ליברמן יימחק מההיסטוריה - מהן התובנות?

1. את הימים שקדמו לפיזור הכנסת לקחתי קשה מאד, יעידו עלי משפחתי וידידי, לא מפני שהפוליטיקה מעניינת אותי כאן, כי אם עולם הישיבות, והסכנות שמרחפות עליו מאז קום המדינה, סכנות שהחריפו מאז בית המשפט החליט להתערב בהסכמות נחוצות בין חלקי העם, ולנסות לפגוע בציפור נפשה של היהדות החרדית.

כמו כולם, עקבתי בתדהמה ובאי הבנה מוחלטת, אחר עמידתו העיקשת של אביגדור ליברמן, איש כפוי טובה, שקיבל מהציבור החרדי כל כך הרבה, וככל שקיבל, כך החזיר רעה תחת טובה התעלל ופגע.

ככל שזה קשור לימין/שמאל/פוליטיקה/משחקי כוחות, יכול הייתי לעקוב בעניין ובשעשוע, ואפילו ליהנות מהמחזה המשונה שהמדינה כולה היתה עדה לו. אך הראש שלי ניסה לחשוב דרך הלך המחשבה של מרן ראש הישיבה זצוק"ל, מי שהצליח בחכמתו ובפיקחותו להציל את עולם הישיבות בעשרים השנים האחרונות, וכמו הרגשתי מה היה מרגיש, כמה היה שמח על ההזדמנות לעוד כמה שנים של שקט (הוא לא באמת ציפה שמישהו שם ירד מאתנו אי פעם) וכמה היה חרד מאי הוודאות שנקלענו אליו כעת. הדעה שלו היתה ש"עם עולם הישיבות לא משחקים" (זה לא ציטוט), וכדאי להוריד ראש ולהעמיד פנים של מנוצחים, ובלבד שבני הישיבות ישבו וילמדו. ואכן, בזכות מדיניותו הזהירה, השקטה, הפקחית והענווה, עד היום הזה אף בן ישיבה לא אולץ להתגייס בניגוד לרצונו.

קיוויתי שהדברים יסתדרו, ואכן נציגי הציבור החרדי, בהוראת מרנן ורבנן, היו נכונים לוויתורים ואף לחזות חיצונית של כניעה כדי להשביע את רעבונו של האיש הקשה והעקשן הזה, אך בורא עולם הקשה את ליבו, ואנחנו שוב במצב מעורער ובלתי בטוח.

ובבוקר יום ה', לאחר ששיא המתח נשבר והכנסת פוזרה, קמתי עם כוחות חדשים. של תקווה של אמונה. שכן עלינו להאמין שהקב"ה רוצה רק טוב עבורנו. כעת, כשהפור נפל, אנחנו נאסוף כוחות ונגיע אי"ה להישגים טובים יותר.

אך עד שתנוע מערכת הבחירות החדשה, אני לא הולך לוותר על התובנות האדירות שקיבלתי מהמעקב אחר האיש העיקש והקשה הזה - איווט ליברמן.

2. אם אתה אדם קשה ובלתי מתפשר, אחד ש"הולך עד הסוף". אם מול משפחתך וידידיך אתה ידוע כמישהו קשוח, כזה שלא ניתן לשנות את דעתו, אם במשא ומתן אתה אחד שמביא את התנאים שלך ולא מוכן לשום תנאי אחר, ואם למרות כל "מעלותיך" אלה אה גם נהנה מעצמך ותופח על שכמך, יש לך הזדמנות נהדרת לראות איך זה נראה מבחוץ.

גם אם לליברמן יהיה רווח מסוים ממהלכו, הרווח הזה יהיה בטל בשישים מהשם הרע שהוציא לעצמו, מהרתיעה הטבעית של אנשים לעבוד איתו, מההבנה הבסיסית שעם בן אדם כזה לא כדאי להתעסק.

בעולם העסקים ניתן לראות זאת באופן תדיר: איש עסקים שלא מוכן להתפשר לא על המחיר ולא על תנאי התשלום והוא גם יעכב את הסחורה עד שתיתן לו את השקל האחרון. בלית ברירה אתה תיכנע לו. הוא אולי ירוויח מהעסקה עוד כמה מאות שקלים יותר ממישהו אחר, אך יפסיד את הלקוח לעולמים.

