סיטרואן C4 – יש לה מה להציע

אפתח בגילוי נאות: אני אוהב את המותג סיטרואן. בבעלותי הייתה סיטרואן ZX וולקן, ולהוריי יש, בהמלצתי כמובן, סיטרואן קסרה. לשתיהן מכנה משותף: שתיהן מציעות משהו שלא תמצאו במשפחתית של השכן. שתיהן מאוד מהנות לנהיגה, נוחות לנסיעה, וכמשומשות גם זולות מאוד. אבל זה היה בסיטרואן של פעם. כיום, החדשנות של סיטרואן היא בעיקר בעיצוב (כל פעם עולה בי הרגש הסיטרואני כשאני רואה את השמשה הקדמית ב-C4 פיקאסו או ב-C3 המאובזרת). כיום, התנהגות הכביש כבר לא מהנה, והנוחות – למעט בגרסת ה- C5 בעלת המתלים האדפטיביים – היא כמו רוב חברותיה לסגמנט, חלקן אפילו נוחות יותר. סיטרואן של היום מתמקדת בלהציע איכות חומרים והרכבה טובה, ועיצובים מקוריים.

עיצוב, נוחות, אבזור

סיטרואן C4 מציעה עיצוב חיצוני ופנימי נאה. דגם ה- 1.6 טורבו מציע קונסולה מרכזית עשירה יותר, ולוח שעונים המשנה את צבע התאורה (על קשת גווני הלבן-סגול-כחול) בלחיצת כפתור. נחמד.

עיקר האכזבה שלי מה- C4 הוא נושא הנוחות בתנאים משובשים יתר על המידה. נכון, ה- C4 מציעה מושבים נוחים, והמתלים משככים את המהמורות בצורה סבירה. אבל מסיטרואן, שוב, ציפיתי ליותר. גם בידוד הרעשים הוא 'כמו כולן' – סביר וזהו.

אנו קיבלנו למבחן שתי גרסאות: בעוד גרסת ה- 1.6 האטמוספרית בעלת התיבה האוטומטית ה'רגילה' (פלנטרית) הגיעה ברמת הגימור הבסיסית Comfort, את דגם הטורבו הרובוטי קיבלנו ברמת הגימור Exlusive. כך, ה- C4 בגרסתה הגבוהה מנסה להציל את הכבוד הסיטרואני, ומציעה רשימת אבזור מכובדת מאוד: מסאג' במושבים (אומנם בסיסי למדי ובעל תוכנית אחת), חיישני חניה מקוריים (קדימה ואחורה), תאורת לוח שעונים מחליפת צבעים, חיישני שטח מת (נורה נדלקת במראות הצד כשקיים עצם בשטח המת), מערכת המודדת את מקום החניה הפנוי ומחשבת אם תצליחו להכנס, מערכת שמע באיכות לא רעה בכלל עם USB, ועוד ועוד. גם האבזור בגרסת הבסיס טוב, ובין השאר תמצאו בקרת שיוט, גלגל הגה מצופה עור, שליטה על הסטריאו מההגה וחלונות כהים.

לטובה נציין את תא הנוסעים. האוירה נעימה (בין השאר, בזכות ניקלים לפתחי המיזוג), הפלסטיקה רכה ונעימה למגע, המושבים נוחים והם ידאגו שתצאו רעננים גם לאחר נסיעה ממושכת, ההגה (קטום) נעים לאחיזה והוא בגודל ובעובי הנכונים ואיכויות החומרים וההרכבה מעולות. בגרסת ה- 1.6 ליטר הבסיסית נשמעו קרקושים שלא הופיעו בגרסת הטורבו, ואפשרי שהדבר נובע מהתקנה מקומית לקויה.

מנוע, גיר, התנהגות

ה- C4 בגרסת הבסיס מצוידת במנוע 1.6 ליטר אטמוספרי (ללא טורבו) המפיק 120 כ"ס, ובגרסת הטורבו מפיק המנוע 156 כ"ס. בעוד שבגרסת הבסיס הביצועים הם כמו רוב המתחרות בקטגוריה, בטח לא משהו לספר עליו, בגרסת הטורבו הביצועים מפתיעים לטובה, תאוצות ועקיפות מתבצעות בקלות, ובלי שתרגישו תעברו את המהירות החוקית בכמה קמ"שים טובים.

הבעיה של מנוע הטורבו היא תיבת ההילוכים הרובוטית. העברות ההילוכים איטיות ומטלטלות את הרכב – ולא מדובר בתקלה טכנית או במשהו ייחודי לסיטרואן; כך עובדת תיבה רובוטית בעל מצמד יחיד כמו בדגם הטורבו. תיבת ה- AL8 בדגם הבסיס עושה עבודה הרבה יותר טובה, אם כי גם בה הורדת הילוך כשצריך להאיץ היא לעיתים איטית מדי, וגם העברות ההילוכים לא תמיד מתבצעות במהירות, בנוסף מצויידת התיבה רק ב-4 הילוכים ולא מאפשרת למצות את יכולת המנוע ביעילות. יש לציין לטובה את הבלמים החזקים בשתי הגרסאות.

כשתגיעו לכביש המפותל, תגלו של- C4 התנהגות כביש בטוחה, אבל הנאה מנהיגה לא תמצאו פה. ה- ESP לא מתנתק מעל ל- 50 קמ"ש, ההגה מעביר תקשורת מועטה ביותר, ובאופן כללי, המכונית לא 'מערבת' כמו הסיטרואנים של פעם.

צריכת הדלק טובה בשני הדגמים, ושניהם הציגו תוצאה כמעט זהה: בעוד שבנסיעה משולבת עמדה הצריכה בשני הדגמים על כליטר ל- 11.5 ק"מ, בשיוט בינעירוני צרך דגם הטורבו כליטר ל- 15 ק"מ, בעוד הדגם הבסיסי צרך בשיוט בינעירוני כליטר ל- 16 ק"מ.

ישנם מספר דברים שקרו לנו במהלך המבחן – השניים הראשונים דווקא עם דגם הטורבו – וראויים לציון. הראשון הוא מד דלק זייפן. את הרכב משכנו מהחברה עם מיכל דלק מלא, אך למרות זאת הראה המד 3/4. רק כעבור שעה זה התעדכן לגמרי. הוסבר לנו שהדבר נובע מכך שכאשר מתדלקים מספר ליטרים מועט המד לא מתעדכן. מוזר, אבל מה שיותר מוזר הוא שנתקענו בלי דלק (!) לאחר שנדלקה הנורה, בעוד המד מראה כי ישנו עוד קו אחד. נקודה נוספת היא הזעות שמן ממכסה השסתומים בדגם הטורבו – דבר שלא אמור להופיע ברכב חדש. נקודה אחרונה הראויה לציון עבור שני הדגמים היא עוצמת האורות הגבוהים, שלטעמינו חלשה מעט.

סיכום

אחרי שנהגתי בגרסת הבסיס של ה- C4, ה- 1.6 האוטומטית, הבנתי שה- C4 היא דווקא מכונית טובה, אבל מסיטרואן ציפיתי ליותר. דגם ה- 1.6 טורבו שופע גימיקים וחדשנות 'סיטרואניים', אבל עדיין לא מציג פריצת דרך בנוחות או בהנאה מנהיגה. ל- C4 גם שמירת ערך טובה פחות מחלק מאחיותיה המשפחתיות. אבל עדיין, C4 היא מכונית נעימה ויש לה מה להציע. בגרסת הטורבו ה- C4 היא מכונית ייחודית ומאובזרת, אבל הגיר הרובוטי פוגע בחוויה. עם גיר ידני, בהחלט יש לה מה להציע.

בחסות אוטוספורט מגזין רכב

בכדי לצפות במבחן המקורי: לחץ כאן

סיטרואן C4 צילום: משה אהרוני, אוטוספורט

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!