כשהטייקון מסינגפור ביקש לברך \ הרב מרדכי מלכא

ויקרא פרק כה (א) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר:(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיקֹוָק:(ג) שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ:(ד) וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיקֹוָק שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר: (כ) וְכִ֣י תֹאמְר֔וּ מַה־נֹּאכַ֖ל בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֑ת הֵ֚ן לֹ֣א נִזְרָ֔ע וְלֹ֥א נֶאֱסֹ֖ף אֶת־תְּבוּאָתֵֽנוּ: (כא) וְצִוִּ֤יתִי אֶת־בִּרְכָתִי֙ לָכֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַשִּׁשִּׁ֑ית וְעָשָׂת֙ אֶת־הַתְּבוּאָ֔ה לִשְׁלֹ֖שׁ הַשָּׁנִֽים:

שאלות:
א} שואלים חז"ל מדוע התורה מדגישה ומפרטת שמצוות השמיטה ניתנה על הר סיני הרי כל המצוות ניתנו על הר סיני?
ב} ועוד יש לשאול כיצד התורה מציבה שאלה שלכאורה מעין פקפוק באמונה, (כ) וְכִ֣י תֹאמְר֔וּ מַה־נֹּאכַ֖ל בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֑ת הֵ֚ן לֹ֣א נִזְרָ֔ע וְלֹ֥א נֶאֱסֹ֖ף אֶת־תְּבוּאָתֵֽנוּ: הרי מחוייב האדם להאמין בציוי הקב"ה?

פרש"י מה עניין שמיטה להר סיני ללמדנו שכל המצוות נמסרו פרטיהן בסיני:
ופרש"י בשם חז"ל מה ענין שמיטה להר סיני וכי כל תרי"ג המצוות לא ניתנו בהר סיני עד אשר הוצרכה התורה לפרש דוקא במצות השמיטה שהיא ניתנה על הר סיני? ותרצו להקיש כל המצוות למצות השמיטה, הרי מצות השמיטה נאמרה כבר בפרשת משפטים ושם נאמרה בקצרה, ולו הייתה התורה מסתפקת בדבריה שם אשר לא נתפרשו בה פרטי המצוה הייתה מתעוררת השאלה מהיכן חז"ל ידעו לפרש כך בכוונה של התורה, אולם התורה חזרה כאן לפרש פרטי השמיטה ועי"ז מתפרש כוונת התורה בפרשת משפטים, ומכאן היקש לכל פירושי המצוות שלא בדו אותן חז"ל מליבם אלא כך נתקבלו מהר סיני. עוד ניתן לבאר בדרך נוספת בהקדם המציאות בהנהגת בני אדם כדלקמן.

