ייצוגית ב-3.8 מיליארד שקל נגד פסגות: מסתירה כספי עמיתים שנפטרו
7 שנים אחרי שנפטרה אמה, גילתה התובעת במקרה כי בחשבונה 150 אלף שקל • כעת היא טוענת: "בפעולות יזומות מקשה פסגות על הפונים לקבל מידע בסיסי אודות חשבונו של העמית שנפטר"
- כ"ג ניסן התשע"ב
בית קברות
בקשה לתביעה ייצוגית בסך 3.8 מיליארד שקל הוגשה נגד חברת פסגות, בטענה שקופת הגמל והפנסיה לא עושה מאמץ סביר לאתר מוטבים ויורשים של עמיתים שנפטרו, כדי שיוכל לקבל את כספו של המנוח. לטענת התובעת המייצגת, לילי לוי, "במקום להשתדל לאתר בעלי זכויות ולנסות ליידעם בנוגע לכספי העמית שנפטר, כמצווה עליה, עושה פסגות בדיוק את ההיפך, ובפעולות יזומות ואקטיביות, מנתקת קשר, מניחה חסמים ומקשה על הפונים לקבל מידע בסיסי אודות חשבונו של העמית שנפטר".
התובעת מלינה עוד כי "פסגות בחרה להפסיק כליל משלוח דיווחים בנושאים מהותיים בעניינם של עמיתים שנפטרו ושל אלו שניתק עמם הקשר, העלתה דמי הניהול בהיחבא וגבתה אותם בניגוד לחוק, שללה גישה לחשבונות באינטרנט, ולא פחות חמור - תיכנתה את הנתב הטלפוני של מוקד השירות שהקימה באופן שהופך כל בירור טלפוני הנוגע לחשבונו של עמית שנפטר למשימה מסובכת שדומה יותר למשחקי מזל מאשר לבדיקת נתונים פשוטה".
התובעת, המיוצגת על ידי עוה"ד אבי סטוקהולם-כהן ממשרד שלו, סטוקהולם-כהן ושות', מצהירה כי מטרת תביעתה היא "להביא למיגור נוהל מוכר ומושרש בפסגות שמקורו במדיניות פסולה, אשר דוגלת בהסתרה מכוונת של כספים ופיקדונות של עמיתים ובעלי זכויות, אשר עקב פטירתם וכן מסיבות שונות אינם מודעים כלל לקיומם". כספי עמיתים אלו, שקיומם בפועל מוסתר מבעליהם ומן הזכאים לקבלם, מנוהלים על ידי המשיבה, בתור נאמן, ללא מפרע לצורך הפקת רווחים על חשבון ציבור החוסכים.
מבחינת פסגות, נטען בתביעה כי "קשר השתיקה לגבי כספים המוחזקים על ידה, הוא בבחינת מצב רצוי, בגדר שיטה מסחרית ומפתח ליצירת רווחים הנאמדים במיליונים רבים".
לשיטת התובעת, פסגות מפרה את חובת הנאמנות המוטלת עליה, ואת חוק החוזים, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, חוק האפוטרופוס הכללי, פקודת הנזיקין ועוד.
התובעת מבקשת כי בית המשפט יוציא צו המחייב את פסגות לפנות מיידית למרשם האוכלוסין ולאמת את פרטי הזיהוי הבסיסיים של העמיתים והמוטבים שבניהולה, ובהם כאלה שנותק עמם הקשר. בנוסף, היא מבקשת לחייב את החברה לדווח לממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר על כל המידע הנוגע לעמיתים לא פעילים בקופות הגמל ועל נתוני חשבונות רדומים. התובעת דורשת עוד מבית המשפט שיורה לפסגות להודיע למוטבים שזהותם ידועה לבית ההשקעות כי קיים חשבון על שם עמית שנפטר.
לוי טוענת כי רק בחלוף שבע שנים ממועד פטירת אמה נודע לה בדרך מקרה כי לאמה היה חשבון בקופת הגמל גדיש, שבה היתה לוי מוטבה במקרה של מות אמה. גדיש נמכרה ב-2008 לפסגות.
