כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024
לראשונה מאז שנשרף בשואה ונחרב

תגלית מרגשת בחפירת בית הכנסת הגדול בליטא

לראשונה מאז שנשרף בשואה ונחרב: נחשפו כתובות בעברית בחפירות בית הכנסת הגדול בוילנה שבליטא • החוקרים מזמינים את הציבור להוסיף מידע על דמויות הנזכרות בכתובת בת 200 שנה

תגלית מרגשת בחפירת בית הכנסת הגדול בליטא
התגלית הארכיאולוגית צילום: יוחנן זליגמן

תגלית מרגשת בליטא: לראשונה מאז תחילת פרויקט החפירות לחשיפת בית הכנסת הגדול של וילנה אשר שנשרף בשואה ונהרס ע"י הסובייטים, נחשפו במקום כתובות בשפה העברית.

לדברי החוקרים, ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות ויוסטינאס ראקאס מחברת החפירות הליטאית, אשר מנהלים בליטא חפירות מדי קיץ ב-4 השנים האחרונות, "הכתובת הגדולה והמשמעותית, מ-1796, משלבת ביטויים מספר בראשית ומספר תהילים, והיא היתה חלק משולחן אבן לקריאת התורה אשר ניצב על הבימה המפוארת של בית הכנסת בוילנה.

השולחן נתרם - ע"פ הכתוב, על ידי שני אחים – ר' אליעזר ור' שמואל, לזכרם של אמם, שרה, ושל אביהם, ר' חיים. מהכתובת עולה כי ר' חיים עלה מליטא לארץ, השתקע בטבריה, ונפטר בירושלים. משולחן זה הקריאו את התורה במשך כ-200 שנה, עד לשריפת בית הכנסת ולחורבנו הסופי בידי הסובייטים, לפני 70 שנה.

כך נכתב בכתובת, שנקראה יחד עם ד"ר ולדימיר לוין מהאוניברסיטה העברית בירושלים: "לפרט 'תעלנו' (שנת 1796) בשמחה לארצנו. נדבו ר' אליעזר ור' שמואל בני ר' חיים שחי בטבריא תוב"ב וחי"ש תמת שרה אב"ר שבתי ד' אדר, ולירושלים 'מבשר' (שנת 1782) אתן, וא"ר חיים ב"ר חיים מת שם ז' ניסן, אתה 'תקום' (שנת 1786) תרחם ציון".

אחד הממצאים שהתגלו בחפירות. צילום: רשות העתיקות

לדברי החוקרים, "משפטים קצרים אלה, מצביעים על הקשר העמוק בין קהילת ליטא לבין ארץ הקודש, שהתקיים מאז ימי הגאון מווילנה ועד ימינו. מבירור ראשוני שערכנו עולה, כי המשפחה התורמת היתה מהמשפחות הרבניות המובילות בליטא בתחילת המאה ה-18. 

דרישת שלום אישית נוספת, התגלתה בדמות לוחית מושב כסאו של מנהל אגודת 'צדקה גדולה', האגודה שניהלה את בית הכנסת הגדול בוילנה מסוף המאה ה-18 ועד 1931"אלה התגליות שמרגשות אותנו במיוחד: חפצים אישיים שמספקים חיבור ישיר לאנשים, למי שהתפללו כאן. זה מיד מצית את הדמיון", אומרים החוקרים.

החפירה השנה, בהשתתפות צוות של חופרים ישראליים, ליטאיים ובינלאומיים, חשפו חלקים נרחבים של בימת בית הכנסת המפוארת.  הבימה, שהתנשאה לגובה של שתי קומות, נבנתה במאה ה-18, באמצעות תרומה מהנדבן היהודי הידוע - היסו"ד. הבימה המעוטרת, אשר תועדה בצילומים מתחילת המאה ה-20, היתה מבנה דו-קומתי בין ארבעה עמודים מפוארים שתמכו בתקרה.

השנה התגלו חלקים מעמודים אלה, וחזית הבימה ממנה הקריא החזן את התורה לקהל במשך 300 שנה. גילוי מעניין הייתה רצפת הבימה, שהיתה צבעונית ומהודרת. כמו-כן, התגלה מרתף מתחת לבימה, שאף הוא לא היה מוכר לחוקרים. בנוסף, במהלך החפירה התגלו גם ספר תפילה ששרד את השואה, מאות מטבעות מהמאות ה16- עד ה-20 וכפתורים של צבא נפוליאון, שעבר בוילנה בדרכו לתבוסה במוסקבה, בשנת 1812.

החוקרים מוסיפים, כי "גילוי בסיס עמודי בית הכנסת, החלקים המרכזיים של הבימה והכתובות, מעידים על הפוטנציאל הגלום בהמשך החפירה באתר ועל האפשרות המרגשת להציג את שרידי בית הכנסת הגדול בווילנה וחצר בית הכנסת (השולהוף) בעתיד, לציבור המקומי והבינלאומי".

תגלית בית הכנסת הגדול בוילנה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}