מנהג העולם:
כאשר נתבונן במנהג העולם נראה כי היכן האדם נכשל לפיתוי יצרו כאשר עומד נגדו ניסיון כספי הפסד או רווח מול קיום התורה והמצוות, מאחר ובדרך כלל האדם יראה לעיניים ובהזדמן לפניו לעשות רווח על חשבון ביטול שיעור תורה או קיום מצוה קשה לו לעמוד בניסיון או ההפך כאשר רואה הפסד שעלול להיגרם לו בגלל לימוד התורה או עשיית המצוות קשה לאדם לעמוד בפיתוי מתוך הנחה ברורה שאין ספק מוציא מידי ודאי ומאחר ולנגד עיניו רואה רווח או הפסד אשר יגרם בעכבות קיום התורה והמצוות אומר בליבו ביטולה זהו קיומה כי אם אין קמח אין תורה ועת לעשות לשם הפרו תורתך, אולם זו הטעות האופטית שאדם טועה ונכנע ליצרו מאחר ואם הוא מאמין כי הקב"ה הוא הזן ומפרנס לכל מקרני ראמים ועד ביצי כנים היתכן שבגלל שאדם שעושה רצונו יפסיד, והרי אדרבא כאשר יעבור על רצון השם יתברך יותר ברור שיפסיד ואיך ישלה אותו יצרו שרק בדרך זו ישיג את מבוקשו, לזאת באה תורתנו הקדושה ללמדנו פרק בחשיבה והשקפה ולחזק את האמונה כי לעולם לא יפסיד בזה שעושה רצון השם יתברך אלא ההיפך כאשר נבאר.
ביאור הבן איש חי להקיש כל המצוות לשמיטה שלעולם לא נגרם הפסד מפאת קיום התורה והמצוות:
ובזה נבוא לביאור נוסף בפרשתנו אשר כתב הבן איש חי על התורה לפרש שכונת התורה ללמדנו היקש לכל קיום התורה והמצוות מהיבט אחר, והוא כמו בשמיטה אשר לכאורה על ידי זה שאדם שומר ומקיים מצוות השמיטה נראה בעליל כי הדבר הזה גורם לו להפסד יבול שנתי אשר עולה הדבר לסך עצום ורב, ואף ממוטט את פרנסתו, אך התורה מבטיחה שאדרבא בשמירת וקיום מצות השמיטה זוכים שהקב"ה שולח ברכה ובשנה אחת מוציאה האדמה יבול למשך שלש שנים כדכתיב וכי תאמרו מה נאכל וכו' וצויתי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשת את התבואה לשלש השנים וכו'. ומכאן היקש לכל קיום התורה והמצוות אשר האדם פעמים רבות חושב שקיום המצוה גורמת לו הפסד או מניעת רווח ועל ידי זה יצרו גובר עליו ומונעו מקיום התורה והמצוות, אך טעות הוא בידו בהיות שעל ידי קיום התורה והמצוות לעולם לא נגרם לאדם הפסד, כי שומר מצוה לא ידע דבר רע. וכמסופר במסכת קדושין דף לא על דמא בן נתינה שלא הפסיד בגלל מצות כיבוד אביו.

דברי איוב וחז"ל שהכל תלוי במעשיו של האדם:
וכאשר האדם הולך בדרך זו משכיל להבין שלא יתכן שינזק או ירויח בלעדי שמגיע לו בגלל מעשיו, וקל וחומר שלא יתכן במה שיעשה נגד רצון הקב"ה שהוא יצליח, או להיפך שלא יתכן שבגלל שעושה רצון השם יפסיד, כיון שמעשיו של האדם הן הם הגורמים למצבו לטוב ולמוטב, וכמ"ש באיוב פרק לד (י) לָכֵ֤ן׀ אַ֥נֲשֵׁ֥י לֵבָ֗ב שִׁמְע֫וּ לִ֥י חָלִ֖לָה לָאֵ֥ל מֵרֶ֗שַׁע וְשַׁדַּ֥י מֵעָֽוֶל: (יא) כִּ֤י פֹ֣עַל אָ֭דָם יְשַׁלֶּם־ל֑וֹ וּֽכְאֹ֥רַח אִ֝֗ישׁ יַמְצִאֶֽנּוּ: פירושו שחלילה שהקב"ה יפעל עם האדם ברשע או יעשה עול אלא הכל תוצאה של מעשי ידיו של האדם, כמובאר בזוהר פ' וישב דף קפ ע"ב ד"ה אלה תולדות בענין סבל יעקב והנחת שקיבל בסוף. וכמאמר הפסוקים כדכתיב תהילים לד י כי אין מחסור ליראיו וגו' ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב. וכתיב קהלת ח ה שומר מצוה לא ידע דבר רע, וכן אני ה' חוקר לב בוחן כליות ולתת לאיש כדרכיו כפרי מעלליו וגו' וכתיב ירמיה יז י עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל. וכמאמר התנא במסכת קדושין דף פב ע"ב תניא, ר"ש בן אלעזר אומר מימי לא ראיתי צבי קייץ, וארי סבל, ושועל חנוני, והם מתפרנסים שלא בצער, והם לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני, מה אלו שלא נבראו אלא לשמשני מתפרנסים שלא בצער, ואני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס שלא בצער אלא שהרעותי את מעשי וקיפחתי את פרנסתי, שנאמר עונותיכם הטו.

