בבית הגראי"ל: כנס חירום • "לא תהיה פשרה"

הערב (א) התקיים כינוס חירום בביתו של הגראי"ל שטיינמן ברחוב חזון איש 5 בבני-ברק, בהשתתפות חברי הכנסת של 'יהדות התורה', ח"כ לשעבר מאיר פרוש, ויו"ר תנועת ש"ס, שר הפנים אלי ישי. כן השתתפו בכינוס הרבנים הגר"ש בעדני – חבר מועצת חכמי התורה, הגר"י אפרתי – נאמן ביתו של הגריש אלישיב, והגאון רבי צבי כץ, ראש ישיבת 'חזון נחום' בבני-ברק.

כל אחד מהנאספים אמר מספר משפטים, בעוד הגראי"ל שטיינמן סיכם את האירוע בדברים על "האירוע הגדול ביותר מאז מעמד הר סיני", נצחיות התורה, ועל כך ש"ישועת ה' כי תבוא".

מאחורי הקלעים, חשוב להבין מדוע הסתיים הכינוס בהכרזה, לפיה "לא באה בחשבון כל פשרה בנושא גיוס בני הישיבות".

1.

ברור לכל כי החלטת בג"צ ביום שלישי שעבר, בראשות נשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית בייניש, המסיימת בימים אלו את תפקידה, היא קריאה נחרצת לביטול חוק טל. קרי: שום פשרה לא תבוא בחשבון.

אל מול הכרזה לוחמנית מסוג זה, תוכל לבוא בחשבון רק הצהרה לוחמנית של הצד השני. קרי: האסיפה תסתיים במסמך הבנות כתוב או בעל-פה, לפיו לא תיתכן כל פשרה בנושא. בחורי הישיבות לא יתגייסו לצבא.

אם מתרגמים זאת למעשים, הרי שזו תהיה, בעצם, קריאה לבחורים ללכת 'עד הסוף', כולל לכלא בעוון עריקה.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי עצם ביטול החוק אינו מהווה חוק 'עשה' של גיוס הבחורים. כך שסביר להניח שלא יהיה גורם שיבקש להקצין את הדברים, כולל לא גורמים צבאיים, שלא ממש ערוכים לקראת כאב הראש הגדול של גיוס אלפי בחורי ישיבות ואברכים לצה"ל.

2.

נושא נוסף אליו ראוי לשים לב:

עד היום נהגו חברי הכנסת של 'יהדות התורה' להיוועץ בנושאים מסוג זה בראש ובראשונה עם הגרי"ש אלישיב, הגם שח"כ משה גפני נהג להגיע לפחות אחת לשבוע אל בית הגראי"ל שטיינמן בבני-ברק, כדי לשמוע גם את דעתו בנושאים השונים שעמדו על הפרק.

בשל מצבו הרפואי של הגרי"ש אלישיב, יוסיף לו אלוקים שנות חיים בבריאות, המאושפז בבית החולים 'שערי 'צדק', החלו חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב לסור למעונו של הגראי"ל, כדי לדון עמו בנושאים השונים, בוערים יותר ובוערים פחות.

הכינוס הפעם מהווה מעין הכרזה רשמית לכך שמי שיקבע בתקופה הקרובה (עד להחלמתו המלאה של הגרי"ש) הוא הגראי"ל שטיינמן. למהלך הזה יש השלכה על אופן הכיסוי ביומון 'יתד נאמן', למשל, ומעניין יהיה לראות כיצד ידווחו שם מחר בבוקר על כינוס החירום הערב.

מן הסתם יאהבו שם את הטון הנחרץ של "אין פשרות", קו שתואם את דעת העיתון מאז ומעולם.

3.

אסור לשכוח שהגראי"ל שטיינמן היה הסמכות שעמדה מאחורי הפשרה הגדולה של חוק טל. באותם ימים ספג ביקורת עזה על כך מחוגים שונים.

העובדה שהערב הוא אינו מוכן להכריז על שום פשרה, נובעת, לפי ההערכה, מהקשחת העמדות בצד שכנגד. שכן, כאשר יוצאים ב'גזירת שמד' נגד בחורי הישיבות, אין כל היתר הלכתי לפשרה כלשהי.

יחד עם זאת, סביר להניח שברגע שגורמים בכירים בממשלה ישכילו להבין כי המסלול הנוכחי מוביל לפיצוץ, לא רק קואליציוני, אלא גם חברתי-לאומי, הם ינסו 'להתיישב לשולחן' כדי לחתור לפשרה ולנוסחה שתהיה מקובלת על כולם.

האפשרות להגיע לפשרה עוברת, ללא כל ספק, דרך גילויי החוזק של היהדות החרדית בעת הזו. ואין טוב משילוב ידיים בין שתי התנועות - ש"ס ויהדות התורה - על אף כל החתולים השחורים שחלפו בין ש"ס ל'דגל התורה' בתקופה האחרונה (רבנות פתח-תקווה, רבנות ירושלים ועוד).

4.

