ההצגה של מר ליברמן: הבדיחה על חשבוננו

אין שום הסבר מניח את הדעת לצאת לבחירות חוזרות בעת הזו. אין אף גורם בסיעות הקואליציה שהאופציה הזאת נוחה לו; שיודע לומר בוודאות - שמהצעד הזה מפלגתו תצא רק מחוזקת.

אם מדברים על נתניהו: בחירות בצל שלל חקירות פליליות הן אף פעם לא דבר בריא. על אחת כמה וכמה אם יתקיימו בחירות חוזרות - פעם נוספת בצל חקירות ובצל חוק החסינות - בתוך שישה חודשים. הפעם, גם אם נתניהו ילך לים להוציא אנשים מהמים כפי שעשה - לא בטוח שזה יעזור לו.

גם כשמדברים על אביגדור ליברמן, השושבין המרכזי, שמוביל את ההצגה ודוחף אליה בכל הכח - קשה להציע להסבר הגיוני שיעמוד מאחורי צעד שכזה. לא ברור איזה קופון הוא עשוי לגזור פה.

גם אם נניח שיקבל עוד מנדט או שניים משונאי חרדים, להם קרץ בנאומו בכל הכח - גוש הימין כמעט בוודאות יעמוד על 61 מנדטים גם בלעדיו (לאחר שאיבד כמה מנדטים טובים בבחירות האחרונות). במקרה כזה, הוא יצטרך לומר תודה אם יציעו לו את משרד החקלאות.

נלך צעד אחד קדימה לתרחיש פחות סביר: כחול לבן מפתיעה ועוברת את הליכוד. שוב, בתרחיש סביר היא לא תוכל להרכיב קואליציה ללא החרדים וליברמן יחדיו. ומה הועילו חכמים בתקנתם.

נעבור למפלגות החרדיות - בבחירות האחרונות הן הביאו הישג נאה מאוד שקשה יהיה לשחזר אותו. בנוסף, החרדים לא ייקחו אפילו צ'אנס קטן שיצור פתח למציאות בה לפיד יהיה שותף בכיר בממשלה עתידית, וגרוע מכך - ראש ממשלה, ברוטציה או שלא. 

גם סמוטריץ' לא יגיל וישיש לצאת לבחירות חדשות. אדרבה, המוקשים המרכזיים הוזזו והכשירו את הקרקע לכהונתו במשרת שר; סמוטריץ' קיבל בעלות כמעט מוחלטת על ייצוג הציבור הדתי לאומי בכנסת ובממשלה. כוחו יקטן משמעותית לו בנט או שקד, או אולי שניהם יחד, יחזרו למגרש הפוליטי לאחר חישוב מסלול.

על משה כחלון אין צורך להכביר במילים. האיש כמעט נמחק מהמפה הפוליטית ומפלגתו התרסקה לפחות מחצי מכוחה. לאור דשדושו סביב אחוז החסימה, הוא לא ייקח סיכון נוסף וייאלץ לעשות חיבור עם הליכוד, שכנראה יפחית מכוחו; ובוודאי מעצמאותו.

כעת נוסיף למשוואה את העובדה שרק לפני פחות מחודש היינו במערכת בחירות רווית הפתעות, ומהאינטנסיביות ביותר שידענו. או למשל את העובדה שעלות בחירות חדשות מסתכמת במיליארדים על חשבון משלם המסים. ואפילו תרחיש קיצוני שתקום כאן ממשלת מרכז-שמאל. מי ירצה לקחת את זה על הגב שלו?

למעשה, תסריט האימה שאנחנו עדים לו כעת, הוא כזה: במקום שהמשא ומתן הקואליציוני יתקיים היכן שהוא אמור להתקיים - בדלתיים סגורות ובחדרי חדרים, הוא מתקיים בשידור חי לעיני האומה. בהצהרות פומפוזיות ובעקיצות הדדיות.

זו הצגה קבועה שחוזרת על עצמה מידי בחירות. ליברמן אלוף העולם בקפיצה לעצים גבוהים. אנו זוכרים תקופות בהם נתניהו וליברמן הציגו יריבות מרה על המסך שהיה נראה כי אין דרך חזור ממנה, ומיד אחרי הפגינו יחסים חמימים.

אלא שהפעם נראה שמשחקי האגו שברו שיאים חדשים והם עלו לדציבלים גבוהים מתמיד. הצדדים מתבצרים על צמרות העצים ולא נמצא סולם מספיק גבוה שיוריד אותם מהעץ. ואנו עשויים למצוא את עצמנו בבחירות חוזרות רק בגלל מלחמות אגו קטנוניות.

ליברמן בתפקיד השחקן הראשי. הבדיחה על חשבוננו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!