מעשה עם הרה"צ המגיד שלום שבדרון זצ"ל בגלל חסד עם הגלמוד לא הפסיד:
בספר "לב שלום" לרב מרדכי שבדרון זצ"ל מובא מעשה שכאשר נסע הרב לחו"ל יצא באוניה מהעיר חיפה, אך בדרכו לעיר חיפה כאשר היה בירושלים ביקש מנהגו לחזור כי שכח דבר חשוב, ואותו דבר חשוב הוא היה בשכונתו איש גלמוד שהיה רגיל לבוא אצלו מידי פעם להפיג בדידותו ושכח להיפרד ממנו ולומר לו שכמה חודשים לא יבקר אצלו, אמר לו הנהג שאם יחזור לירושלים לבקר את האיש לא יספיק את האוניה, אבל הוא בשלו החליט שצריך הוא לבקר את הגלמוד וגם צריך לסדר עבורו אנשים שיבואו במקומו לבקרו ולסדר לו שאר ענייניו, וכשבא לגלמוד ישב אצלו כשעה ודיבר עמו וגם דיבר עם כמה שכנים שידאגו עבורו, ורק אח"כ אמר לנהג בוא וניסע לחיפה, אמר לו הנהג חבל על הנסיעה מאחר שכבר בוודאי איחרנו את הנסיעה, אמר לו הרב שבדרון מה אכפת לך אתה תיסע ותקבל כספך בכל מקרה כי אפשר שמחמת המצווה לא הפסדנו את האוניה, וכשהגיע לנמל חיפה אמר לו הפקיד למה איחרת כל כך כבר לפני שעתיים הייתה האוניה אמורה לצאת מהנמל אבל יש לך מזל בדיוק חל קלקול באוניה ועכשיו תיקנו אותה ועתה היא עומדת להפליג, הסב הרב שבדרון פניו אל מלוויו עם הכרטיס בידו באומרו בינו זאת כי שומר מצוה לא ידע רע ונסע לשלום.

לא הפסיד בגלל המראה היהודי עם כיפה:
מסופר על משה וולפסון שהלך עם אחיו לעשות עסקה גדולה מאוד עם איזה גוי בסינגפור, כאשר הגיעו למקום נפגשו עם המתווך בינם לבעל העסקים וקבע להם את הפגישה כאשר הגיעו סיפר להם שמדובר על טייקון ענק מאוד עד כדי כך שמכנים אותו מלך בגלל הונו הגדול, ולכן הסביר להם שלדעתו חייבים להוריד את הכיפה כי זה עלול לגרום לפיצוץ עסקת החיים, אך השיב וולפסון שאינו מוכן גם בעד מחיר של הפסד העסקה לוותר על דמותו היהודי, ואכן עלו לבניין לקומת העסקים אשר הכניסה אליו מבוקרת והכניסו אותם לאולם שכבר היו שם כמאה אנשים ממתינים ובראש השולחן מוכן הכסא של אותו טייקון אשר שוויו עשרות אלפי דולרים מרוב עושרו וממתינים לכניסתו, כאשר נכנס פתח בשלום ואמר לוולפסון שיקח משקה ויברך, כמובן לא סירב ולקח משקה ובירך ולהפתעת כולם הגוי עונה אמן בקול, וסיפר על עצמו שהוא גדל יתום ומי שאימץ אותו היה יהודי אמנם לא התגייר אך מאז יש לו הערכה גדולה מאוד ליהודים, ולכן שמח ועשה את העסקה בצורה הכי טובה, וראה אותו מתווך שאדרבא בגלל ששמר על זהותו זה גרם להצלחת העסקה. ללמדנו שלא מפסידים לעולם בגלל קיום התורה והמצוות.

שאין ריווח בביטול תורה
כמו כן מסופר בספר עלינו לשבח על אחד שהיה לו קביעות של חברותא אחרי התפילה חצי שעה, ופעם קבעו לו פגישה גורלית בדיוק באותו זמן והסתפק מה לעשות, אך לבסוף גבר עליו יצרו כיון שזה חד פעמי לבטל החברותא, והלך לפגישה אך בפועל השני התעכב בפקק חצי שעה, ונמצא שלא הרויח דבר, ורק אז הבין ששומר מצוה לא ידע דבר רע.
אין הפסד בהשלמת התפילה
כמו כן מסופר על אב ובנו שביום תחילת הלימודים בישיבה גדולה הלכו להתפלל מוקדם בכדי לנסוע בהסעה מוקדמת להגיע לישיבה ולסדר חדר ובעיקר חברותא. ובאמצע התפילה אחרי קדיש תתקבל ביקש הבן מאביו להזדרז לבית כדי שיתארגן ויספיק את ההסעה, אך אביו עצרו והסביר לו שלא יפסיד כלום על ידי השלמת התפילה, כמובן שמע לאביו והנה אחרי התפילה פנה לבן בחור שסיפר לו שגם הוא הולך לאותה ישיבה ובא לכאן כיון ששמע שהוא יתפלל פה, ורצה לראות אותו ולהתרשם ממנו כיצד הוא מתפלל ועל ידי זה יחליט לקבוע איתו חברותא, ולכן כיון שראה איך למרות שמאוחר נשאר עד סוף התפילה עשה עליו רושם חיובי וסיכמו להיות חברותא, שמח הבן ואמר לאביו כי כבר ראה כמה רווח ששמע והשלים תפילתו למצוא חברותא טובה, שאם היה יוצא באמצע היה מפסיד את החברותא הזה מפני שיהיה עליו רושם שלילי, והזדרזו כדי להספיק ההסעה וכך היה שהאוטובוס מתעכב אפילו שכולם עלו וניסו לזרזו ולא עזר עד שהם באו ונסע. הוכיח לבנו כי מעולם לא יפסיד על ידי קיום מצוה וק"ו שלא ירויח בביטולה.

מעשה עם הגביר של המבורג:
מעשה יקר הממחיש לנו עד מאד כי אין לחשוש להפסד מקיום מצות ה', סיפר מרן הסבא מנובהרדוק זצוק"ל בספרו דרגת האדם (דרכי החיים פ"ג): בעיר המבורג שבגרמניה התמנה רב צעיר לימים, ביום הראשון לבואו לעיר עוד לפני שהספיק לנוח ולהתארגן בבית שהוכן עבורו, והנה דפיקות בדלת הבית ובפתח אשה שנראית פשוטה במלבושיה, ובפיה תביעה מהרב להביא את פלוני שהיה הגביר של העיר המבורג לדין תורה על ויכוח שיש ביניהם, הרב שעדיין לא הספיק לנוח ולהתארגן, ניסה לשכנע את האשה אולי ענין זה יוכל להמתין עד למחרת, כאשר ינוח מטורח הדרך ויהיה פנוי יותר לדון בדברים. אבל האשה בשלה, היא רוצה עכשיו ומיד דין תורה, בלית ברירה קרא הרב הצעיר לשמש שמונה לשמשו, ואמר לו שילך לגביר הגדול ויזמינו לדין תורה בגלל טענות האשה שלפניו, השמש שהכיר את מערכות העיר המבורג נרתע ונפחד כולו, הוא ידע את מעמדו הרם של הגביר הזה שהוא היה 'הבעל בית' בהמבורג וכולם יראו מכבודו, והנה מגיע רב צעיר וכבר ביום הראשון מזמינו ברוב 'חוצפה' לדין תורה בגלל איזו אשה מן השוק. אבל הרב הפציר בו כי עליו לקיים דבריו מידית וללכת להזמינו לדין תורה, הלך השמש וכשרעד בכל גופו העביר לגביר את הזמנת הרב לדין תורה. שלח הגביר לומר לרב שכשיהיה לו פנאי ישקול לבוא לביתו, ניסה הרב לשדל את האשה לדחות את הדיון לזמן אחר אבל האשה התעקשה שלא לדחות, אמר הרב לשמש שילך לגביר לומר לו שאין אפשרות לדחות וחייב לבוא היום, השמש בלית ברירה כשאבריו נוקשים זה לזה העביר את הדברים לגביר הגדול, והוא ענה ברוב עזות תאמר לרב הצעיר כי אני הגביר של המבורג והוא עודנו אורח כאן, ואני יבוא כשיתאפשר לי הדבר ואיני יודע לומר הזמן, חזר השמש ואמר לרב הדברים, קם הרב ממקומו ואמר חזור אל הגביר ואמור לו שאמנם הוא הגביר של המבורג אבל אני מהיום הרב של המבורג, והוא חייב להתייצב לדין תורה כפי שבקשתי עוד היום, ואמנם צבא וחיילים אין לי להביאו, אבל יש בידי שלש אותיות 'ח-ר-ם' שבידי לשלוח עם השמש ולא כדאי הוא הדבר. השמש חזר לגביר ובקש סליחתו על אשר הוא נאלץ לומר לו דברים כאלו וכו', ואחר שבקושי הצליח להוציא המילים מפיו, קם מיד ועזב את בית הגביר לפני שיראה בהתפרצותו וכעסו. והנה לא עברה שעה ובפתח ביתו של הרב מופיע הגביר הגדול מלא הדרו, הוא ניגש לרב מושיט את ידו ואומר מזל טוב מזל טוב, התמניתם לרב העיר הגדולה המבורג, אין אני נתבע ואין האשה תובעת, כל זה עשינו כדי לבחון את מעלת כבוד הרב לראות היצליח לעמוד בתפקידו רם המעלה בעיר כזו בה יש גבירים ואנשים חזקים, ויוכל לקיים את המקרא "לא תגורו מפני איש", מעתה ראינו כי ברב גדול ודגול זכינו בעירנו. ללמדנו למרות שנראה לכל אדם שבמצב כזה יכול להפסיד מעמדו ופרנסתו שמקיום מצות ורצון הבורא לא מפסידים רק מרויחים.

מעשה שלא הפסיד בגלל תפילת מנחה:
כתב בספר פניני אברהם לרב אברהם הכהן בן צלאח. אחד הגבאים של ישיבת פורת יוסף היה עוסק לפרנסתו במסחר בדים וחייטות שמו היה מר פוליטי, יום אחד הגיע אליו קצין אנגלי נכבד היה זה בזמן שהאנגלים שלטו בארץ והודיעו שברצונו לתת לו זכיון ובלעדיות להכין בגדים לכל החילים האנגלים שבארץ ישראל. מר פוליטי היה לחוץ בזמן ולא יכל לשוחח עם הקצין האנגלי כיון שנותרו דקות עד לשקיעה והוא עדין לא התפלל מנחה, לכן ביקש באדיבות מהקצין שימתין לו כרבע שעה ולאחר מכן ישב לדון איתו בעניין, אך הקצין סירב ואמר שאינו יכול להמתין כי בשעה הקרובה צריך לצאת לכיוון לונדון, לכן עזב את מר פוליטי ופנה לחנות אחרת שם סגר את העסקה. מר פוליטי שב מתפילת המנחה וראה שהפסיד את העסקה המוצלחת כאב לו על כך, ובמר ליבו פנה אל רבי יהודה צדקה והשיח את ליבו. אמר לו הרב צדקה מאחר ואתה הראת לקב"ה שאינך מוותר על התפילה גם בעד העסקה הטובה ביותר העלית עכשיו את ערך כל תפילותיך בשמים שיהיו שוות כל כסף שבעולם. והנה לאחר כשנתיים חזר הקצין האנגלי ונכנס לחנותו ואמר לו העסקה שעשינו עם החנות השניה לא היתה מוצלחת והסחורה לא מצאה חן בעינינו הבה נערוך הסכם מחודש על כל הבדים והביגוד. כך שהתברר למפרע שהרויח בכפלים גם בעוה"ז וגם בעוה"ב שעלה ערך מעשיו עד למאד.

עוד מעשה דומה בגלל תפילה בציבור לא הפסיד:
ומעשה דומה ארע לאבי זצ"ל אבא זצ"ל היה מוכר בסיטונאות ושותפים היו לו בחנותו באחד הימים הגיע לחנות קונה רציני עם רשימה גדולה של סחורה שעליו לרכוש לחנותו כמובן שלהכין סחורה במלאי כה גדול לוקח זמן רב ועד שסיימו להכין הכל לפי הרשימה היתה החמה נוטה לשקוע. אמר אבא זצ"ל כעת הולך אני להתפלל מנחה וסוגר את החנות ומן הסתם לא יפתח אותה עוד היום כי כבר החשיך ועדיין לא השתמשו כ"כ באור החשמל, התרעם הקונה האם לא חבל על כל מה שיגעת להוריד סחורה מהמדפים הגבוהים ולהכין הכל לפי הרשימה בכעסו אף הטיח דברים נגד תפילת מנחה. אך אבא זצ"ל לא נבהל להשיב ולא נבהל להון סגר את חנותו ופנה לבית הכנסת, לעת ערב נפגש עם שותפיו וסיפר להם אודות המעשה, הללו הצטערו מאד ואמרו לו נראה שלא מתאים לך לעבוד בעסקים לך ללמוד בישיבה, והנה למחרת בבוקר כשאבא זצ"ל פתח את החנות הגיע הקונה מאתמול ואמר בוקר טוב הרווחת מתפלת המנחה שלך כי בלילה קיבלתי טלגרמה מהעיר שלי והודיעו לי לא לחזור עם כמות הסחורה שהזמנתי אתמול כי צריך כמות כפולה ועדיף שנחסוך בהובלה ואביא את הכל יחד, אז עכשיו בבקשה תכין לי כמות כפולה מכל דבר, אמר לו אבא זצ"ל קודם כל עליך לבקש סליחה מה' על שזלזלת בתפילת מנחה ורק לאחר מכן אדבר אתך. ושותפיו שדברו נגדו נוכחו לראות שאין הפסד יוצא מעשיית מצוה רק רווח ונתקדש שם שמים על ידו.

