לינור מציגה: זהו ההבדל בין יאכנע לקלפטע

הפובליציסטית ושדרנית הרדיו, עירית לינור, פרסמה פוסט בדף הפייסבוק הפרטי שלה, בו היא משתפת בדרכה היצירתית את דעתה בסיפור התביעה של 'קולך' נגד רדיו קול ברמה, זאת בעקבות צעד המחאה בו נקטו ברדיו, והעבירו חלק מהתשלום שנדרשו, במטבעות של 10 אגורות.

וכך כותבת לינור:

"היום נלמד על ההבדל בין צדק לרשע ומה שיותר מעניין: על ההבדל בין יאכנע לקלפטע.

תחנת הרדיו החרדית "קול ברמה" מתמודדת זה כמה שנים עם ארגון הצדק הנשגב "קולך - פורום נשים דתיות", שתבעו אותה תביעת ייצוגית על הסך הצנוע של 104 מיליון ש"ח בשל הדרת נשים מהשידורים בין השנים 2009-2011. אמנם, עד שהוגשה התביעה כבר שידרו נשים בתחנה, ומי אני שאתקומם על הסכום שאמור לייצג את הנזק שנגרם לנשים לנוכח תחנה פרטית קטנה, אחת מבין כ-30 תחנות ישראליות, שברובן אפשר לשמוע נשים טוחנות את השכל מכאן ועד להודעה חדשה, כולל את כותבת שורות אלה.

אומר רק לשם ההמחשה, כי אחת מתביעות הנזיקין הגדולות של שנת 2018 אם לא הגדולה ביותר, היתה כנגד יבואנית מכוניות פורד, שבתיבות ההילוכים שלהן התגלו תקלות חוזרות ונשנות. לטובת הניזוקים נפסקו 70 מיליון ש"ח, אבל ברור שרגשות נשיים שווים הרבה יותר מתקלה חוזרת ונשנית בתיבת הילוכים של רכב חדש שקנית בעצמך במו כספך.

ארגון "קולך" נתקל בקשיים בבואו לגייס נפגעות מהדרת הנשים של קול ברמה, בעיקר לאחר שהרשות השניה לרדיו ולטלוויזיה (על תפקיד הרשות כגננת ומנגנון כפייה לא ארחיב עכשיו) קבעה שהתחנה עמדה בדרישות ואין היא מדירה נשים. בכל זאת, בשנת 2012 ערך "קולך" סקר בקרב 500 נשים שמגדירות את עצמן חרדיות, דתיות ומסורתיות. הן נשאלו שלוש שאלות. האחת מהן: "מהי בעיני נשים המגדירות עצמן כחרדיות, דתיות וכמסורתיות מידת הפגיעה בנשים ברדיו קול ברמה עקב אי העלאת נשים לשידור?" - שאלה טובה, שנשאלה אחרי שב"קול ברמה" כבר היו שדרניות. כיוון שעל פי התוצאות 31% "מסכימות במידה רבה ורבה מאד כי ציבור הנשים בכללותו נפגע משום שלא נותנים לנשים לדבר ברדיו" - יצאה התביעה הייצוגית לדרך, כשהארגון חמוש בעורך דין מומחה לתביעות ייצוגיות.

במהלך המשפט הציעו אנשי "קול ברמה" להקים קרן של מיליון וחצי ש"ח לקידום נשים חרדיות. "קולך" התנגדו. יש שיגידו: בשל רדיפת צדק, ויש שיגידו: איך נוותר על פסק דין מרהיב שיציג באור מרהיב את מאבקנו הצודק נגד הדרת נשים על ידי חרדים חשוכים? וכך, המשפט יצא לדרך ובנובמבר השנה פסק בית המשפט המחוזי בירושלים ל"קולך", מגנת הנשים החרדיות והצדק הקוסמי, פיצוי על סך מיליון ש"ח.

