לפגוש את הסיפורים הרגישים ביותר בציבור החרדי

אנחנו עומדים פחות משבוע לפני תשעה באב. בימים האלה אני חושבת על אותם אנשים שבעבורם תשעה באב הוא לא יום אחד בשנה, אלא הכאב היומיומי הופך כל יום לתשעה באב אישי בעבורם. "פרצוף תשעה באב" הפך לסוג של פתגם, האם חשבתם פעם מה עומד מאחורי אותו פרצוף?

השנה היתה שנה מאתגרת עבורי כמטפלת. הכרתי נשים וזוגות שהמילים "תסכול" ו"כאב" הן מילים נרדפות לחיים המאתגרים שבהם מתמודדים.

השנה בעיצומם של תשעת הימים ובערב תשעה באב נזכרתי בכל אותן נשים שבשבילן החיים היו מתכונת של תשעת הימים אחד ארוך מבלי להצליח לראות את הגאולה שתגיע ואת הימים המרגשים של אלול שמגיעים לאחר תשעה באב.

נזכרתי בכל אותן נשים כבויות שהפחד מנהל ומוליך אותן לסף, נזכרתי בזוגות שהגיעו לטיפול מתוך יאוש ואבדון וברגע של אומץ קיבלו את היכולת לצאת מהכאב ולחיות מחדש. נזכרתי בשליחות העמוקה שאני מרגישה בעבודה שלי.

נזכרתי במלי, אם שכולה שאיבדה את בנה באחת המלחמות ומאז התייסרה כל יום בכאב השכול והאבדן.

כאבתי עם מיכל, אישה מוכה, שהתמודדה עם חיים כואבים וגם לאחר שהצליחה לצאת מהם היא מתמודדת עם ההשלכות הלא פשוטות שמזכירות את התקופה ההיא.

חשבתי על מירי ויוסי שמתמודדים עם ילד מיוחד ויודעים שלפניהם התמודדות שלא תיגמר לעולם, עם אתגרים לא קטנים של גידול משפחה ברוכה, ניהול בית וחיים שוטפים במקביל ובנוסף לילד המיוחד והאהוב שמאתגר מאוד.

דיברתי עם חני, רווקה מבוגרת שמתבוססת בעולם של עיניים מרחמות ושיער לבן. היא ישבה איתי כשלפניה חיים שלמים ומאחוריה חיים מלאים אבל חסר לה רק דבר אחד, משפחתיות, אהבה וזוגיות.

הקשבתי לאשתו של מאיר, שמכור להימורים וגרם לה למכור את כל מה שהיה לה עד שלא נותר לה עוד מה למכור והיא נאלצה לחיות את חייה בחוסר כל ובעוני אמתי כפשוטו.

שמעתי את אתי, שנסיבות החיים הביאו אותה לנטוש את הדת ואת העולם הדתי בו גדלה. אתי חיפשה אושר וקיוותה למצוא אותו"שם", אך במקום אושר גילתה כאב, צער ותסכול. אתי לא ידעה איך לחזור נלחמה עם הסטיגמה וחזרה בגדול.

כתבתי על חני ואבי שמצפים לילד כבר קרוב לעשור וחוץ מזריקות לגוף והקושי האישי שלהם, הם מתמודדים עם מבטים, אמירות ושאלות חודרניות שמרגישות כמו זריקות לנפש הכואבת.

נפגשתי עם נחמי, שהיא אמא פרודה המגדלת את ילדיה לבד בלי אביהם שבחר להתנתק מילדיו, עצמו ובשרו מסיבותיו שלו. מלבד ההתמודדויות שלה כאם חד הורית הנאלצת לתפקד כאבא ואמא גם יחד, נחמי צריכה להיות זו שמנחמת, מתווכת, תומכת ומטפלת בקשיים שנוצרו בשל הניתוק הכפוי.

סיפרתי על רחלי, גרושה שילדיה נלקחו ממנה מסיבות שונות והיא נלחמת מול מערכת ענקית ובעלת כוח רב, על הזכות האמהית הבסיסית לגדל את ילדיה, לחנך, ללטף ולכסות מדי ערב בשמיכה.

דיברנו עם מירי ונתן שמתמודדים עם פרק ב' מאתגר במיוחד ועם רצון להרוס להם כל חלקה טובה בזוגיות בשל קנאה עמוקה בהצלחתם. יחד איתם הדגשנו שבמקום בו יש קשר אמיתי, שום "רוח" שבעולם לא תוכל להפיל או לערער את הבית החזק.

ראיתי בקליניקה המון זוגות ובעיקר נשים שנכנסו עם "פרצוף תשעה באב". אצל כולם יכולתי לזהות את אותו המבט: המיואש, המתוסכל והכואב שלעתים מלא גם ברחמים עצמיים. פגשתי זוגות ונשים עוצמתיים ועוצמתיות שידעו שטיפול ושינוי הם לטובתם.

לצערי גם פגשתי זוגות ונשים שנכנסו עם "פרצוף תשעה באב" והגיעו רק בכדי לסמן וי ולהגיד שניסו טיפול, ורק אני יודעת שהם לא באמת רצו ונלחמו בעבור השינוי.

פגשתי נשים שהגיעו מיואשות מלכתחילה ולא האמינו כי ביכולתן להצליח לטפל וליצור שינוי מהותי ועם דרך ארוכה הצלחנו לבנות אמון בסביבה והכי חשוב בעצמן.

לנו כמטפלים יש את היכולת לראות בסיום הטיפול את השמחה שיש לבני זוג מול תהליך שבחרו לעשות ביחד או את הכוחות והעצמה שאיתם יוצאת אישה שהגיעה לתהליך העצמה אישי. אנחנו מבינים כי לחיות מחדש זו הזכות שניתנת לכולנו, לכל בני האדם.

היכולת שלנו לחיות מחדש נובעת מהיכולת לקום ממשבר ולהאמין שאין רע בעולם, לחיות בתחושה של חוזק ולזכור שהכל לטובתינו בלבד.

גם אתם יכולים לעצור את שגרת החיים הקשים או אפילו ליצור לעצמכם שגרה טובה בהרבה מזו היומיומית הרגילה בה אתם חיים. יש בכם, כמו בכל אדם, כוחות שאתם לא מכירים ולא יודעים עליהם, כוחות שמתחבאים עמוק בתוך עולם הכאב שאתם שרויים בו.

"חייב אדם לומר בכל יום בשבילי נברא העולם" ומצד שאני לזכור ש"אנוכי עפר ועפר". בכדי להתקדם לחיים עמוקים ומלאי משמעות, יש להתאזר במידה נכונה של היכרות בערך העצמי יחד עם מידה נכונה של ענווה כדי לפתוח את העיניים וליצור מציאות חדשה דווקא ממקום של נפילה.

בואו נעצור, ניקח את תשעה ביום כיום לתפילה בעבור גאולה כללית, אבל גם בעבור גאולה פרטית, למצוא את הכוחות לצאת לדרך חדשה ולבחור בטוב, לראות את האמונה ולזהות את הכוחות והיכולות שלנו מול אתגרי החיים המתחלפים.

בואו נהפוך את ימי האבל במישור האישי מאבל למקפצה אל עבר חיים טובים, מלאים ואמתיים כי לכולנו, כן לכולנו, מגיע לחיות מחדש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!