מעשה עם הגר"ח פלאג'י זצ"ל בגלל לימוד תורה לא מפסידים:
ואספר מעשה עם הגר"ח פלאג'י זצ"ל אשר היה אחד ממתפללי ביהכנ"ס שלו דרכו להתפלל וללמוד חוק לאחר התפילה והיה סוחר, והנה מאחר ומסחרו עם סוחרים גויים היו תמיד לוחצים עליו מדוע אינו פותח החנות מוקדם, ולאט לאט הושפע מדבריהם והחליט להתחיל בשינוי סדריו, ודחה לימוד החוק לזמן אחר ותיכף לאחר התפילה הזדרז לפתוח, אך לא הרפו ממנו שעדיין מאוחר, ולכן התחיל לקצר בתפילתו ולפני הסיום מזדרז ללכת, וכך התקדם עד שלפני חזרת הש"ץ היה הולך, ולאחר מכן כבר הפסיק לבא למנין בביהכ"נ בגלל שהם מתעכבים אלא מתפלל בביתו ועל ידי זה היה מזדרז. כאשר ראה הרב פלאג'י הדבר בתחילה חשב שאינו מרגיש טוב אך הדבר נמשך פנה לביתו לחקור הדבר, והשיבו כאמור מפני הסוחרים ועיקר פרנסתו מהם והכל נגמר בשעות הבקר מוקדם ואין לו אפשרות אחרת להתקיים, הרב פלאג'י הבטיחו שישוב להרגלו כבתחילה ומוכן להתחייב לו בשטר שכל אשר יחסר לו ממחזור השנתי ישלים לו הרב פלאג'י מכספו. שמח והסכים לחזור, והנה הדבר חרה לגויים שסוחרים עימו עד אשר הזהירו והתרו בו שאם לא יבא מוקדם ימנעו מלסחור עימו, וכך היה הדבר, ומאז ירד מסחרו לטמיון וכמעט לא היה בביתו מה לאכול, ניגש לרב פלאג'י לספר הדבר, אך הרב פלאג'י הרגיעו שאין לו מה לחשוש ויתן לו כל החסר בעזה"י, וכך המשיך בדרכו להתפלל וללמוד לאחר התפילה. ובנתיים במשך כמה חודשים העסק שלו הדרדר עד מאד, והנה מתקרב סוף השנה החליט להודיע לרב פלאג'י שעליו להתכונן לשלם ולעמוד בהתחייבותו ומאחר והסכום גדול ראוי להודיעו מוקדם, ובהגיעו לרב פלאג'י הרגיעו שוב שאין לו מה לחשוש והוא יעמוד בהתחייבות בעזה"י, ושוב נמשך הזמן וכבר מגיע חודש לפני סוף השנה ועדיין חסר תשעים אחוז מהמחזור השנתי, ושוב הלך לרב פלאג'י להודיעו, והרב פלאג'י חזר שנית על הבטחתו. וכך נמשך עדיין עוד כשבועיים וככל שהתקרב הזמן חושש הסוחר יותר, אולם בשבוע השלישי כבר התחיל המסחר להיות טוב, אך כמובן רחוק מאוד מלהשלים חיסרון השנתי, ותמיד חזר לרב פלאג'י לעוררו אך הרב פלאג'י השיבו שעדיין יש זמן ואין לחשוש, ובאמת בשבוע האחרון היה המסחר כל כך טוב עד אשר השלים באותו שבוע כל מה שחסר להשלמת המחזור, ומתוך התפעלות ניגש לרב פלאג'י שאלו כיצד ידע. וביאר לו הרב פלאג'י היות ומזונותיו של אדם קצובים מראש השנה וכו' אלא שניתן ליצה"ר לקבל התקציב ולחלקו בזמנים שנוח לו העיקר שעד ראש השנה הבא ימסור את כל התקציב, ולכן היצה"ר מנסה את האדם ומראה לו שדוקא בזמן שמבטל מצוות מרויח הרבה ושאר הזמן מפסיד, ועל ידי זה האדם מתפתה שאם יקצר בתפילתו או יבטל קביעות לימודו ויעבוד שעות נוספות מצליח ומרויח הרבה יותר, והאדם מתפתה ליצרו. אבל אם האדם מתגבר בסופו של דבר מצליח ומקבל את כל המגיע לו.

מוסר השכל:
עלה בידנו להחכים להבין ולהשכיל כי לעולם האדם לא יפסיד ולא ימנע ממנו שום רווח שמגיע לו בגלל התורה ומצוותיה אלא אדרבא ההפך דוקא מעשיו של האדם הם שגורמים לטוב ולמוטב וכמאמר איוב והתנא במסכת קדושין אשר הבאנו שהכל תלוי במעשיו של האדם, ולזאת החלש יאמר גיבור אני ואיזהו גיבור הכובש את יצרו ולהתחזק באמונה וביטחון בקב"ה ולעולם לא יאונה לו רע, מאחר וזה אחד הניסיונות שיש לאדם לבחון את אמונתו וביטחונו ואשרי המאמין, והוא הדבר אשר התורה רצתה התורה ללמדנו ממצוות השמיטה להקיש לכל התורה ומצוותיה שאין שום הפסד על ידי קיום מצוות השמיטה וכן הדבר בכל קיום המצוות והתורה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!