בנט: "שבג"צ יסיר ידיו מהסוגיה וישאיר לפוליטיקה להתמודד עמה"

סוגיית גיוס בחורי הישיבות לצבא, מהווה סלע מחלוקת כמעט בכל ממשלה, וכנראה גם תהיה מרכיב חשוב בדיונים להקמת ממשלה חדשה. המכון הישראלי לדמוקרטיה קיים היום (ראשון) דיון שעסק במחיר הצבאי של גיוס חרדים אל מול התועלות החברתיות והכלכליות, ועל החלופות השונות שהועלו במהלך השנים כדי לגשר על הפערים.

השר לשעבר נפתלי בנט, אמר בדיון: "צה"ל הסתדר ויסתדר בלי היקף משמעותי של חרדים. הכלכלה הישראלית, לעומת זאת, לא. יש פחות אנשים שיישאו באלונקה הלאומית ויותר אנשים עליה, ובסוף נתמוטט. לכן, אנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית. הצורך הבוער הוא שהחרדים ייצאו לעבוד בעבודות איכותיות. על כן, יש להוריד את גיל הפטור לאלתר מגיל 24 לגיל 21 ובמקביל, להעלות דרמטית את התגמול לחיילי צה"ל".

בנט הפתיע כשאמר כי "תהיה לנו בעיה עם בג"ץ, שיגיד שזה לא שוויוני. זו דוגמה קלאסית בה ראוי שבג"ץ יסיר ידיו מהעניין וייתן לחברה, לכלכלה ולפוליטיקה את המרחב להתמודד עם סוגיה מורכבת ולא ינחית עלינו פתרון דיכוטומי". 

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ומי שפעל לחוקק בכנסת ה 18 את חוק הגיוס החובה אמר בדיון "הממשלה שתקום תצטרך לחוקק חוק גיוס, כיוון שאין מכשיר חוקי שמכשיר הענקת פטורים. מודל צבא העם במובן המלא והשלם מחייב שוויון, אבל אנחנו לא רואים התכנסות לקראת שוויון בטווח הנראה לעין. אנחנו גם לא רואים מודל של צבא מקצועי שיספק הגנה מספקת למדינת ישראל".

ח"כ עודד פורר, ישראל ביתנו: "צה"ל הצליח לאורך השנים ליצור אחידות. אין חולק על כך שהבסיס לתעשיית ההייטק הישראלית הוא הצבא, בעיקר בגלל כוח האדם המקצועי שצה"ל שחרר לאזרחות - עם יכולת קבלת החלטות, ההכשרה והיכולת לחשוב מחוץ לקופסה. חשוב מכך, מודל צבא העם מייצר עבורנו מוביליות חברתית ולכידות שמאפשרת לכל אחד לצמוח הלאה".

אלוף (מיל') יאיר גולן אמר: "ערך השוויון חשוב, אך יש המון דברים בנושא השוויון שלא מדברים עליהם, כמו שילוב נשים בתפקידי לחימה, גיוס חרדיות ועוד. הנושא של שוויון מול ערכי החברה הוא דבר שצריך לאזן אותו, אך הוא אינו מוחלט. לגבי קיצור השירות, אנחנו נמצאים במציאות דמוגרפית שבה העם הולך וגדל, אך הצרכים הצבאיים נשארים כשהיו. תוך עשור נרד לקיצור של שנתיים לגברים ונשים, בעיקר בגלל שלא נעמוד בהיקפים האלה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!