אוניברסיטת תל אביב מציגה: תוכנית בוטיק 'מובילים' לבוגרי החינוך החרדי

כבר ארבע שנים וחצי היא קיימת, תוכנית "מובילים" לבוגרי החינוך החרדי באוניברסיטת תל אביב. היא החלה בפקולטה למשפטים, ואומצה כעבור שנתיים על ידי הנהלת האוניברסיטה, לפקולטות נוספות.

התוכנית המיוחדת מיועדת לאנשים שגדלו בחינוך חרדי, כדי לעזור להם להתקבל לאוניברסיטת תל אביב, שידועה כמוסד האקדמי הטוב ביותר בארץ.

גליה גבעולי, יוזמת התוכנית ומי שעומדת מאחוריה ומלווה אותה לאורך השנים, מסבירה: "יש לנו עניין לסייע בתנאים מותאמים, מתוך הבנה שסטודנטים המגיעים ממגזר חרדי, בני ישיבות, למדו תורה ולכן צריכים תוך שנה להשלים פערים. אנחנו לוקחים בחשבון שזה לא קל. גם אצל הבנות יש צורך להשלים ידע, לאחר מבחני החוץ שהן עושות, וצריכות להשלים לבגרות מלאה. יחד עם ההתאמה של התנאים, חשוב לנו לקחת סטודנטים מתאימים שלא ינשרו במהלך הדרך, אנשים שיש להם מוטיבציה מאוד גדולה להצליח. תנאי הקבלה לא קלים, ויש לעבור כברת דרך כדי ללמוד במוסד איכותי, כדי לצאת החוצה עם תעודה בעלת ערך לשוק העבודה".

פרמטרים שונים – תוצאה זהה: מנסים להתגמש אם כי לא להתפשר

את תוכנית הליווי, הגתה, כאמור, גליה גבעולי, שהגיעה מדוקטורט שחקר את החברה החרדית. "תמיד עניינה אותי התקרבות בין המגזרים, מה מניע אותו, מה חשוב לו, ודרך התקרבות אפשר להבין מה חשוב ואיך אפשר לחיות יחד", כך מסבירה גבעולי. "התחלתי במשפטים, ראיתי שאין חרדים, פניתי לדיקן הפקולטה דאז, פרופ' רון חריס, והצעתי את התוכנית והיום היא בכל האוניברסיטה".

ואכן, עד הפניה של גבעולי, כמעט לא היו חרדים בכל האוניברסיטה. כשראתה שאין חרדים, יזמה את התוכנית שהתבררה כהצלחה גדולה. כיום יש בתוכנית מאה סטודנטים בוגרי החינוך החרדי. רקטור האוניברסיטה, פרופ' ירון עוז, סגן הרקטור פרופ' איל זיסר, סמנכ"ל השיווק מר אהוד אור ודיקנית הסטודנטים פרופ' טובה מוסט הבינו את חשיבות קבלת סטודנטים וסטודנטיות חרדיות לאוניברסיטת תל אביב ופעלו יחד להקמת תוכנית "מובילים".

"בפועל, מרגע פניה של סטודנט חרדי הוא מקבל יחס אישי תומך, כדי שלא ירגיש אבוד ברחבי המקום. לאורך כל שנות הלימודים יש תמיכה מלאה בצורות שונות", מסבירה גבעולי. "אנחנו עוזרים להם להחליט מה ללמוד, ומסתכלים באופן שונה על נתוני הקבלה של המועמד. לדוגמה לא נסתכל על ציון הכולל בפסיכומטרי - אלא על רכיביו. במשפטים, נסתכל על החלק המילולי והאנגלית – מה שבאמת משתמשים. מנסים להתגמש אם כי לא להתפשר. כולם צריכים להיות ברמה הכי גבוהה.

אחרי שמתקבלים ללימודים, אנחנו דואגים שהסטודנטים יקבלו את כל התמיכה שהם זקוקים לה במהלך הדרך. צריכים עזרה במתמטיקה, אנגלית, סטטיסטיקה, כלכלה? או אפילו עזרה ללמוד איך להגיש עבודה, איך לתרגם מאמרים, איך לעשות פרזנטציה ועוד. יש סטודנטים שממש צריכים עזרה בלהבין כיצד להתנהל באוניברסיטה. איך להכין מחברת מבחנים, איך לנהל זמן, איך ללמוד למבחנים. יש להם מנטור, והוא איתם לכל אורך הלימודים במימון האוניברסיטה. בנוסף לכך מממנת האוניברסיטה אבחונים לקשב וריכוז – אם סטודנטים צריכים עזרים מיוחדים בבחינות וכו'.

ההוכחה ליעילות תוכנית מיוחדת לחרדים: אין נשירה

מדוע אוניברסיטת תל אביב כה משקיעה בסטודנטים חרדים, מממנת תוכנית קידום ומסייעת להם להשתלב? גבעולי עונה: "האג'נדה שלנו, כאוניברסיטה ציבורית, היא לאפשר לכל אדם מכל שכבת אוכלוסייה להצליח ללמוד. בזכות התוכנית אפשר לעשות מה שלא עשינו בעבר: לדוגמה בדקנו וגילינו שאחד הקשיים אצל חרדים זה אנגלית. אז נכון שאתה יכול לקחת קורס וללמוד אנגלית, אבל מה שחסר באמת זה אנגלית מדוברת. לכן השנה פתחנו קורס בבית הספר הבינלאומי, אליו באים מכל העולם,  ולימדנו שם את הסטודנטים הבינלאומיים על החברה החרדית. החלק החברתי שהסטודנטים הבינלאומיים היו צריכים לעשות, היה ללמד סטודנטים חרדים אנגלית. זה תרם מאוד לשיפור האנגלית בצורה של שיחות, ונוצרו חברויות. הסטודנטים מחו"ל למדו על החרדים וגם לימדו אנגלית. הדבר משרת את המטרה של האוניברסיטה וזה הנגשת הלימודים לכל אדם באשר הוא. אז אם עבור חרדים היה צריך לפתוח תוכנית מסוימת, האוניברסיטה עשתה זאת, והדבר הוכח כיעיל ונכון. אחד הסממנים הבולטים למדידת הצלחה היא אפס נשירה. יש לנו  הרבה סטודנטים שלומדים משפטים, יש הלומדים פסיכולוגיה, מדיניות ציבורית - תואר שני, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, מנהל עסקים, רפואה, ורפואת שיניים.

ערבים חברתיים, קהילה, משפחה ולימודים

כאשר גבעולי מדברת על החרדים באוניברסיטה, היא מתכוונת להרבה יותר מעוד תואר אקדמי. "הסגל כולו מרוצה שיש חרדים", היא אומרת. "זה עזר לנו להכיר מקרוב חברה שלמה שלא היתה לנו גישה אליה. "אנחנו פוגשים פה אנשים שהם סטודנטים אינטליגנטיים, למדנים, נורמטיביים, ופתאום אנחנו שומעים שאת זה לא עושים כי הרב לא מרשה. למה אדם כמוהו חי לפי מה שהרב אמר? ואז למדנו, למשל, שחינוך הוא ציפור נפש האדם החרדי. יש התקרבות ויש הבנה. וכשסטודנט מרגיש שיש קהילה, או שהוא בשיעור משפט חוקתי, מרגישים נוח להגיד מה חושבים, ולא רצון להידמות למישהו אחר.

השנה עשינו קורס חברותא. סטודנטיות חרדיות וחילוניות נפגשות לשיחות ברומו של עולם. לא לשנות זו את זו חלילה, אלא כדי להכיר. הרבה חסמים יורדים".

גבעולי מקפידה לייצר ערבים חברתיים שהמטרה שלהם היא יצירת קהילה. "יש ערבים חברתיים שמגיעים גם בני המשפחה, עשינו ערב עם יוצרי שטיסל, שבאבניקים, אנחנו מביאים הרצאות שונות, דיונים על יום השואה, ביקור בבית הנשיא, ערכנו סיור ביד ושם. המטרה של כל אלו היא גם ללמוד וגם להכיר".

גבעולי מאמינה בכל לבה כי זו הדרך הנכונה להשתלב, ואין ספק כי במאמץ משותף, גם של האוניברסיטה וגם של הסטודנטים, אפשר לייצר כח מיוחד שמשלב חרדים בלימודים, תומך בהם, מסייע להם להפיק מעצמם את המיטב, ולצאת אל החיים עם האפשרויות הרבות שהעולם מציע – בכבוד.

הירשמו עכשיו ללימודי תואר שני באוניברסיטת תל-אביב >>>http://bit.ly/2XEJk2L  

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!