טור אישי מרטיט: אבא כבר לא יכניס אותנו לחופה
השבוע, בבום אחד גדול, נדם ליבו של אבא. נשארנו יתומים, מחפשים נחמה בעולם ונאלצים לדאוג לעצמנו שלא נרעב ללחם
כתבה מקודמת
11.01.21
השבוע, בבום אחד גדול, נדם ליבו של אבא. נשארנו יתומים, מחפשים נחמה בעולם ונאלצים לדאוג לעצמנו שלא נרעב ללחם
השבוע, אחרי שנה של סבל וייסורים, אבא שלי הצדיק הלך לעולמו. נשארנו לבד, מחפשים לעצמנו נחמה בעולם. ואני, אני הולך לעמוד לבד מתחת החופה שלי, בתקווה שהיא בכלל תתקיים
עם התפשטותה המחודשת של נגיף הקורונה, לא רק שאבא לא יוביל אותה לחופה אלא גם חברותיה לא ישתתפו ביום שמחת ליבה, זה מה יש, חתונה בשטח פתוח ומוזמנים בודדים, גם כסף לאורגן אין, שלא לדבר נעל זמר ועל צלם, שמלת כלה מפוארת נראה כמו משהו שרק אפשר לחלום עליו • סיפורה של כלה יתומה בימי הקורונה
בואו לשמח הערב את אברום שעיה. הרבי קורא במכתב מרגש לחסידיו ומתפללי בית מדרשו, להגיע הערב בבגדי שבת לאולמי 'ארמונות חן' לחגוג יחד עם החתן היתום שגידל בביתו