חבילת הפרישה חסרת התקדים שאושרה למנכ"ל
מנכ"ל משרד המבקר זוכה בתום כהונתו לתוספות בשווי מאות אלפי שקלים והקבלת שכר לשופט אף שוועדה בלתי תלויה אישרה את ההטבות • בכירים במשרד חוששים מתקדים: "זו מכירת חיסול- מי יבקר את המבקר?" • כשר אבל מסריח
- קובי עוזיאלי
- ו' תמוז התשע"ט
- 2 תגובות
פורש בידיים מלאות: רגע לפני תום כהונת המבקר יוסף שפירא, זכה מנכ"ל משרדו אלי מרזל לשיפור משמעותי בתנאי שכרו, כך חושף הכתב לענייני משפט של 'ישראל היום'- יאיר אלטמן.
מנכ"ל משרד מבקר המדינה היוצא, אלי מרזל, הודיע לאחרונה על פרישה בתום שבע שנות שירות. הפרישה אמנם לא עוררה הדים בציבור – שכן אין זה דבר חריג שנושא משרת אמון פורש בתום כהונת הממונה עליו אלא ש'ישראל היום' חושף היום את התנאים המפליגים שמרזל הצליח לקבל לקראת הפרישה.
בכירים במשרד המבקר תיארו את התנהלותו של מרזל כ"מכירת חיסול". למרות פניות חוזרות ונשנות בדרישה לקבל את עלויות השכר ושאר ההטבות שאושרו, משרד מבקר המדינה סירב למסור את המידע והפנה את כתב 'ישראל היום' להגשת בקשה לחופש המידע.
עם זאת הכתב יאיר אלטמן הצליח להיחשף לתנאי הפרישה המפליגים של מרזל, הכוללים החזר רטרואקטיבי לפחות מאז 2016 של תוספות שכר השמורות אך ורק לאנשי הביקורת של המשרד, ולא למשרות אמון מתחלפות כגון המנכ"ל ועוזריו. עד עתה תוספות אלו לא ניתנו למשרות אלה מעולם ולכן מדובר בתקדים. היקף ההטבות במקרה של מרזל מוערך בסך מאות אלפי שקלים.
ב-1978 אישרה הכנסת את מסקנות ועדת גלוברזון לתוספת מיוחדת לשכרם של אנשי המשרד שעוסקים בביקורת, תוספת בת עשרות אחוזים. עד תקופתו של מרזל, תוספת זו ניתנה רק לאנשי המשרד שעוסקים בביקורת. משרות אמון כגון המנכ"ל, עוזרי מנכ"ל או עוזרי המבקר לא קיבלו מעולם תוספת זו, שכן הם אינם עוסקים במישרין בהכנת הביקורות.
אחד המקורות הבכירים במשרד אמר לעיתון: "דווקא המוסד שאמור להיות הסמן הימני של שקיפות הוא זה שמעלים נתוני שכר של בכיריו מהציבור, ופה נשאלת השאלה: מי מבקר את המבקר? המוסד הזה הוא שמעיר הערות על נראות, שקיפות ומעביר ביקורות בדיוק על נושאים כאלה למשרדי הממשלה האחרים. הכל כשר אבל מסריח ודווקא הבכירים לוקחים לכיסם".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות