מזרחי טפחות הרוויח 1.04 מיליארד ש' ב-2011; יונס עלה לבנק 10.3 מיליון ש

בנק מזרחי-טפחות פתח היום עונת הדיווחים הכספיים השנתיים של חמישיית הבנקים המסחריים הגדולים במשק. הבנק בניהולו של אלי יונס דיווח הבוקר על רווח נקי של 1.044 מיליארד שקל - גידול של 30% לעומת 2010. רווח זה משקף תשואה על ההון של 14.6% לעומת 11.8% ב-2010.

הונו העצמי של הבנק הסתכם, נכון למועד הדו"ח, בכ-7.7 מיליארד שקל, כך שיחס הלימות ההון של הבנק (כרית הביטחון לתשלום התחייבויות) ירד מ-7.91% בשנת 2010 ל-7.7% בסוף 2011. הירידה נבעה מחלוקה של 120 מיליון שקל בשנת 2011 ומהגדלת הפרשות בגין הנחיות חדשות מצד בנק ישראל בנושא אקטואריה ואופן ההכרה בהפסדי אשראי.

במהלך מסיבת עיתונאים שערך הבנק הבוקר, ציין המנכ"ל אלי יונס, כי מאז תחילת 2004 (מועד כניסתו לתפקיד), זינקה מניית מזרחי טפחות זינקה ב-183% בעוד שמדד הבנקים עלה באותה התקופה ב-77% בלבד.

פעילות הליבה של מזרחי-טפחות - מתן אשראי לעסקים ולציבור, בעיקר משכנתאות לרכישת דיור, בניכוי תשלומי ריבית על פיקדונות - הפגינה שיפור ב-2011 לעומת התקופה המקבילה. הרווח מפעילות מימון לפני ההפרשות גדל ב-9.5% ל-3.24 מיליארד שקל. תיק האשראי לציבור גדל ב-11.5%, במהלך השנה, הסתכם ב-119.3 מיליארד שקל נכון למועד הדיווח.

ההכנסות השנתיות מגביית עמלות תפעוליות (בעיקר תפעול חשבונות ועמלות מתיקי ניירות ערך של לקוחות) נותרו יציבות ברמה של 1.34 מיליארד שקל. במקביל, שמר הבנק על רמת הוצאות נמוכה ויחס הוצאות-הכנסות של 58%, יחס טוב בהשוואה לממוצע במגזר. סעיף ההוצאות העיקרי של בנק מסחרי - משכורות ונלוות - גדל ב-5.6% ל-1.61 מיליארד שקל.

הוצאות בגין הפסדי אשראי (רישום חשבונאי שהבנק עושה עבור חובות שהוא מטיל ספק ביכולתו לגבות) הסתכמו במהלך 2011 ב-338 מיליון שקל בהשוואה ל-473 מיליון שקל בשנת 2010 או 0.28% בלבד מתיק האשראי של הבנק לעומת 0.44% ב-2010. עיקר ההפרשה להפסדי אשראי - 164 מיליון שקל - היה בגין האשראי העסקי של הבנק. כמו כן, הגדיל הבנק את ההפרשות בגין אשראי לעסקים קטנים. ההפרשה להפסדי אשראי בגין אשראי לעסקים קטנים עלתה מ-45 מיליון שקל בשנת 2010 ל-84 מיליון שקל בשנת 2011.

ברבעון הרביעי רשם הבנק גידול של 35% ברווח הנקי ל-299 מיליון שקל - רווח רבעוני זה משקף תשואה על ההון של 16.9%. חלק מהגידול ברווח ברבעון הרביעי נובע מהכרה חשבונאית בהכנסות מס בהיקף של 45 מיליון שקל כתוצאה מהעלאת מס החברות המגדילה את הנכס מס העתידי בגין הוצאות עתידיות בגין פרישת עובדים.