הפעם, כאמור, הוחלט שלא ללכת על כל מהלך של פשרה (למרות שההערכה היא שבסופו של תהליך יוצע מהלך של תואם חוק טל הזכור לטוב (או לרע, לדעת מעטים), והגראי"ל יחתום עליו כפי שחתם בשעתו על חוק טל.

לפני מספר ימים כתב הגר"ש אויערבך בעקבות ביטול חוק טל כי מדובר ב"גזירה נוראה לפגוע בלב היהדות" וכי "לא תהא כזאת בישראל", כשהוא מתייחס לגזירת גיוס. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי הגר"ש מתנגד לחוק טל גם במתכונתו הנוכחית, וזאת בניגוד לדעת הגראי"ל.

נראה כי הכינוס הערב מבהיר ואינו מותיר ספקות בדבר מי יקבע מה יעלה בגורלו של 'כפיל חוק טל', אם וכאשר יחוקק מחדש.

5.

אחדות השורות שנוצרה בתוך 'יהדות התורה', כפי שבאה לביטוי בכינוס, הוא דבר שאינו מובן מאליו. לכל זכור 'כינוס החינוך', שנערך לפני למעלה משנה בביתו של הגראי"ל, כינוס אליו לא הוזמנה חסידות גור, מה שהשאיר גם את סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, בחוץ.

אז למה, בעצם, הפעם הוא הוזמן?

ובכן, ראשית אסור לשכוח את קריאתו של ליצמן בסוף השבוע שעבר לאיחוד שורות של ש"ס ויהדות התורה - רעיון שלמעשה עמד בבסיס הכינוס היום. אין פשרות - יש איחוד. שנית, חובה לציין לזכותו של יו"ר הסיעה, ישראל איכלר, שמאז נכנס לתפקידו שם לו למטרה ראשונה במעלה את קיום האחדות במפלגה. הוא מקפיד על כך שליצמן ישתתף בישיבות סיעה, וגם כאשר קיבל את טלפון ההזמנה מאנשי ביתו של הגראי"ל, הבהיר מיד כי חשוב לו שכל התנועה תגיע, באחדות מלאה.

הערב, בדברים שנשא, הדגיש ליצמן: "יסוד הצלחת המאבק תלוי בחיבור בין הסיעות ואחדות בנושא בין יהדות התורה לש"ס. חזית אחידה חובה", אמר.

ח"כ ישראל אייכלר אמר בכינוס: "רק 15 מנדטים מלוכדים, יוכלו לעמוד בפרץ. אין דומה השפעה של חמשה ועוד עשרה לגוש של 15 ח"כים".

אייכלר הוסיף: "אסור להתעלם מן המסע התקשורתי שהכין דעת קהל עוינת לעולם התורה. אין להסתפק בתשובה פוליטית במאבק, אלא להחדיר לעם ישראל את לימוד התורה כתנאי קריטי לקיומו ובטחונו של עם ישראל בארצו".

הוא אף הביא את ברכתו של האדמו"ר מבעלזא לכינוס הקדוש: "שתשרה שכינה במעשי ידיכם להרמת קרן התורה".

סגן שר החינוך, ח"כ מנחם אליעזר מוזס, עמד בדבריו על החובה לגבש עמדה אחידה בנושא של כלל נציגי היהדות התורתית, ולפיה אין אומתנו אומה אלא בזכות התורה וכי "עולם הישיבות יישאר במתכונתו הנוכחית, ללא כל שינוי חס וחלילה".

לדבריו, יש להשקיע בהסברה לציבור הרחב, המושפע מכלי התקשורת המלבים את האש במגמתיות מכוונת נגד לומדי התורה. "אין ספק", אמר, "שהחלטת הבג"ץ הושפעה מהאוירה התקשורתית שהסיתה בשבועות האחרונים נגד חוק טל".

6.

אולם, קשה להשתחרר מהתחושה שהשגת אחדות שורות אינה כה פשוטה, כפי שהיא נראית במבט שטחי. עם כל הכבוד להכרזות 'אחדות' מסוג זה, כדי להביא לאיחוד כוחות בין התנועות, חובה לגייס את תמיכת הגר"ע יוסף למהלך.

מן הסתם קיבל השר אלי ישי את ברכתו, קודם שיצא אל הכינוס בבני-ברק, ויעדכן אותו גם אחרי.

אבל, עצם העובדה ששר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס אינו משתתף בפגישה (בעוד ב'יהדות התורה' הקפידו לסחוב מהבית את כל ארגז השישיה), עלולה לפגום באחדות השורות, שכן גם דעתו נשמעת באוזני נשיא מועעצת החכמים - ובהחלט יש לו מה לומר.

לכן, רגע לפני שמברכים על איחוד השורות, ראוי להמתין ולראות האם יברך הגר"ע יוסף על המהלך ויסמוך עליו את ידיו.

ראוי לציין כי שוררת קרבה מיוחדת בין הגראי"ל שטיינמן לבין הגר"ע יוסף, כך שיתכן שבסופו של דבר מהלך האחדות ייצא לדרך.

גלריית תמונות מהכינוס בבית הגראי"ל שטיינמן:

צילום: שוקי לרר

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!