ל"ג בעומר ראשון בלי הרב'ה

כשהרבי מקאליב זצ"ל הדליק את הונגריה בל"ג בעומר

בכל שנה, בשעה שאני עומד בזמן ההדלקה, עומדות מולי התמונות של שנת תשנ"ז. תמונות של אהבת ישראל, אהבת יהודי באשר הוא, ומסירות נפש למען המשך הדורות הבאים | יהודה נוימן בטור אישי על ל"ג בעומר ראשון, מלא געגועים לאדמו"ר מקאליב זצ"ל בצירוף תמונות ממעמד ההדלקה של הרבי בהונגריה

יהודה נוימן
י"ז אייר התשע"ט 22.05.19 | 17:59

כשהרבי מקאליב זצ"ל הדליק את הונגריה בל"ג בעומר

הרבי מקאליב בהדלקה בהונגריה צילום: באדיבות המצלם

ל"ג בעומר בלי הרב'ה. בלי האדמו"ר שכל אחד מאתנו, ורבים מעם ישראל, זוכרים אותו כדמות בלתי נשכחת באירוע מסוים בחייהם. ודאי כולכם מכירים את הסרטון שעלה לאחר פטירתו של האדמו"ר מקאליב זצ"ל, שר את השיר המפורסם "סול או קוקוש מר", לראש עיריית בודפסט שבהונגריה.

ברצוני להראות לכם תמונות נוספות מאותו מסע. מסע שנחקק בלב כל יהודי בבודפשט, ולספר לכם על ל"ג בעומר שלי עם הרב'ה.

ל"ג בעומר תשנ"ז.

האדמו"ר זצוק"ל, התחיל את המסע בבית הספר היהודי ברחוב וושאלאני (Wesselényi u) בבודפשט, בניהולם של אבי מורי, הר"ר ישראל צבי נוימן, ואימי תחי', בשנים אלו. האדמו"ר לא יכול היה לסרב לבקשתו של אבי שליט"א, שליווה אותו במשך שנים רבות בארגון "הבר בי רב", והסכים לבוא להאיר את גלות הונגריה. את בית הספר לא היה ניתן להכיר. קירות הבניין לא זכו לראות המון אדם בכמות שכזו מאז שביקר בו הבעלזר רב לפני המלחמה הארורה. השמועה פשטה בעיר, ואיש לא רצה להפסיד את הזכות לראות דמות אדמו"ר חסידי בלילה הזה.

האדמו"ר זצוק"ל, הדליק את המדורה לכבוד התנא האלוקי, בחצר בית הספר, ושירת "בר יוחאי" אדירה עלתה מפי הנוכחים - שכבר זמן רב לא ראו טקס שכזה. גם הגשם שירד - לא הצליח לכבות את האש האדירה שניצתה בליבותיהם, והם עמדו צפופים עם מטריות בידיהם, מתנועעים בקצב אחיד לשירת ה"בר יוחאי".

לאחר מכן עלה האדמו"ר לאולם בית הספר, שם מסר שיחת חיזוק ועידוד ליהודי העיר, והם כולם הצטרפו אליו לאמירת "שמע ישראל" שהסתיימה בשיר המפורסם "נאר אמונה". עין לא נשארה יבשה באותו לילה, כשאפילו צוות הצילום של הטלוויזיה המקומית, המורכב מגויים הונגרים, עומד משתאה לנוכח החוסן היהודי שהתפרץ באותו לילה בלתי נשכח.

למחרת יצא אדמו"ר זצוק"ל לעיר קאליב, שם הדליק במעמד יהודים מקומיים מהסביבה, מדורה נוספת לכבוד התנא ר' שמעון, והשליך אל האש כמנהג רבותינו הק', את פתקי הקוויטלא'ך שנתנו לו. לאחר מנהג הטלת החיצים על ידי הקשת, ישב האדמו"ר ברחובה של עיר וערך טיש חסידי מן המניין, כאילו הוא יושב בבית מדרשו בארץ ישראל, כשכל יהודי מתקבל אצלו בחמימות יתרה.

זהו בשבילי ל"ג בעומר.

ומאז בכל שנה, בשעה שאני עומד בזמן ההדלקה, עומדות מולי התמונות של שנת תשנ"ז. תמונות של אהבת ישראל, אהבת יהודי באשר הוא, ומסירות נפש למען המשך הדורות הבאים.