עלות שכרם של 7 נושאי משרה הבכירים בבנק הסתכמה במהלך שנת 2011 ב-31.2 מיליון שקל. המנכ"ל אלי יונס עלה לבנק כ-10.3 מיליון שקל. עלות שכרו של יו"ר הדירקטוריון, יעקב פרי, הסתכמה בכ-2.6 מיליון שקל. מנהל סיכונים ראשי של הבנק, חיים גיט, עלה לבנק כ-3.7 מיליון שקל ומנהלת חטיבת שיווק ופיתוח עסקי, נעמה גת, כ-3.5 מיליון שקל.

יונס: נתח השוק שלנו במשכנתאות גדל בחודשיים הראשונים של השנה ל-37%

"רוב הפעילות הבנקאית שלנו היא לאנשי עסקים. השאלה היא מה יקרה לעסקים עצמם. אני חושב שבהכללה, מצבם של העסקים שנמצאים תחת ניהולם של אנשי עסקים הוא בדרך כלל טוב. אני לא רואה סיכון על בנק או סיכון משקי", אומר מנכ"ל הבנק יונס.

"הנתונים של מרכז המידע של הכנסת תלושים מהמציאות. סך העלות החודשית של החזקת חשבון בנק היא בין 14-17 שקל בחודש. מדובר בסכומים שהם לא כל כך גבוהים. אני לא חושב שמשקי הבית לא יודעים להשוות מחירים ולדעת מה התמורה שהם מקבלים על השירות. הדבר הנכון הוא לטפל בתחום התחרות - ככל שיהיה מתח תחרותי גבוה גם אנחנו וגם הצרכן ייצא נשכר. השנה גייסנו 46 אלף לקוחות חדשים נטו. ב-2010 גייסנו 61 אלף לקוחות חדשים עם קמפיין להעביר את דביר. אנו מצפים בשנת 2012 לחזור על היקף גיוס זה".

יונס הצהיר כי בסוף 2013 הבנק יהיה ערוך למעבר לחישוב יחס הלימות ההון על פי הגישות המתקדמות (IRB). "אנחנו מקווים ומניחים כי בנק ישראל יצליח לעמוד בקצב התאמת ההוראות לקצב אימוץ ההוראות על ידנו. המעבר יתרום, יכול לתצרום כאחוז להון ליחס הלימות ההון של הבנק. אנחנו נגיע ליעד שקבע המפקח מבלי שנאבד את היכולת שלנו לצמוח, גם ללא ה-IRB".

"אם אנחנו לא נצליח להרוויח מספיק, סביר להניח שההון לא יגדל. כדי להרוויח מספיק אנחנו צריכים להיות מאוד יעילים, ולעסוק בענפי פעילות שמותרים לבנקים בכל ארצות העולם. צריך להתיר לנו לעסוק בכל תחומי הפעילות המקובלים בבנקים בחו"ל. ועדת בכר לקחה מהבנקים את העיסוק בתחום ניהול קרנות נאמנות וקופות גמל".

"הבנקים נמצאים בנקודה זו בנתחיתות מול בנקים זרים בחו"ל. במסגרת ועדת בכר, הבנקים היו אמורים להכנס לייעוץ פנסיוני - וזה לא קרה. אמרו לבנקים שיקימו מסלקה פנסיונית - אין מסלקה פנסיונית. יש עוד שני מחסומי יעילות - כוח האדם - זה נושא שאפשר לטפל בו. התחום השני הוא מערכות המחשוב - בארץ לכל בנק יש מערכת מחשוב משל עצמו וזה מכביד מאד על המערכת הבנקאית. נושאים אלו צריך לשנות".

האם בעלי השליטה ימכרו את האחזקה בבנק נוכח דירושת ועדת הריכוזיות?

יונס: "אני מתרשם ששתי הקבוצות שמחזיקות בבנק מתכוונות להחזיק בו לאורך זמן. הם רואים בזה השקעה אסטרטגית לדורות. לבעלי השליטה יש יותר מפתרון אחד על מנת מלבד מכירת השליטה בבנק" .