לוי מפרטת את ניסיונותיה הרבים לאמת מול פסגות את קיומו של החשבון. לטענתה, לאחר שהצליחה לברר מידע אודות החשבון התברר לה שמצויים בו כ-150 אלף שקל, ומזה זמן רב גובה פסגות דמי ניהול בשיעור של 1.6%, כמעט כפול מזה שנגבה מחשבונה בטרם שונה תקנון הקרן. התובעת מתארת מסכת התכתבויות וטלפונים ארוכה עם נציגי פסגות ומציינת כי היא ממחישה את ה"קושי הגדול בקבלת מידע בסיסי מהחברה בנוגע לאופן ניהולה את החשבונות של עמיתים שנפטרו".
מפסגות נמסר בתגובה כי "כתב התביעה טרם התקבל. נוכל להגיב רק לאחר שנקבל ונלמד אותו".
התובעת מלינה עוד כי "פסגות בחרה להפסיק כליל משלוח דיווחים בנושאים מהותיים בעניינם של עמיתים שנפטרו ושל אלו שניתק עמם הקשר, העלתה דמי הניהול בהיחבא וגבתה אותם בניגוד לחוק, שללה גישה לחשבונות באינטרנט, ולא פחות חמור - תיכנתה את הנתב הטלפוני של מוקד השירות שהקימה באופן שהופך כל בירור טלפוני הנוגע לחשבונו של עמית שנפטר למשימה מסובכת שדומה יותר למשחקי מזל מאשר לבדיקת נתונים פשוטה".
התובעת, המיוצגת על ידי עוה"ד אבי סטוקהולם-כהן ממשרד שלו, סטוקהולם-כהן ושות', מצהירה כי מטרת תביעתה היא "להביא למיגור נוהל מוכר ומושרש בפסגות שמקורו במדיניות פסולה, אשר דוגלת בהסתרה מכוונת של כספים ופיקדונות של עמיתים ובעלי זכויות, אשר עקב פטירתם וכן מסיבות שונות אינם מודעים כלל לקיומם". כספי עמיתים אלו, שקיומם בפועל מוסתר מבעליהם ומן הזכאים לקבלם, מנוהלים על ידי המשיבה, בתור נאמן, ללא מפרע לצורך הפקת רווחים על חשבון ציבור החוסכים.
מבחינת פסגות, נטען בתביעה כי "קשר השתיקה לגבי כספים המוחזקים על ידה, הוא בבחינת מצב רצוי, בגדר שיטה מסחרית ומפתח ליצירת רווחים הנאמדים במיליונים רבים".
לשיטת התובעת, פסגות מפרה את חובת הנאמנות המוטלת עליה, ואת חוק החוזים, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, חוק האפוטרופוס הכללי, פקודת הנזיקין ועוד.
התובעת מבקשת כי בית המשפט יוציא צו המחייב את פסגות לפנות מיידית למרשם האוכלוסין ולאמת את פרטי הזיהוי הבסיסיים של העמיתים והמוטבים שבניהולה, ובהם כאלה שנותק עמם הקשר. בנוסף, היא מבקשת לחייב את החברה לדווח לממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר על כל המידע הנוגע לעמיתים לא פעילים בקופות הגמל ועל נתוני חשבונות רדומים. התובעת דורשת עוד מבית המשפט שיורה לפסגות להודיע למוטבים שזהותם ידועה לבית ההשקעות כי קיים חשבון על שם עמית שנפטר.
לוי טוענת כי רק בחלוף שבע שנים ממועד פטירת אמה נודע לה בדרך מקרה כי לאמה היה חשבון בקופת הגמל גדיש, שבה היתה לוי מוטבה במקרה של מות אמה. גדיש נמכרה ב-2008 לפסגות.
לוי מפרטת את ניסיונותיה הרבים לאמת מול פסגות את קיומו של החשבון. לטענתה, לאחר שהצליחה לברר מידע אודות החשבון התברר לה שמצויים בו כ-150 אלף שקל, ומזה זמן רב גובה פסגות דמי ניהול בשיעור של 1.6%, כמעט כפול מזה שנגבה מחשבונה בטרם שונה תקנון הקרן. התובעת מתארת מסכת התכתבויות וטלפונים ארוכה עם נציגי פסגות ומציינת כי היא ממחישה את ה"קושי הגדול בקבלת מידע בסיסי מהחברה בנוגע לאופן ניהולה את החשבונות של עמיתים שנפטרו".
מפסגות נמסר בתגובה כי "כתב התביעה טרם התקבל. נוכל להגיב רק לאחר שנקבל ונלמד אותו".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות