שינוי מגמה? חרדי אמיתי לא סופר את ימי הזיכרון והעצמאות

בשיטוטים ברשתות בליל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה נגלה לעיני מחזה שלא נראה בשנים קודמות. הכתבים מכלי התקשורת הכלליים שאינם אמונים על התורה וההלכה דיווחו בשמחה על שינוי מגמה בציבור החרדי בכל הנוגע לזכירת יום הזכרון.

גדול העיתונאים, עמית סגל, אף מיהר להציג את הטקס הקבוע בבני ברק והגדירו כ"חבלי משיח" ומיד 'חטף' מיודעי דבר על כך שטקס זה נערך כבר עשרות שנים.

אז כך: ראשית כל, מעולם הציבור החרדי האמיתי לא עשה שום עסק מהימים האלו: השואה, הזיכרון והעצמאות. למרות שזה לא השפיע כלום על האנשים, מלבד הצפירה, לגביה תמיד חונכנו שאם אתה במקרה ברחוב תעמוד ותכבד.

אך כל זה לא נוגע לאותם אלו מבני הציבור החרדי שהחלו במסע שיווק למגזר בכל מה שנוגע ל"שינוי מגמה" ועורכים טקסים כאילו באמת מדובר ביום ייחודי שעלינו לזכור.

אף אחד לא חושב שלא צריך לזכור נופלים מבני עמנו, אך ישנן דרכים אחרות. כיום, בעידן הרשתות החברתיות, כל חרדי שעומד דום הופך למקדש השם, ומציג שינוי עמוק בכל הנוגע ליחס של חרדים לצבא ולמדינה.

אז לא! אין שום שינוי מגמה חרדי אמיתי לא זוכר יום כזה. ולא כפגיעה בשום צורה חס ושלום. זה פשוט לא מופיע בלוח השנה היהודי. תשאלו אברכים ממיר או מפוניבז' או מכל כולל אחר, הם לא יודעים על כך שיש טקסים לחרדים. הכל נמצא באינטרנט וברשתות. פייק אחד גדול. 

ואם בזיכרון עסקינן, אדם הירא לדבר ה', שאמון על שמירת התורה ומצוותיה - מצווה עליו לזכור את יציאת מצרים כל יום בתפילת שחרית וערבית. הלוואי ואותם אלו ירגישו מעט מן המעט בזכירת יציאת מצרים ולא רק בליל הסדר.

אז אנא מכם, שחררו ומהר. הציבור החרדי האמיתי לא קונה שום טקסים לחרדים. סך הכל מדובר במופעי ראווה ויח"צ טוב של ארגונים שונים, ומבלי להכנס לשמות.

בעבר כבר כתבתי כבר על יום העצמאות והחרדים שנדבקו וחטאו בישראליזיציה וחוגגים את היום הזה במנגלים וכדו'. אך להדביק ישראליות על יום הזיכרון זה ממש שגוי, מיותר ולא נכון.

נכון שנציגי הציבור החרדי הולכים לטקסים כמקובל וכמתחייב מתוקף תפקידם וזה מצטייר יפה בתקשורת למנוע חילול השם, אך ילד חרדי שגדל בבית חרדי יודע כבר מקטנות שהיום הזה לא קיים בלוח השנה.

לא צריך להיות כמו המשוגעים מנטורי קרתא שהשיעמום גובר עליהם וצועדים בצפירה בכיכר השבת, שגם על זה חונכנו שהם משוגעים אבל לא להגזים ולומר וליצור טקסים לחרדים כי אלו לא חרדים.

מן הראוי להביא כאן את דבריו של הפרשן לענייני חרדים וה'מבין' הגדול אבישי בן חיים, שכתב כך "הכותרת החרדית הגדולה ומהמסקרנת של ימי הזיכרון והעצמאות: אליטת המשנה של העיתונאים החרדים מנסה לעצב את ההשקפה החרדית ולדחוק מתפקיד מעצבי האידאולוגיה החרדית את המרנים והרבנים". 

"אירועי השבוע שבין יום השואה ליום העצמאות עמדו בעיקר בסימן הניסיונות המסקרנים של אליטת המשנה החרדית (העיתונות החרדית העצמאית, אתרי האינטרנט ותחנות הרדיו החרדיות, ארגוני חרדים חדשים, בני דור שני לבעלי תשובה ועוד) להמשיך ולדחוק את אליטת בני התורה והרבנים ממקומה כמנהיגה הבלעדית ומעצבת ההשקפה החרדית. אליטת המשנה ממשיכה בניסיון המרתק לפרק, מעל ראשם של הרבנים, את כלי המגננה המרכזי שבנו גדולי הרבנים החרדים לאורך השנים נגד המודרנה, החילון והציונות: חומת ההתבדלות, כולל מהציונות, מועדיה וסמליה".

כאן המקום להזכיר את הגאון רבי יחיאל יצחק יעקובוביץ זצ"ל, זקן רבני ישראל ורבה של הרצליה, שנפטר לפני מספר חודשים. מסופר על הרב זצ"ל כי לאחר שהוכתר למלא את מקום חמיו ברבנות העיר, נכנס למרן ה'חזון איש' ושאל אותו מה עליו לעשות ביום העצמאות ואיזה מסר להעביר בדרשת החג. 

החזון איש השיב לו: תביא את דברי השולחן ערוך שאומר 'חמשה עשר בשבט נקרא ט"ו בשבט'. מדוע הוצרך השולחן ערוך לומר שחמישה עשר נקרא ט"ו? ללמדנו שכדי לקבוע יום מיוחד צריך להיות השולחן ערוך. ואכן הגרי"י אמר את הדברים בדרשה המרכזית, ומאז לא הוזמן לשאת דרשות באירועי יום העצמאות. את הדרשה היחידה היה אומר הרב ביום הזיכרון, אז הוא סופד לחללי מערכות ישראל שהתגוררו בעיר וגם לא עשה מכך כל עסק.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!