ארה"ב תפצה מאבטח ישראלי שפוטר כי חשף צלבי קרס בקונסוליה
המאבטח כהן פוטר ללא פיצויים לאחר שהגיש תלונה לממונים עליו על צלבי הקרס ועל אי זימון לראיון עבודה • לטענת הקונסוליה, פוטר בגין עבירות משמעת
- ל' ניסן התשע"ב
בתום מאבק משפטי שנמשך 7 שנים, קיבל בימים אלה בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים תביעה של מאבטח ישראלי נגד ממשלת ארה"ב, על כך שפוטר מעבודתו בקונסוליה האמריקנית בירושלים - לאחר שחשף ציור של צלבי קרס בעמדת השמירה של הקונסוליה.
ביה"ד האיזורי חייב את ממשלת ארה"ב לשלם לעובד, איתמר כהן, פיצויים בגין פיטורים ובגין הלנת פיצויי הפיטורים בסך 27,100 שקלים. היא דחתה את טענת הקונסוליה האמריקאית לפיה כהן פוטר בלי קשר לתלונתו, אלא בגלל היותו עובד בעייתי וקבעה כי פיטורי המאבטח נעשו שלא כדין.
ביה"ד ציין כי אמנם התגלו כשלים משמעתיים בהתנהגותו של כהן, אך היא לא השתכנעה מגרסת הקונסוליה ולפיה פוטר אך רק בגין עבירות המשמעת.
מפסק הדין של השופטת דיתה פרוז'ינין, עולה שבנובמבר 2004, כשנה לאחר שהחל כהן לעבוד במאבטח בקונסוליה האמריקנית בירושלים, הוא גילה כי צויירו צלבי קרס בעמדת השמירה והגיש תלונה בעניין לממונים עליו. בהמשך, הוא הגיש תלונה נוספת, בגיו אי זימונו לראיון עבודה עבור תפקיד של עובד מחסן. לטענתו, הקונסוליה העדיפה למסור את התפקיד למועמד מבחוץ - קרוב משפחה של מנהל המחסן. באפריל 2005 הוא פוטר ממקום עבודתו בלא פיצויי פיטורים.
בתביעה שכהן הגיש, באמצעות עוה"ד גיא אופיר ועופר מוסקוביץ, הוא טען כי לאחר שהתלונן על אירוע צלב הקרס והעדפת מקורבים בתחום המינויים בקונסוליה, החלה מסכת התנכלויות כלפיו ונרשמו לא פחות מ-27 תלונות על התנהגותו. הוא פנה למבקר המדינה האמריקני ולבסוף פוטר. מנגד טענה הקונסוליה, באמצעות עו"ד טל רנאל כהן, שהמאבטח פוטר בגלל כשלים בעבודתו ומאחר שהצטברו כלפיו תלונות רבות.
השופטת פרוז'ינין דחתה את עמדת הקונסוליה וקבעה כי "גירסת הנתבעת מעלה תהיות לא מעטות". היא גם דחתה את טענת הקונסוליה לפיה עומדת לה חסינות מפני תשלום פיצויים בגין הלנת פיצויי פיטורים. "ממשלת ארה"ב פעלה במקרה זה ככל מעסיק אחר, לא מתוקף היותה ריבון ולכן לא חלה חסינות על פעולותיה כמעביד", היא קבעה
ביה"ד האיזורי חייב את ממשלת ארה"ב לשלם לעובד, איתמר כהן, פיצויים בגין פיטורים ובגין הלנת פיצויי הפיטורים בסך 27,100 שקלים. היא דחתה את טענת הקונסוליה האמריקאית לפיה כהן פוטר בלי קשר לתלונתו, אלא בגלל היותו עובד בעייתי וקבעה כי פיטורי המאבטח נעשו שלא כדין.
ביה"ד ציין כי אמנם התגלו כשלים משמעתיים בהתנהגותו של כהן, אך היא לא השתכנעה מגרסת הקונסוליה ולפיה פוטר אך רק בגין עבירות המשמעת.
מפסק הדין של השופטת דיתה פרוז'ינין, עולה שבנובמבר 2004, כשנה לאחר שהחל כהן לעבוד במאבטח בקונסוליה האמריקנית בירושלים, הוא גילה כי צויירו צלבי קרס בעמדת השמירה והגיש תלונה בעניין לממונים עליו. בהמשך, הוא הגיש תלונה נוספת, בגיו אי זימונו לראיון עבודה עבור תפקיד של עובד מחסן. לטענתו, הקונסוליה העדיפה למסור את התפקיד למועמד מבחוץ - קרוב משפחה של מנהל המחסן. באפריל 2005 הוא פוטר ממקום עבודתו בלא פיצויי פיטורים.
בתביעה שכהן הגיש, באמצעות עוה"ד גיא אופיר ועופר מוסקוביץ, הוא טען כי לאחר שהתלונן על אירוע צלב הקרס והעדפת מקורבים בתחום המינויים בקונסוליה, החלה מסכת התנכלויות כלפיו ונרשמו לא פחות מ-27 תלונות על התנהגותו. הוא פנה למבקר המדינה האמריקני ולבסוף פוטר. מנגד טענה הקונסוליה, באמצעות עו"ד טל רנאל כהן, שהמאבטח פוטר בגלל כשלים בעבודתו ומאחר שהצטברו כלפיו תלונות רבות.
השופטת פרוז'ינין דחתה את עמדת הקונסוליה וקבעה כי "גירסת הנתבעת מעלה תהיות לא מעטות". היא גם דחתה את טענת הקונסוליה לפיה עומדת לה חסינות מפני תשלום פיצויים בגין הלנת פיצויי פיטורים. "ממשלת ארה"ב פעלה במקרה זה ככל מעסיק אחר, לא מתוקף היותה ריבון ולכן לא חלה חסינות על פעולותיה כמעביד", היא קבעה
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות