סערה • גדולי ישראל במכתב חריף נגד 'פרויקט הכותל' החדש • חשיפה בלעדית

גדולי ישראל יצאו הערב (ב) במכתבים חריפים נגד מגמה המוגדרת בפיהם כמסוכנת, לשינוי של כל איזור רחבת הכותל המערבי. בין עיקרי התכנית, שכבר אושרה בוועדות התכנון העירוניות והממשלתיות - הקמת פרויקט ברחבה חדשה, שתיבנה מתחת לרחבה המשמשת כיום את המתפללים, ויכלול בניין ענק-מימדים בשם 'בית הליבה', שיוקם על שליש מרחבת הכותל.

גדולי ישראל הורו גם להקים ועדת רבנים שתפקח על הנעשה בתחומי הרחבה ועל כל תוכנית בניה אפשרית במקום. מן הראוי לציין, כי הגראי"ל שטיינמן והגר"ש וואזנר, שחתמו על המכתב, ציינו כי ברצונם להיכנס לעובי הקורה באמצעות ועדת הרבנים שתקום, ועל כן ביקשו לעת עתה שלא לפרסם את חתימתם.

לפי מידע שהגיע ל'בחדרי חרדים', רב הכותל, הרב שמואל רבינוביץ', ביקר היום בביתו של הגראי"ל וחתם כי הוא מקבל את מרותה של ועדת הרבנים שתוקם על-ידי הגראי"ל ואת כל החלטותיה, כאשר שום דבר לא יבוצע ללא הסכמתה ואישורה.

יום חמישי הקרוב, י"ג בניסן, אמור להיות תאריך משמעותי באשר לעתידה של רחבת הכותל המערבי: אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, עלולים עולי הרגל הרבים הצפויים להגיע ולהתפלל במקום, להיתקל בבעיה קשה של צפיפות חסרת-תקדים. מבנה ענק מתוכנן לקום ברחבה, מבנה שיתפוס על פי התכנון בין שליש לרבע משטח הרחבה הכולל.

מדובר בתכנית לבניית בניין גבוה, שיתנשא לגובה של כמה קומות, בין השאר יכלול המבנה כמה לשכות, אולם הרצאות, כתות לימוד וחדרי שירות לעובדי הכותל ולבאים בשעריו. הבניין אמור לקום על חורבותיהן של תחנת המשטרה שהוסטה לפני זמן רב מהרחבה לטובת מקום צדדי יותר, ועל מקומה של הלשכה הקטנה של משרד הדתות שאף היא הוסטה למקום מרוחק יותר, בצידה הצפוני של הרחבה, אך בנוסף לזאת ידרוש הבניין סיפוח של שטח נוסף מהרחבה.

תכנית הבנייה הזו, שזכתה לשם 'בית הליבה', על שם מיקומה, ליד שרידי הקרדו (הלב) הרומאי, עברה כבר את כל הליכי התכנון, ואושרה בכל הדרגים השונים ובוועדות לתכנון ובנייה המקומיות והמחוזיות. התכנית הופקדה כבר לפני כחודשיים, בכדי שכל המעוניין בדבר יכול להגיש אליה התנגדויות, שהמועד האחרון להגשתן יחול ביום חמישי השבוע.

אין מקום? בואו נצמצם יותר

השטח עליו מדובר עצום בגודלו, כ-1440 מ"ר מתוך שטח כולל של 5400 מ"ר של רחבת הכותל עצמה. למעשה, מדובר בנגיסה של נתח מהרחבה, כך שהבניין יוקם על שליש מגודלה הכולל. לא קשה לדמיין את משמעותה הגורלית של התכנית הזו, אם וכאשר תצא אל הפועל: דוחק עצום ברחבה, שגם כיום אינה מרווחת במיוחד, זאת בשל הפקעת שטח גדול מעזרת הנשים לטובת גשר המוגרבים שעדיין לא נהרס.

מן הראוי להוסיף ולציין, כי לפני כשנתיים כתב ראש מרחב דוד במשטרה, אבי רואיף, חוות דעת מקצועית, לפיה רחבת הכותל מסוכנת לציבור במיוחד באירועים המוניים. חוות הדעת הזו אומצה גם על ידי רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ, שאף פנה בעבר למפקדי משטרת ירושלים והתריע על הצפיפות הקשה, שעלולה לעלות בחיי אדם אם יווצר צורך לפנות את הרחבה במהירות המירבית, בשל העדר של פתחי מילוט מספיקים. המשטרה הגיבה, כי כרגע אין לה כל דרך לפתור את הבעיה, שהרי לא יעלה על הדעת להגביל את כניסת המתפללים לכותל.

מאידך גיסא, מציינים תומכי התוכנית כי אדרבה, משטרת ישראל הביעה את תמיכתה בתוכנית בכל הוועדות הנדרשות, כולל הופעה של מפקד מחוז ירושלים ניסו שחם ומפקד העיר העתיקה הקודם אבי רויף בפני הוועדה, משום שהתוכנית תסייע לנושא המילוט ותפתור חלק ניכר מהבעיה.

המתנגדים לתכנית מציינים עוד בעיה: התכנית אושרה בפרק זמן קצר למדי, כאשר דגם התכנית הופקד למשך חודשיים בלבד, לצורך מתן אפשרות להגשת התנגדויות. לשם השוואה, תכנית ספדי בה תוכננו שינויים מרחיקי לכת בכל האזור שמסביב לכותל המערבי, הוצגה במוזיאון ישראל למשך כשנתיים. בזמן זה צברה תוגנית ספדי למעלה מעשרת אלפים התנגדויות, ובסופו של דבר ניצחו המתנגדים הרבים את התכנית ומהנדסה, והיא ירדה מן הפרק.

הוואקף המוסלמי התעורר אף הוא כששמע על המבנה החדש שאמור להבנות בדיוק מול המסגדים, למרות שאין מדובר בקרקע הנמצאת במתחם הר הבית, התנגד הוואקף נחרצות להקמת המבנה, כחלק מההתנגדות לתכנית הכוללנית, שמשמעותה חפירה מתחת לרחבת הכותל. בנוסף, ארכיאולוגים בכירים הביעו חשש שהמבנה יפגע אנושות בשרידים הארכיאולוגים המצויים במקום, בנוסף, הארכיאולוגים המתנגדים לתוכנית טוענים כי התוכנית המדוברת לא תספק את צרכי התיירות ולא תהפוך את המקום לאתר תיירותי כפי שהם מעוניינים. ארגוני הירוקים הביעו אף הם התנגדות חריפה לתכנית, לאו דווקא בשל פגיעה בנוף או בסביבה, אלא במפתיע בשל הטענה כי התכנית פוגעת בצביונו הרוחני של המקום.

"ההתנגדות שלנו היתה ללא קשר לנושא הסביבתי", אומר אברהם שקד, רכז רשות שמורות הטבע בהרי יהודה ב'חברה להגנת הטבע' ונציג הארגונים הסביבתיים בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. "יש בעיה עקרונית בעובדה, שהדברים במקום המקודש ביותר לעם בישראל ולמעשה לציבור היהודי בעולם כולו נקבעים על פי 'רשימת מכולת' של אדם אחד. בזמנו, הגשנו התנגדות לתכנית הבנייה הראשונה שקודמה על ידי מורשת הכותל שנקראה בשם 'בית שטראוס', מאחר שהיא גזלה מהרחבה, הצפופה בלאו הכי, מאות מטרים שלא לצורך.

"היושרה הפנימית שלי לא נתנה לי להסכים לכך שאותם גורמים יעשו במקום הציבורי היקר לעם היהודי, מבחינה רוחנית, כטוב בעיניהם, ללא תכנון בראיה כוללת של המקום, ובהתחשבות בצרכיו האמיתיים של הציבור הרחב, במקום לדאוג לקידום אינטרס של איש זה או אחר. מעבר להערכתי לפעילותם החינוכית, לדעתי אין צורך להחרים שטח גדול כל כך לשם הקמת מבנים שאפשר בקלות למצוא להם מקום מחוץ לרחבה".

"לשם מה יש צורך בשמונה לשכות מפוארות"? תוהה אחד המתנגדים הרבים לתכנית. "האם לא די בלשכה אחת שתקבל את האורחים הבאים לכותל? מדוע יש צורך בכל כך הרבה חדרי מלתחה לעובדים? האם נגרע מהם דבר מה בעשרות השנים האחרונות, שלא היה במקום אפילו חדר אחד כזה? ובכלל, מה יעשו במבנה בן חמש קומות? לא מדובר על הקמת ישיבה או בית מדרש. המקום ישמש מן הסתם לפעילות חולין כלשהי וימשוך אולי קבוצות רבות של אנשים שאין בינם לבין תפילה במקום הקדוש לעם היהודי כל קשר שהוא".

"אם רוצים דווקא ללמד על מורשת הכותל, אפשר להכשיר כתות לימוד בחללים הרבים שנמצאים במנהרות הכותל, או לשכור לשם כך חדרים מישיבת 'פורת יוסף' או מהבנין הגדול והחדש של 'אש התורה' הסמוכים ונראים לרחבה".

המתנגדים מציינים גם כי המשטרה הציעה חלופות אפשריות במידה ויש אכן צורך בכיתות לימוד, ניתן להקימן או במנהרות הכותל או בחניון 'גבעתי' על יד שער האשפות. גם לגבי המלתחות הוצעה אופציה חלופית למקמן בבתים הסמוכים לכותל בשטחו של הרובע היהודי.

