האם נתניהו עשה סיבוב על אזרחי ישראל בשם המצב הביטחוני?

"בימים האחרונים שוחחתי עם כל ראשי הקואליציה, בניסיון אחרון למנוע את הפלת הממשלה. בתקופה ביטחונית רגישה זו לא צריך ולא נכון ללכת לבחירות. אנחנו גם זוכרים היטב מה קרה כשגורמים בתוך הקואליציה הפילו את ממשלות הליכוד ב-1992 וב-1999, וקיבלנו את אסון אוסלו ואת אסון האינתיפאדה. צריך לעשות כל מה שניתן לעשות כדי להימנע מחזרה על הטעויות הללו".

את המילים הכה משכנעות הללו בדבר מצבה הביטחוני הרגיש של מדינת ישראל - אמר ראש הממשלה נתניהו קבל עם ועולם, עת התפטר שר הביטחון שלו אביגדור ליברמן בסערה, על רקע מתקפת הטילים על הדרום.

חמישה שבועות בלבד חלפו מאז הנאום המהדהד הזה. במשך הזמן הזה מינה נתניהו את עצמו לתפקיד שר הביטחון, העלה אין ספור תמונות פוטו-אפ עם חיילים מיחידות שונות והופ - מצאנו את עצמנו בבחירות.

אז מה קרה במשך הזמן הקצר הזה שגרם לראש הממשלה לעשות שינוי מסלול ולהחליט פתאום על יציאה לבחירות? האמנם המצב הביטחוני השתנה מקצה לקצה? האמנם אין סכנה יותר בהפלת ממשלת ימין?

בנאום ההכרזה על הבחירות שנשא היום נתניהו, הוא ניסה להסביר את הסתירה:

"אמרתי שהיינו בתקופה רגישה. אני לא יכולתי לומר אז מה שאתם כבר יודעים היום, שהיינו בפתחו של מבצע חשוב ביותר שמפרק את נשק המנהרות של חיזבאללה. והמבצע הזה, רובו ככולו, מאחורינו. היינו צריכים להשלים את זה. עכשיו צריך ללכת לבחירות, ולתת מנדט ברור לממשלה להמשיך לעשות דברים הנחוצים לביטחון ישראל, לכלכלת ישראל ולחברה בישראל".

אלא, שקשה להאמין שתוך חמישה שבועות סכנה קיומית שריחפה על ישראל התאיידה כלא הייתה. אין לזלזל בחשיבות המבצע לאיטום המנהרות ורק חברי הקבינט באמת יכולים לדעת את רמת החשיבות של מבצע "מגן צפוני".

ועדיין, גם אם נניח שכך הם פני הדברים - הרי מאז היציאה לבחירות ועד הבחירות בפועל חייבים להיות לפחות 90 יום, ואיומים קיומיים מצד חיזבאללה בוודאי לא יוזנחו מפאת הבחירות.

קצת נאיבי לחשוב שמבצע צבאי - חשוב ככל שיהיה - שטווח הזמן הקצר שלו ככל הנראה הוגדר מראש, יופרע על ידי הכרזה בלבד על יציאה לבחירות מצד ממשלת ישראל. 

לכן יש להסיק שאיומי המצב הביטחוני בהם השתמש נתניהו אז לא היו אלא איומי סרק. כמו כן, נתניהו טען בזמנו כי אסור להפיל ממשלת ימין כי אין לדעת איזו ממשלה תבוא אחריה. מה יום יומיים? מדוע מה שהיה נכון אז לא נכון היום? 

אפשר לראות גם את הספונטניות של מסיבת העיתונאים שהתקיימה היום ואת הנאום של ביבי - שלא היה נראה מוקפד, ולהבין שנתניהו לא תכנן יותר מידי את ההודעה הדרמטית.

הוא פשוט מצא את חוסר ההסכמה בשורות הקואליציה סביב חוק הגיוס כהזדמנות מעולה לצאת לבחירות וחטף את ההזדמנות בשתי ידיים.

אז מה כל כך בער לנתניהו לצאת לבחירות? יש להניח כי ההכרעה המתקרבת בתיקי נתניהו - שלפי הערכת מומחים אף תגיע מוקדם מהצפוי - היא שעומדת בבסיס ההחלטה אותה קיבל מזמן, ורק חיכה להזדמנות טובה כדי לממש אותה.

רק בשבוע שעבר אמר פרקליט המדינה, שי ניצן, כי שלושת תיקי נתניהו כבר הועברו אליו וכי "עם השלמת עבודת הפרקליטות, יחלו בימים הקרובים דיונים אצל היועמ"ש לצורך קבלת החלטה".

בסיבוב הקודם, שעה שהדרום היה מופגז, נתניהו לא יכל להרשות לעצמו לצאת לבחירות. למרות שהוא הבין כי ממשלה צרה ללא ליברמן היא ממשלה שעומדת על כרעי תרנגולת ובנויה על גחמה של אורני חזנים למיניהם.

נתניהו הבין כי הוא יצטרך לתקן את הרושם הבעייתי שנוצר בזירה הביטחונית, בה הוא הפך למותג של ממש אצל ישראל החרדה, לפני שיצא בהכרזה על בחירות. לכן הוא נטל על עצמו מיד את תיק הביטחון ולא אווה לתת אותו לבנט.

בכל זאת, זו התווית שאיתה נתניהו אוהב ללכת לבחירות - התווית הביטחונית. רה"מ יודע עד כמה התחום הזה בוער לאזרחי ישראל ומשפיע על תוצאות הבחירות. 17 המנדטים שמקבל גנץ, רמטכ"ל לשעבר שדעותיו אינן ידועות לציבור, יעידו כמאה עדים על כך.

האם הרושם הבעייתי שנוצר בתדמיתו הביטחונית של נתניהו תוקן? כלל לא בטוח. בטח לא כשמדברים על החזית הדרומית ועל מזוודות המיליונים שעברו בחסות נתניהו לאנשי החמאס. 

בנוסף, נתניהו הבין אז שהוא זה שצריך להכריז על בחירות ולא בנט - שכזכור איים כי יתפטר אם לא יקבל את הביטחון, איום שגרר אותו בסופו של דבר להשפלה מביכה מצד נתניהו.

כך או כך, אזרחי ישראל חשים מרומים היום. ראש הממשלה השתמש בתירוצים ביטחוניים כדי להסביר למה זו הפקרות מצד בנט להפיל ממשלת ימין וכעת הוא מפיל בעצמו את ממשלת הימין, שממפלתה כל כך דאג.

בניגוד לרושם שנוצר, לא חוק הגיוס היה הטריגר שהביא לסיום הקדנציה, אלא רצונו העז של נתניהו לצאת לבחירות; שככל הנראה קשור להתקדמות המשמעותית בחקירותיו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!