לגבי האשראי העסקי הוסיף יונס: "תחום העסקים הגדולים נתון לסכנות של תנדות משקיות. אני מקווה שאין מקרי כשל גדולים לפנינו. מי שעיקר עסקיו במתן אשראי לעסקים גדולים מצוי ברמת סיכון גבוהה יותר".".

פרי: כל מה שעושים המתחרים אנו נעשה ההיפך

יו"ר הדירקטוריון פרי ציין כי: התוצאות הפיננסיות המסכמות את פעילות השנתית של הבנק, מהוות הישג חסר תקדים בדברי ימי הבנק. שברנו את השיאים של עצמו, שנה אחר שנה, וכבר ניצב קרוב מאוד ליעדי התוכנית האסטרטגית שמסתיימת רק בסוף 2013. כבר עכשיו אני מרשה לעצמי להעריך, כי התוצאות שפירסמנו בהחלט יבלטו לחיוב גם בהשוואה למתחרים".

"בראיה כללית, שנת 2011 היתה שנה טובה למשק הישראלי, במיוחד על רקע המשבר שמאפיין בשנים האחרונות את הכלכלה העולמית. אך לא מדובר בהישג חד פעמי ובוודאי שאין כאן מקריות. היעדים האסטרטגיים אשר הוגדרו בעבר הם: הראשון - להיות בנק שעיקר פעילותו, עסקיו ורווחיו מהמגזר הקמעוני, והשני - להפוך עד מהרה לבנק עם שיעורי הצמיחה והרווחיות הגבוהים בישראל. התוצאות הכספיות יוצאות הדופן שאנו מפרסמים הבוקר, הן הוכחה ניצחת כי עמדנו, אף מעבר לציפיות, ביעדים שהצבנו בזכות תחרותיות, בידול ומה שביניהם".

"לאחר שנים ארוכות שבהן התאפיינה מערכת הבנקאות הישראלית בקיפאון ובהיעדר מוחלט של תחרות, הגיע בנק אחד, מזרחי טפחות, שהעז לערער על 'הסדר הישן' במערכת הבנקאית, ולקרוא תיגר על ההגמוניה הבלתי מעורערת של שני הבנקים הגדולים. הקמנו פס ייצור של מוצרים ושירותים חדשניים שמאחוריהם תפיסת עולם פשוטה ותכליתית שאומרת: נציע ללקוחות לא מה שטוב לנו, אלא מה שטוב להם ומה שעונה במדויק על צרכיהם".

"הלקוחות שבעבר התייחסו לשני הבנקים הגדולים כמעין 'ברירת מחדל' ולא העזו אפילו לחשוב על אפשרות אחרת, הלכו וראו במזרחי-טפחות אלטרנטיבה ראויה ואטרקטיבית. ואת כל זה עשינו באחריות ובשמרנות, תוך שמירה על פרופיל הסיכון הנמוך ביותר, ועם יחסי היעילות הטובים ביותר. לא נגררנו להרפתקאות מעבר לים, גם לא פרשנו זרועות לתחום הריאלי. התמקדנו רק במה שאנחנו מבינים ומתמחים – בנקאות קלאסית, והתוצאות מדברות בעד עצמן ולאורך זמן".

פרי הוסיף כי: "שנת 2012 טומנת בחובה אתגרים. דרישות הרגולציה מן הבנקים רק הולכות ומתגברות כשלמרבה הצער, גם מאמצי החקיקה שתכליתם לפגוע בבנקים עדיין חזק באופנה. הגיע הזמן לרפורמה מקיפה ויסודית במערך המיסוי, הישיר והעקיף, שתגדיל את ההכנסה הפנויה של אזרחי ישראל, ותביא לעלייה משמעותית ברמת הצריכה הפרטית בפרט והשימושים המקומיים בכלל. מדובר במהלך שהוא גם מתבקש בראייה כלכלית, וגם יהווה מענה הולם וראוי לחלק מדרישות המחאה החברתית, ולתסכול המוצדק שחשים בני מעמד הביניים, לנוכח חוסר השוויון בחלוקת הנטל

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!