הסכום לא התקבל על דעת ארגון לוחמות הצדק. אמנם, אותן נסקרות ייצגו נאמנה 60,000 נפגעות הדרה, אך רק שתיים התייצבו לעדות. האחת - אסתי שושן, פעילה חרדית פמיניסטית, מקימת הארגון "לא נבחרות לא בוחרות" (ואם תהיתם לגבי הקשר בין הארגון לבית הקרן החדשה - ברור שהוא קיים) העדה השנייה היא נחמה (דידי) שור. לאחר ש"קולך" החליטו לערער על גובה הפיצוי ולדרוש 17 מיליון ש"ח ועוד 2.5 מיליון שכר טירחה, נקף אותה מצפונה, והיא כתבה לאסף פינק, עורך הדין של "קולך" מכתב שבו כתבה בין היתר:

"באופן כללי, גם בעת ההיא לא הייתי שלמה עם עצמי לגבי הטקטיקה של כפיה דרך בית המשפט, אולם עשיתי זאת בכל זאת כיון שהיה חשוב לי להשמיע שהשתקת נשים היא פגיעה ואיננו מוכנות שישתמשו בהדרת נשים ככלי שיווק ומיתוג לעסקים חדשים כחרדיים יותר. אינני חוזרת בי מעמדתי זו.

אולם: כיום, שנתיים אחרי, אני רואה עד כמה תחנת הרדיו מוסיפה לשלב נשים עוד ועוד, כשדרניות, ולא רק כמאזינות שיכולות לעלות לשידור. וכיוון שהמצב השתנה כל כך, אינני סבורה שראוי להשית עונש כה גדול על מעשה שהיה בעבר, כשהעונש עלול להשתיק את התחנה כליל ואז לא תהיה במה

כלל, לא לנשים חרדיות ולא לגברים חרדים, ובפרט לספרדים שאין להם במה אחרת. (...) לפיכך, אני לא רואה מקום לדווקנות של הענשה ופגיעה במי שכבר אינו חוטא, (...) מדובר בפגיעה בלתי מידתית עבור כפיית שוויון, באופן שהוא עצמו פגיעה. לא מתקנים עוול בעוול נוסף, בפרט שהעוול המדובר תוקן זה מכבר".

הנסיגה של מחצית מעוד התביעה אמנם לא מנעה מ"קולך" מלהגיש את הערעור לעליון, אך שם נתקלו עדת הקדושות בשופטים שחשדו כי הערעור על גובה הסכום נועד בעיקר כדי להגדיל את שכר טירחת עורך הדין, גם אם נשות "קולך" טענו בצדיקות אופיינית, שמטרתן להרתיע תחנות אחרות. "נדמה לי שהרצון שהפיצוי יהיה גבוה בהרבה לפי החישובים שלכם יפגע בהישג שהשיגה תובענה זו", קבעה השופטת ענת ברון. "ההישג היה להשמיע קול נשי בתחנת הרדיו. לא פעם בטיעונים שלכם אתם אומרים 'לא נורא אם התחנה תיפגע כלכלית ותפסיק לשדר'. מיליון שקלים זה הרבה כסף לתחנה מן הסוג הזה". אני חולקת על השופטת ברון, כיוון שאם תחנת רדיו פרטית תיסגר בגלל רדיפה פוליטית נחושה כל כך - בשל עוול נוראי של הדרה שכבר תוקן - אז לזה אני קוראת הרתעה.

אנשי קול ברמה המיואשים, קיבלו את פסק הדין, וביאושם, שילמו חלק מהפיצוי, 30,000 ש"ח, במטבעות של עשר אגורות. נשות קולך לא היססו והגישו גם על זה ערעור לבית המשפט העליון. בנוסף, הן מאיימות בהמשך התביעות. הכול מתוך רדיפת צדק, כן? פעם לא היתה אישה בפאנל פורים, ופעם לא היתה אישה בפאנל בחירות. הכול הכול הכול כואב לקולך. בעיקר חופש הביטוי וחופש העיסוק.

סיפור ההתעללות ב"קול ברמה" נגע ללבי ובתכנית הרדיו שלי בגל"צ, "המילה האחרונה", כיניתי את קולך "ארגון יאכנע-קלפטעס". ופה טעיתי טעות קשה. שהרי היאכנע היא בסך הכול נודניקית משעממת וחסרת טאקט, שבמקרה הגרוע כל נזקה יסתכם בכך שתעיר לרווקה אנושה בת 40 "למה לא התחתנת כבר". ליאכנע אין כוונה רעה. היא פשוט קטנת נפש ודבילית.

אבל מה שעושות בנות "קולך" ל"קול ברמה" - הו, זו כבר טריטוריה אחרת. טריטוריה שכולה רשע, ממלכת הקלפטעס".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!