחייה זמנית"
במשרד הדתות שוללים את הטענות על הסף. לדברי דובר המשרד: "הוועדה המכינה פרסמה קריאה בעיתונות הכתובה ובאמצעות האינטרנט לבתי הכנסת לשגר נציגים מטעמם עבור בחירת רב עיר לק.ביאליק. לצערנו, 3 נציגי בתי הכנסת בחרו שלא להשתתף בבחירה.
"ביהמ"ש הביע הסתייגותו מהתוצאה שלפיה בקרית ביאליק יהיו מיוצגים באסיפה הבוחרת שלושה בתי כנסת באמצעות שמונה נציגים מטעמם, וזאת כאמור, חרף פניית המשרד.
"ביהמ"ש ציין במהלך הדיון, כמו גם בהחלטה, כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר, ורק מסיבה זו היה מקום לדחותה. עם זאת, בשל החשש שלפיו לבתי הכנסת לא יהיה די ייצוג בהליך, החליט ביהמ"ש ליתן צו על תנאי המורה למדינה להשיב לעתירה.
"בשל העובדה שמועד הבחירות נקבע ליום ראשון והדיון עצמו התקיים ביום חמישי עד לשעה 16:00 לא היה מנוס מבחינת ביהמ"ש להוציא צו ביניים ולהורות על דחיית הבחירות, וזאת לא לגופו של עניין אלא רק בשל הנסיבות.
"ביהמ"ש שב והדגיש בהחלטתו כי החלטה זו התקבלה על ידו לא בלב קל. מכל מקום יודגש כי אין מדובר בפסק דין סופי וב'סוף פסוק'. ההליך נדחה באופן זמני עד לקבלת תגובת המדינה".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 10 תגובות