האם אנחנו עומדים לפני דחיית מועד הבחירות

בצל ההסלמה המתגברת בדרום, ובהתקרב המועד הסופי לבחירות לכנסת. האפשרות כי הן יידחו למועד אחר עומדת כעת על הפרק כאשר החלטה שכזו מחייבת רוב מיוחד של 80 חברי כנסת.

על פי חוק היסוד כנסת, כאשר נפתח הליך בחירות על ידי פיזור הכנסת או סיום הכהונה, ניתן לדחות את המועד ברוב מיוחד של שמונים חברי כנסת, כאשר לצורך כך נדרת סיבה מיוחדת כגון מלחמה או שעת חירום על פי המוגדר בחוק.

נציין, כי לצורך דחיית הבחירות דרושה גם תמיכת חלק מחברי האופוזיציה, כשטרם ברור, האם במועד כה מאוחר, של שבועיים ויום בלבד קודם הבחירות, יסכימו המפלגות לדחות את המועד הקרוב כל כך, כאשר היום כבר מיהר להודיע חה"כ יאיר לפיד, מראשי 'כחול לבן' כי יתנגד למהלך כזה. 

בעבר, הבחירות נדחו מספר פעמים בגלל מבצעים או פעולות צבאיות. בפעם הראשונה בהכרזת העצמאות, בן גוריון דחה את מועד הבחירות לכנסת הראשונה עד לסיומה של מלחמת העצמאות. גם הבחירות לכנסת השמינית (1973) נדחו בשל מלחמת יום הכיפורים, כשהבחירות היו אמורות להיערך ב-30 באוקטובר 1973 אך פריצתה של המלחמה הובילה לדחיית הבחירות לסוף דצמבר באותה שנה.

האפשרות לדחיית הבחירות עלתה כאופציה גם לפני כעשור, בעת התרחש מבצע "עופרת יצוקה" בסמוך לתקופת הבחירות, אז, המבצע הסתיים כשלושה שבועות בלבד קודם הבחירות שייתכן והשפיעו על הכרעת הציבור שהגיעה לקלפי תחת רושם המבצע הצה"לי.

כך או כך, ללא ספק הנושא הביטחוני יעלה שוב לכותרות ויעמוד בראש השיח הציבורי, כאשר מחד הדבר יטיב עם בני גנץ ו'כחול לבן' שסאגת הפריצה לטלפון תרד מסדר היום, ומאידך גם נתניהו והצוללות כבר לא יעמדו בראש סדר היום הציבורי על רק מבצע צבאי, כשהנושא הביטחוני יעלה ועוד איך בכהונתו. מה שברור הוא שהשחקנים החברתיים כעין אורלי לוי - אבקסיס וכחלון יינזקו, כאשר הנושא הביטחוני יסיט לחלוטין את הדיון הכלכלי-חברתי מסדר היום הציבורי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!