כי בעולם העסקים, מעבר לרווח, יש קשת רחבה מאד של שיקולים. מ"אדם שכל נעים לעבוד איתו שאתה דואג לו אולי הוא לא מרוויח מספיק, ועד "בן אדם שאני לא אעבוד איתו אפילו בחינם".

3. מי שלא קולט את זה, מרוויח בכפיות ומפסיד בדליים. מרוויח מאה שקל יותר ומפסיד לקוח של חצי מיליון לשנה.

אבא שלי שיחי' אומר: "שטות - גם היא מצליחה, עדיין נשארת שטות", ואם נתרגם את זה לרוסית זה אומר שגם אם איווט יצליח במהלך שלו, עדיין המהלך שלו הוא שטות מוחלטת, ממש כמו משחק בקובייה שהניח את כל רכושו על הספרה שש, ואכן הקובייה נפלה על המספר הזה והוא הכפיל את כספו. זה לא הופך את המהלך הזה למהלך חכם. כי הוא עדיין מהמר. והימור הוא שטות.

מה עוד שאדם שמהמר, אינו מסתפק בהימור אחד. הוא יעשה את השטות הזו (שהצליחה פעם אחת) שוב ושוב, עד שהקובייה תיפול לא נכון, והוא ימצא עצמו חסר כל.

גם העיקש והקשוח, יכול להצליח פעם ופעמיים ואף לרשום ניצחונות מזהירים, אך מכיוון שהקשיחות שלו אינה אמצעי כי אם תכונה בלתי נשלטת, והיא אינה אסטרטגיה אלא דרך חיים, הוא ימשיך עם זה עד שיתרסק. אין שום דרך אחרת.

כולנו זוכרים את הח"כ והשר דוד לוי. גם הוא הצטיין במריבות וסכסוכים (אם כי אצלו זה היה יותר בכיוון של "היעלבויות פוליטיות". הוא די הצליח עם זה, אך בסוף נעלב פעם אחת יותר מדי מול אריאל שרון ומצא את עצמו מחוץ לחיים הפוליטיים.

דוד לוי היה כנראה לא רק אביה, אלא גם מורה של בתו אורלי לוי, שהיתה כנראה תלמידה חרוצה מדי. היא נעלבה אחרי שתי קדנציות, ועוד מול ליברמן. כעת, משנבעטה מהחיים הפוליטיים, היא יכולה לשבת עם אביה ולדון בשאלה "איפה נעלבנו לא נכון".

זו אמירה לאנשים קשים ועקשנים. לכל עקשן יש הקיר שלו, לא משנה כמה קירות שברתם בדרך.

4. ולא נוותר על תובנות חשובות ביותר הקשורות לחינוך ילדים.

רוב הילדים בעולם הם ילדים נוחים והגיוניים. ניתן לחנך אותם, להורות להם, להטיל עליהם משימות ומחויבויות והם יבצעו אותן, וגם אם יתעצלו ויתחמקו, הם לפחות יבינו שהם צריכים לבצע אותן.

אבל מיעוט הילדים אינם כאלה. פרופ' חיים עומר, מומחה עולמי לשיקום הסמכות ההורית, מגדיר אותם "ילדים עם נטיות להתעקש, להתעמת, לממש סיפוקים ולהתרחב.

ההגדרה אינה באה בכדי "לסמן" אותם או להשמיץ אותם חלילה. ילדים אלה יכולים בעתיד להיהפך למנהיגים בגלל העוצמה הטמונה שבהם, אך, אם לא נעצור בטרם עת, את הניואנסים המזיקים והשתלטניים שבהם, אנו עלולים להפסיד את יכולותיהם החיוביות, ולא פחות חמור מזה, עלולים להפסיד את השליטה על כל בני הבית.

