עשרת הדיברות לילדים מרגישים

האם לא כל הילדים מרגישים? הרי נולדנו מרגישים, לא?

אכן, כולנו נולדנו מרגישים, ויתרה מכך, כשתינוק נולד הוא חווה את ולומד את הרגשות שלו דרך אמו, ולאחר מכן בהדרגה מתחיל לרגיש את הרצונות שלו, ואז את הרגשות שלו.

כאשר ילד מקבל ביקורת על תחושת רגש אישית שלו, הדבר עלול לגרום לו להפסיק להרגיש את אותו רגש. לדוגמה: אם אני רוצה שיאהבו אותי, אבל בבית שלי לא מראים אהבה, עם הזמן אני כבר לא ארגיש אפילו את הרגש הזה שרוצה באהבה וקרבה.

לכן המטרה שלנו כהורים, היא קודם כל לאפשר לילדים פשוט להרגיש את מה שהם מרגישים.

כיצד? על ידי העובדה שלא נדכא להם רגשות – אלא נכיל אותם.

הכנתי עבורכם את עשרת הדיברות לילדים שלנו, ולילד שבתוכנו. אם רק נפנים - יהיה יותר קל.

עשרת הדיברות לילדים מרגישים

מותר לטעות - הפחד הכי גדול של הילדים שנמצאים בקבוצה, זה הפחד מלטעות. עד כדי כך, יש כאלו שמפתחים חרדה חברתית מלטעות בצורת הדיבור, לטעות בכתיבה, שחלילה לא יהיו שגיאות, או שמא יצא להם ציור לא טוב, והפחד מלטעות גורם להם לא לנסות. האמת היא, שגם מבוגרים טועים, וכל עוד אנו בלמידה מותר לטעות, זה בסדר לטעות.

מותר לבקש עזרה - כילד, אם אני אבקש עזרה, סימן שמשהו בי לא שלם, ואני לא רוצה שידעו שאיני שלם, ושיש לי חסרונות, כי אולי זה יגרום לאחרים לא לאהוב אותי, אז אני מעדיף לא לבקש, או להראות שאני צריך. יש ילדים שמתארחים אצל חברים ואינם מעזים לבקש כוס מים, או אוכל. הפחד מלבקש, גובר על הצורך שהילד מרגיש. כולנו זקוקים זה לזה, כך העולם בנוי, מנתינה וקבלה. מותר לבקש עזרה, זה בסדר לבקש עזרה.

מותר לקבל עזרה - יש ילדים מסוימים שגם כאשר מציעים להם עזרה, הם מסרבים לקבל אותה. ילד יגיד: לא, אני לא צריך, אפילו שהילד מאוד רוצה דבר מה, וכל זה רק כי הוא מעדיף לא לקבל עזרה. אם אתה תקבל עזרה, אין הדבר אומר שאתה חלש או בעייתי, זה רק אומר שאתה מקבל עזרה, מותר לקבל עזרה, זה בסדר לקבל עזרה.

מותר לרצות עוד - זה בסדר אם קיבלת ממתק ובא לך עוד, זה לא אומר עליך שאתה לא מעריך את מה שאבא ואמא מביאים לך, זה לא אומר שאתה כפוי טובה, וזה לא אומר שיש לך עיניים גדולות, זה רק אומר שאתה רוצה עוד. זה לא אומר שבהכרח תקבל עוד, אבל אתה רק רוצה עוד. גם מבוגרים לפעמים רוצים עוד, אפילו שכבר יש להם דבר מה. מותר לרצות עוד, זה בסדר לרצות עוד.

מותר לרצות גם - זה בסדר אם ראית את אח שלך אוכל שוקולד ואתה רוצה גם. זה לא אומר שאתה קנאי, חזיר או מעתיקן, זה רק אומר שאתה רוצה גם. מותר לרצות גם, זה בסדר לרצות גם.

מותר לא לדעת - לפעמים יש תחושת תחרות בין הילדים, מי יודע יותר. מכירים את השאלה שילד שואל את חברו: מי לא יודע? מי לא מכיר? מי לא ראה? השאלות האלו משאירות את מי שלא יודע או לא מכיר או לא שמע, מחוץ לעניינים ובפחד גדול מדחייה חברתית, עד כדי שיתוק חברתי. אני פוגשת ילדים בקבוצות של טיפול רגשי, שהם כל כך חרדים למיקומם בחברה, עד כדי כך שהם לא מודים אפילו בינם לבין עצמם. הלו, מותר לא לדעת, אני רק בן אדם. מותר לא לדעת, זה בסדר לא לדעת.

מותר לבכות - אתה לא תינוק, אתה לא ילד נודניק ואתה גם לא מעצבן, זה אני שלפעמים חסרת סבלנות ואין לי כוח להכיל ילד שבוכה. אני פשוט עייפה, רעבה ואין לי כוח. האמת היא זה בריא לבכות, אם תבכה תשחרר את התסכול והצער, לפעמים ילד שלא בוכה, הוא דיכא את הרגשות שלו, כי אולי הוא למד שלא יכילו אותם. כן, אני מעדיפה שתדבר את מה שאתה מרגיש, אבל אם זה מדי קשה לך, והדרך היחידה היא לבכות, אז אני אחבק אותך, מותר לבכות זה בסדר לבכות.

מותר להשתולל - אתה לא מופרע, שובב, או חסר גבולות, אתה ילד שאוהב להשתולל, כי אתה ילד! אתה אוהב את החיים, את הכיף, וזה מה שילדים אוהבים: להשתולל, לצחוק, להתגלגל ולקפוץ קצת כמו 'מטורפים', אז נכון שלפעמים אין לי כוח, כי אחר כך יש לי הרבה לסדר, אבל כן, זה בהחלט טוב ובריא, אז רק תמשיך. מותר להשתולל, זה בסדר להשתולל.

מותר להיעלב - "לא נעלבתי, אני לא שם עליו", אומרים לי הרבה מתבגרים בטיפול בקבוצה. לא קל להרגיש עלבון, זה כמו חץ בתוך הלב. אם אני מרגיש נעלב, זה אומר שאני אולי רגיש, נחות, חלש? כשאתה מרגיש עלבון, אתה לא חלש, לא נחות, ולא מסכן או אומלל, אתה רק פגיע, רגיש ורך. גם אני לפעמים נעלבת ונפגעת, במיוחד מאנשים קרובים. מותר להיעלב, זה בסדר להיעלב.

מותר לכעוס - לפעמים קורה שהילד שלנו כועס עלינו, או על מישהו אחר, ומיד, כדי לא להרגיש אשמה, אנו ממהרים להדוף את הכעס שלו, ולהסביר כמה הכעס שלו לא מוצדק. אבל כשאני כועסת, אני רק רוצה שמישהו יקשיב לי. יקשיב לכעס, לתסכול, ולרגשות שעולים בי. הדרך הכי טובה להשתחרר מכעס, היא לאפשר לו לצאת החוצה. הכי טוב במילים, לכן, כשהילד כועס, כדאי פשוט לשקף המילים: אני אוהבת אותך, אני רואה שאתה כועס! אתה לא רע אם אתה כועס, אולי אתה לא יודע איך לפרוק את הכעס בצורה מועילה, אבל זה בהחלט משהו שאפשר ללמוד. מותר לכעוס, זה בסדר לכעוס.

זכרו: רק כשאני מראה 'חולשה', אני מתבגר באמת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!