גדולי ישראל מתערבים:

ראוי לציין כי רבים מגדולי ישראל התריעו נגד התכנית הזו בשל הנימוקים הללו. בד"ץ העדה החרדית, בראשותם של גאב"ד העדה הגרי"ט וייס והראב"ד הגר"מ שטרנבוך, היה הראשון שנזעק והוציא מכתב מיוחד נגד הפרויקט המתוכנן, לדברי חברי הבד"ץ:

"בא לפנינו זעקת בני ישראל בעניין רחבת הכותל המערבי, שרוצים לעשות שינויים גדולים. והובאה לפנינו התכנית לשינויים במקום. הננו להודיע שצריך להתנגד לזה בכל הכח וכל מי שיש ביכולתו מחויב למנוע ולמחות על כך. וכל שכן שאסור לסייע בידם וכל זה לבד מהפריצות שיש שם כיום. והפורס סוכת שלום יפרוס סוכת שלומו עלינו ועל כל עמי ועל ירושלים בביאת גוא"צ בב"א".

גם הגאון רבי יהודה סילמן כתב מכתב חריף, בו הוא תמה, בנוסף למחאה, כיצד עלה על דעת מאן דהו לנגוע ברחבה בלי לשאול לפני כן את דעת גדולי ישראל, הגר"י סילמן מבקש במכתבו להקים ועדת רבנים מכל החוגים שיבדקו כל שינוי שעומדים לעשות במקום. למכתב זה הצטרפו הגר"ח קנייבסקי, בניו של הגרי"ש אלישיב: הגאונים רבי בנימין, רבי משה ורבי אברהם, וכן הגאון רבי עזריאל אוירבעך. כאמור, הוועדה כנראה תוקם בקרוב.

מכתבם של גדולי ישראל בנושא מתפרסם בלעדית וראשונית ב'בחדרי חרדים'.

חבר המועצה: "לא כל נושא מקצועי צריך להגיע לגדולי ישראל"

הרב יוסי דייטש, חבר מועצת העיר שתמך בתוכנית, מציג את גישתו: "אין כל שחר לטענה שמדובר בהפקעה של חלק מהרחבה לטובת המבנה החדש", הוא טוען. "המקום הזה לא היה מעולם חלק מהרחבה. הוא שימש בנקודת משטרה, ולאחר מכן כשטח ארכיאולוגי. גם אם תבוטל התכנית, הוא לא יסופח לרחבה בשל הממצאים שנתגלו בו. למען האמת, המבנה דווקא אמור להקל על הבאים לכותל ולהוסיף שטח לרחבה, בשל העובדה שיהיו שם מאות מקומות על הגג, עליהם יוכלו לעמוד הבאים לכותל מהרובע ולצפות על הכותל".

• ובכל זאת, רוב הבאים לכותל מגיעים דרך שער האשפות ולא מהרובע, מה גם שרובם מעוניינים להתקדם לכיוון הכותל, ולא להישאר בתצפית?

"תכנית הבנייה היא הדרך היחידה לאפשר ליותר אנשים להיכנס לשטח הרחבה, בשל העובדה שאי אפשר לספח אותו לרחבה בשל הממצאים הארכיאולוגים שמתפרסים על קומה וחצי. אין הבדל בין בנייה של קומה אחת או חמש קומות. מה גם, שמדובר במבנה שלא רק שיגזול מהמתפללים, אלא יקל עליהם מאוד. יהיו שם חדרי שירותים שימשמשו את הציבור שגם כיום סובל ממצוקה קשה בנושא. כל המבקשים לערוך בר מצוות ואירועים יוכלו להניח שם חפצים, או סתם כך לאכול ולשתות. לא לקחנו משהו מהציבור, אלא דווקא פעלנו למענו".

• ואיזה רווח יש לציבור משמונה לשכות מפוארות ומחדרי מלתחה?

"אף אחד לא קבע שיהיו שם שמונה לשכות. תהיה לשכה אחת של רב הכותל. חדרי המלתחה נחוצים לעובדי המקום ולכל אלו שרוצים להתארגן לקראת בר מצווה".

• אחת מטענות המתנגדים היא שהתכנית אושרה במחטף, עם זמן מועט להתנגדויות ולא רבים שמעו עליה?

"מזה מספר חודשים הדברים הובאו לידיעת הציבור בתקשורת הכתובה והמשודרת. כל מי שחפץ להגיש התנגדות שמע על כך".

• כשלוחא דרבנן, האם הבאתם את הדברים להכרעתם של גדולי ישראל, בפרט לאור העובדה שמדובר במקום הקדוש ביותר לעם היהודי?

"לא כל הצבעה בנושא מקצועי צריך להגיע לגדולי ישראל. אנחנו סמכנו על הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי שהוא שליחם הישיר של גדולי ישראל, שבוודאי התייעץ עימם לפני המהלך".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!