ההגדרה של ילד כבעל נטיות להתעקש, (מול רצון הפשרה הנמצא אצל רוב בני האדם) להתעמת (מול הנטייה הטבעית של בני האדם לחיות בשלום ובהרמוניה עם סביבתם), לממש סיפוקים (לעומת ההבנה של רוב בני האדם כי לא כל מה שהם רוצים הם מקבלים ובטח שלא באופן מידי) ולהתרחב (מול הטבע האנושי להשיב טובה תחת טובה, וללכת לקראת מי שהולך לקראתך – הם יראו ב"הליכה לקראתם" אות לחולשה ולפיכך ירחיבו את דרישותיהם, גם הבלתי הגיוניות), ובכן, ההגדרה הזו, נעשית כדי לאותת להורים שאסור להם בשום פנים ואופן לחנך את הילד באותה דרך שהם מחנכים את שאר ילדיהם, מפני שדפוס החשיבה שלו שונה בתכלית, מדפוס החשיבה של שאר הילדים, ומה שנכון אצל רוב הילדים יכול להיות טעות נוראה אצלם. ועל כך נאמר "חנוך לנער על פי דרכו".

5. "תורת המשחקים", מתארת מצב בו שני אנשים מקבלים מזוודה ובה מיליון דולר ונאמר להם כי ניתנת להם שעה עגולה להיכנס לחדר ולהתדיין כיצד יחולק הכסף ביניהם. אם בתום השעה יגיעו לעמק השווה - הם יקבלו את כל הכסף, אך אם לא יגיעו להסכמה - הכסף יוחזר והם לא ייהנו אפילו מפרוטה.

95% מבני האדם מבינים שהדבר הנכון ביותר וההגון ביותר זה לחלק את הכסף ביניהם שווה בשווה. ארבעה אחוז מהאנשים ינסו להתמקח ולקבל חמישים וחמש עד שישים אחוז. בני אדם בודדים ינסו להשיג, תוך הפעלת לחצים, שבעים אחוז ויותר, ורק אדם אחד מתוך מיליון אנשים יעז לדרוש בלי בושה תשעים אחוז, בנצלו את מצבו הדחוק של העומד מולו, שמעדיף מאה אלף על כלום.

האדם הזה חייב להיות איש קשה, אגואיסט, חסר מצפון, חסר בושה, קשה ורע לב. ואם הוא גם חייב טובה לאיש העומד מולו, הוא יכול להיות רק אדם אחד בעולם שהשבוע הכרנו אותו היטב...

6. הדרך היחידה להתמודד עם התנהלות כזו היא לזהות שמולך עומד מישהו עם נטיות שכאלה.

הזיהוי הוא חשוב ביותר, כי אם תפעל בדרך הרגילה מול התנהגות כזו אתה תיכשל בוודאות. גם במשא ומתן, וחמור מזה במקרה של חינוך ועיצוב ילד.

אם בדקנו והגענו למסקנה (אצל ילדים או נערים כדאי לקבל אישור של אנשי מקצוע ולא להחליט בעצמנו), שילד או נער מסוימים הם נטיות להתעקש, להתעמת, לממש סיפוקים ולהתרחב, עלינו לבנות להם מערכת שונה לחלוטין של קבלת החלטות ושל התמודדויות בשעת משבר. עלינו להכיר בכך שאורח המחשבה שלם שונה משאר בני האדם, ואם ננסה "ללכת בראש שלהם" ובעצם להיכנע לקפריזות שלהם כמו שמציעים פסיכולוגים מסוימים, אנחנו לא נפתור את הבעיה אלא רק נחריף אותה.

זו אינה קריאה לפתוח במלחמה כנגד אותם ילדים ונערים. חלילה. עלינו להיזהר מהסלמה מיותרת. אולם בשיטת "ההתנגדות הבלתי אלימה" אנחנו פשוט נשארים במקום שלנו, בשקט וברוגע, ולא מנסים לספק דרישות בלתי הוגנות ובלתי הגיוניות ובטח לא כאלה המלוות באיומים ובסנקציות מצד הילד/הנער. כי אז אולי אנחנו משיגים שקט לטווח קצר מאד, אך מחזקים את הנטיות להתעקש ולהתעמת מפני שאנחנו הופכים אותן למשתלמות עבור הילד.

7. איווט ליברמן ימצא את הדרך לפח האשפה של ההיסטוריה. זה יקרה במוקדם או במאוחר, כפי שזה קרה לכל משנאי ה' ותורתו, ורודפי ציבור שומרי המצוות. לפחות שלנו יהיו תובנות חינוכיות מדמותו, ומהסיפור ההזוי שלו.

הטור פורסם בעיתון יתד נאמן ואתר הידברות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!